משהו לחיפאים.....

צביה1948

New member
משהו לחיפאים.....

לפני הרבה הרבה שנים......בשנות החמישים-שישים.....הסתובב בחיפה אדם נמוך, עם זקן ארוך, שחור וסבוך. יחף. עם חבילת עיתונים תחת זרועו. חליפה מרופטת שידעה ימים טובים יותר. כיסי מכנסיו היו תפוחים מאד. מלאים בעיתונים . אף אחד לא ידע היכן הוא מתגורר....אף אחד לא ידע אם יש לו משפחה. הוא הסתובב על יד גן בנימין בהדר....ברחוב ארלוזורוב, ברחוב הרצל, כשהיינו חוזרים מהתנועה הוא תמיד חיכה . אהב לדבר עם ילדים. עצר אותנו לשעה קלה לשיחה. אמרו עליו שהיה מורה למתמטיקה בבית הספר הריאלי. בית ספר , שנחשב לטוב ביותר והיוקרתי ביותר, בעיר. לא דיבר על עצמו. רק ביקש לדעת אם הוא יכול לעזור בחומר לימוד. היה עורך לנו מבחנים בעל פה... שאל שאלות ונתן תשובות אם לא ידענו לענות. חורף וקיץ, האיש היה מסתובב ברחוב. לא היה לו כל רכוש. בימים שעדיין לא ידענו מהו "הומלס", היה האיש תופעה משונה. "יצחק המשוגע" קראנו לו. וידענו היטב שהוא אינו משוגע. איש מלא ידע, מיד אפשר היה להבחין שאינו איש רחוב.... שפעם היתה לו משרה, בית ומשפחה.... לשנים, הוא הפך לחלק מהרחוב. חלק משכונת הדר. עד היום אין לי מושג מי היה "יצחק המשוגע", מאיפה בא ולאן הלך כשנעלם. כילדים , אהבנו אותו ושאבנו ממנו לא מעט ידע. ועל "מרינה מרינה"......בסיפור הבא........ (מי שרוצה לחסוך לי את הספור...........יבורך)
 
קוראים לו שמעון !!!!

הפעם הראשונה שראיתי אותו הייתה בשנת 1977 ומאז אנשים באו והלכו נדדו למקומות שונים הזדקנו או הלכו לעולמם ורק הוא נשאר בדיוק אותו הדבר. בשעות הבוקר המוקדמות מגיע לקרן הרחובות המרכזי בעיר מסדר כהלכה את העיתונים והשבעונים מעמיס אותם על אופניים עתיקות ויוצא למסלול הקבוע שלו ברחבי העיר. אין אחד בעיר שלא מכיר את שמעון חייכני מסביר פנים ואחד שמכיר כל אבן ופינה בעיר. ותמיד שמסתובבים בעיר שומעים את קולו הערב מתנגן לו בקריאות "יאללה ידיעות מעריב ידיעות מעריב " אדם ללא גיל אדם שכולם מכירים. הנסחף
 
ראיתי את שמעון שוב הבוקר

תופעת טבע הבן אדם לא מזדקן כוחו במותניו וגרונו זועק בקול רם ונישא. 26 שנה חלפו ולא השתנה בו דבר. לדעתי הוא אמור להיות כבר בן 70 פלוס. הנסחף
 

שילה1

New member
שמו היה שפירא,אחיו היה ד"ר שפירא

מנהל ביה"ס הראלי. עבר טרגדיה אישית של מות אשתו ועוד משהו שקשור לבנו היחיד. החליט לחיות כך,מרצונו הטוב והחופשי. אחיו ניסה לעזור לו,ללא הצלחה. נהג להסתובב ליד גן בנימין והספרייה העירונית. אכן היה גאון במתמטיקה! ובשושו?חבה לו את בחינת הבגרות שלי במתמטיקה.. נפטר לפני מספר שנים. היה איש מיוחד!
 
אספהני הדמות המיתולוגית של העיר

כמו שמעון מחלק העיתונים המפורסם כך גם אספהני הוא חלק בלתי נפרד מההוויה הפולקלוריסטית של העיר. שנים הוא נוסע על זוג אופנים ישן בבגדים מיושנים ,קרחת בוהקת וחיוך ממזרי. בחודשי הקיץ הוא מבלה את רוב הזמן בחוףהים מנסה את מזלו לשווא עם בנות המין היפה וידוע בחולשתו הגדולה לבנות סקנדינביה. לפרנסתו ולדמי כיס עובד בגילוי עתידות. דמות מוזרה וססגונית שהשמועה אומרת שבצעירותו היה גאון של ממש התלמיד המצטיין באיזור ופעם אחת שאכזב בתוצאת מבחן שעשה אביו מכעס הניח על גופו מגהץ רותח. על פי הסיפור מאותו היום הוא עזב את הבית ,עזב את בית הספר ןסיגל לעצמו חיים מוזרים שכאלה. בימי בית הספר היסודי והתיכון הייתי רואה אותו הרבה ברחובות העיר ובחוף הים ועכשיו בעיתות הזמנים הנוכחים אני רואה אותו אחת לשנה שנתיים. הוא הזדקן ,נראה עייף אבל נותר עם אותו החיוך הממזרי. סיפור אגדה ??? מציאות כנראה שלא נדע לעולם. הנסחף
 
ואיך אפשר לשכוח את עמי

הוא היה המחלק "העסקי" של השבועון המוביל בעיר. מידי יום חמישי היה עובר בין כל העסקים בעיר ומחלק את החוברת טרי טרי מבית הדפוס. ערך גם שליחויות וסידורים עבור השבועון ואין אחד בעיר שלא הכיר אותו. היה לבד ....ללא משפחה והעיר ,האנשים והעבודה היוו את כל חייו. יום בהיר אחד ללא בעיות בריאות וללא סיבה מיוחדת שלא הגיע לעבודה התברר שנפטר מתוך שינה. היום כל שבוע מחלק את השבועון נער אחר ואנשים צעירים לא יודעים ולא זוכרים מי ומה היה "עמי ". הנסחף
 
למעלה