משהו מהחיים. הדלאי למה.
סיפור מהחיים. לקוח מהספר "אנשים מספרים על עצמם"./ חיים ולדר. נולדתי בבית חילוני לחלוטין. לא סתם חילוני, "אתאיסט". לא מאמין בכלום, גם לא ביום כיפור, ואפילו בר מצווה לא עשו לי. בגיל 15-16 משהו "הסתובב" אצלי במוח. התחלתי להסתובב עם כל מיני אנשים מפוקפקים. נראיתי כמו משוגע, קרחת פה, קרחת שם וכרבולת באמצע. עשיתי צרות ובושות להורים. ההורים שלי התחילו לעשות לי שטיפות מוח, אבל זה לא עזר להם. החלטתי לנסוע להודו, לחפש משמעות לחיי. איפה לא הייתי? נדדתי בכל מיני מקומות. הכרתי באופן אישי כתות מכל הסוגים והמינים. אנשים לא מבינים מה פשר המשיכה לכל הכתות הללו, אך מי שהיה שם- יודע גם יודע. הסיבה היא פשוטה: בעידן המתירני של היום, נער חילוני נורמלי, חווה עד גיל 17-18 את כל החוויות החומריות שקיימות בעולם. יש כאלה שמנסים, אולי יש עוד משהו שעדיין לא חוו, אז לוקח להם עוד שנה- שנתיים. בגיל 21, כולם אחרי הכל. הם יודעים שאין עוד שום דבר לשאוף אליו, הם לא מבינים לשם מה הם צריכים לחיות. נערים לא מעטים טרפו את נפשם בכפם, כי לא היה להם טעם בחיים. רק אז מגיעה ההבנה, שכדי להנות ממשהו, אתה חייב לחוות אותו במידה ובהגבלה. בגלל ההסתה הגדולה נגד החרדים- רבים אינם מעלים בדעתם להתקרב ליהדות. הם מחפשים משהו אחר ומוצאים אותו בהודו. יש משהו מקסים בהודו. חייבים להודות. אנשים חיים שם בראש אחר לגמרי. לא ממהרים לשום מקום, לא מודאגים משום דבר, לכל דבר יש להם תשובה, ויש שם אנשים ממש מדהימים. התגלגלתי והתגלגלתי, עד שהגעתי אל ה"דלאי למה". ה"דלאי למה" הוא טיבטי במקורו והוא אחד המנהיגים הבודדים בעולם, שלא מוכן לשמוע על אלימות, גם לצורך הגנה. הוקסמתי מאישיותו של ה"דלאי למה". הייתי מגיע בכל יום, בארבע וחצי לפנות בוקר- ל"דרשה" שלו. הוא אדם חכם ומשכיל. לא מצאתי שום נקודות ביקורת עליו. באחד הלילות דיברתי עם מישהו מאנשי ה"דלאי למה", והוא הבטיח להכניס אותי אליו אחרי ה"דרשה" שלו. ובאמת נכנסתי. הוא היה אדם עדין ומאיר פנים לכל אחד. דיברתי אליו במהירות. אמרתי לו שהלילה החלטתי להצטרף אל דתו, אם הוא מוכן לקבל אותי. הוא שאל באנגלית מאין אני. עניתי שמישראל. הוא שאל אם אני יהודי. עניתי שכן. ואז הוא הגיב בצורה קצת מוזרה. הפנים המאירות שלו הפכו לתמהות, ואפילו קצת כועסות. הוא אמר שאינו מבין את הצעד שלי, ולא יאפשר לי לעשות אותו. הוא אמר שכל הדתות מנסות לחקות את היהדות. הוא אמר כי הוא בטוח שהתהלכתי בישראל עם עיניים סגורות. זה הביטוי שהוא השתמש בו. הוא ביקש ממני לעלות על מטוס, לחזור לארץ ולפתוח שם את העיניים. הוא הוסיף שאף אחד אינו מעדיף את החיקוי על פני המקור. הוא שילח אותי בהינף יד. באותו יום לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר. חשבתי: " אני בחור מישראל שלא יודע כלום על הדת שלי- צריך לעשות את כל הנדודים האלה, כדי לשמוע ממנהיג גוי שהייתי עיוור, ושהלכתי לקצה העולם כדי למצוא את מה שהיה לידי ממש?" חזרתי לישראל ונכנסתי לישיבה. ראיתי שהדלאי- למה צדק. ביהדות יש אינטנסיביות לאורך כל מהלך החיים. יש בה חוקים, מעצורים והמון סיבות לחיות. לפחות 613 (תרי"ג מצוות). כשנתיים לאחר שחזרתי בתשובה, אני מקבל הצעת שידוך. נעניתי לה, נפגשתי עם בחורה בגילי, גם היא כמוני חיפשה בהודו, בגואה ואיפה לא. מצאנו שפה משותפת. כעבור כמה פגישות הודעתי לשדכנית שאני רוצה לסגור, ואכן התארסנו. חגיגת האירוסין מסתיימת, ואני מטייל עם ארוסתי החדשה ואומר לה: "תגידי לי מי בדיוק השדכן, כדי שאוכל לתת לו דמי שידוכים." והיא אומרת לי: "בשביל זה אתה צריך לנסוע עד הודו." לפני שאני שואל מה או מי, היא ממשיכה: "עדיין לא סיפרתי לך שבסוף סידרת החיפושים שלי בהודו הגעתי ל'דלאי למה'. הוא פגש בי ואמר שאם אני יהודייה, אל לי להחליף זהב בכסף, וכי עליי לחזור לשורשיי. ה'דלאי למה' העתיק לי על פתק קטן שם של בן אדם ואמר לי: 'זו הנשמה התאומה שלך'. חזרתי לארץ ונכנסתי לפנימייה של בנות החוזרות בתשובה. התהליך היה קל ומהיר. כמו שאומרים- גיליתי את האור, בתחילה בגלל המלצת ה"דלאי למה" שממנו הוקסמתי, ואחר כך כבר היה אור חזק הרבה יותר שמשך אותי. רק אחרי שנה התחלתי לחפש אחריך. כבר מהפגישה הראשונה ראיתי שה'דלאי למה' הוא שדכן מקצועי. הוא ידע בדיוק את מי אני מחפשת ורשם את שמך בפתק." זה הסיפור שלנו. אני חושב שהוא סיפור מיוחד במינו. אנו נשואים כבר שלוש שנים, ויש לנו שני ילדים. אני שקוע בלימוד התורה כל היום, ואשתי עקרת בית נפלאה. אפילו ההורים שלי ושלה, שהם אנשים אמידים ומשכילים, אינם יכולים שלא להתפעל מהצורה שאנו חיים ומהצלחת השידוך בינינו. גם הם יודעים את הסיפור על ה'דלאי למה' , ואפילו סיפרו בגאווה לחברים שלהם שה"דלאי למה" בכבודו ובעצמו שידך את הבן שלהם. האמת היא, שעל אף שאנו רחוקים מהעבר כרחוק מזרח ממערב עדיין נשארה לשנינו פינה חמה בלב ל"דלאי למה". שמענו על כמה מקרים נוספים, בהם שלח אנשים חזרה לארץ, להתקרב אל אמונתם. אכן , אדם מיוחד במינו.
בוקר טוב עולם
