משהו לספר לכם ../images/Emo13.gif
היו לי לאחרונה כמה ימים שלא אכלתי מי יודע נכון, מאוזן. אתם יודעים למה הכונה... והרגשתי את הרעב גואה וגואה בי שחבל"ז. (לא ברור היה שיקרה?!
). אז לא הגעתי למצב של בולמוס כמו שקרה לי בשנים שעברו, (אולי גם מפני שהתרגלתי. גם השתניתי. גם לא מאפשרת לזה לקרות. פותרת את זה בצורה שצריך, כלומר לחזור לאכול מה שצריך ומאוזן = להחזיר לגוף מה שהוא זקוק לו). מה שאני רוצה לספר לכם. שבמשך יומיים אכלתי בחדר האוכל של העבודה ארוחת צהרים כזאת ענקית (!) תחייכו תחייכו. מה שטחנתי שם זה היה המון! הייתם מחייכים ולא מאמינים (מבחינת הכמות).. אבל זה היה מיגוון של סלטים חיים, (2!) צלחות מרק מקטניות. מנה עיקרית גדולה + פחמימות. ירקות מבושלים. זה היה ה-ר-ב-ה! (ומנה של קטניות, שכחתי!!
). ונרגעתי
<---תראו, הנה עכשו אני מחייכת ורגועה. הקיצור, לומר. שגם בפשטות צריך לבדוק גם סיבות פיזיות למה שקורה איתנו. כי בתכלעס לפעמים זה פשוט רעב! אמיתי! וכשמיישרים את הענין ודואגים לצד הזה אפשר לחזור לפסים רגילים ולהתמודד הרבה יותר בקלות גם עם "החשק" הנפשי. הרבה יותר בקלות (יחסית לכל אחד כמובן).. זהו. אוהבת, דליה
היו לי לאחרונה כמה ימים שלא אכלתי מי יודע נכון, מאוזן. אתם יודעים למה הכונה... והרגשתי את הרעב גואה וגואה בי שחבל"ז. (לא ברור היה שיקרה?!