משהו מוזר/מפחיד

[morib17]

משהו מוזר/מפחיד

קורה לי בזמן האחרון... ביום יומיים האחרונים אני מרגישה שמשהו השתנה..נהייתי מאוד שמחה(אני די מתביישת לומר את זה אני מרגישה בוגדת) אני לא בוכה..רואה תמונות של אבא ומדברת עליו כאילו לא קרה כלום... למה??...זה מפחיד אותי...

 

[slile1]

כל הכבוד על גילוי הלב

לא כל אחד יכול להיות כן עם עצמו ועם סביבתו ולומר שיש גם רגעים שבהם כן מצליחים לנשום\לשמוח וכו'. אני יכול לספר לך שאבא היה מאוד רוצה שחייך ימשכו ויחזרו למסלולם מהר ככל האפשר. הזכרון, הכאב, האבדן והעצב העמוק - לא נעלמים, לא הולכים לשום מקום, הם איתנו בכל רגע ושנייה - הם הופכים להיות חלק משגרת חיינו. לצערי אני יודע שגם נכונים לך ימים לא קלים, תזכרי שאבא אוהב אותך ורוצה אותך מאושרת

 

[אופטימית17]

שלחתי מסר..

ועוד

 

[A GIFT OF LOVE]

...~../images/Emo23.gif~

''נהייתי מאוד שמחה(אני די מתביישת לומר את זה אני מרגישה בוגדת)''.... ואת הגדרת כל כך טוב את הרגש הזה, מרגישה בוגדת. לא מבינה איך אפשר להרגיש טוב כשאבא לא כאן

איך אפשר לחייך מול המראה כשהוא קבור תחת האדם

ללכת לעשות שופינג בקלילות כזאת כשהוא עטוף בבגד לבן

איך

ואולי את גם מרגישה שהוא כועס עלייך. מרגישה לא נעים ממנו על כך שאת ממשיכה לחיות את החיים שלך. ''אני לא בוכה..רואה תמונות של אבא ומדברת עליו כאילו לא קרה כלום''... ואולי את מרגישה שהרגש קהה, שאת לא מרגישה כמו קודם, שאת לא רגישה מספיק. אבל אני רוצה לומר לך כמה מילים.. הוא תמיד ישאר שם, בלב. אולי תזכרי פחות, אולי הוא לא יצוץ כל פעם במחשבתך, אבל הוא יהיה שם. הוא חי שם בפנים, בתוכך. בתוכך יש לו חיים, ותמיד יהיו לו. ....~

~ ואני מקווה, שתתני לעצמך להשתחרר, לחיות את החיים שלך ואפילו... כן, להנות [זה לא הזוי

]. {

} כי אחרי שפרח נובל, הוא מתחדש, פורח ומלבלב. והאדם, גם לו יש תהליך של נבילה, רק שלא תמיד הוא זוכר או נותן לעצמו את תהליך ההתחדשות.

ואבא שלך שם, הוא תמיד יהיה שם.