+=+המשך+=+
הלך רוח דומה מבטא גלן איסטרברוק, עמית אורח במכון ברוקינגס בוושינגטון ועורך בכיר בניו ריפאבליק. "התעקשותה של נאס"א לשלוח צוות אסטרונאוטים בכל טיסה של מעבורת החלל פירושה סיכון חיי אדם יקרים לביצוע משימות שאינן מצריכות מחשבה ושמתקנים רובוטיים יכולים לבצען בנקל", הוא כותב בגיליון החדש של טיים. "האם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון באמת היה צריך להיות במעבורת כדי ללחוץ על כמה כפתורים בניסוי האבק הישראלי מעל הים התיכון, ולמות בלוותו את מטען מערכות הניסוי לחלל"? להכניס את תחת החלל לנפטלין פארק גורס, שלניסויים המדעיים בטיסה האחרונה של קולומביה, או בטיסות קודמות, לא היה כל ערך לא מפני שתפעול הניסויים היה לקוי או בלתי כשיר אלא מפני שחשיבותם המדעית של הניסויים מעטה או בלתי קיימת. למעשה, הניסויים הם אמתלא מדעית כדי להעלות אסטרונאוטים לטיסות בחלל מסיבות פוליטיות או ממניעים של יוקרה ארגונית. הטיסה האחרונה של קולומביה היתה אמורה להיות טיסתה ה"מדעית" האחרונה. טיסותיה העתידיות נועדו לשרת את תחנת החלל הבינלאומית הפרוייקט המשותף לארה"ב ולרוסיה - שבה מתוכננים להיערך כל הניסויים המדעיים בחלל. פארק טוען שזו ברכה לבטלה ושהגיע הזמן להכניס את תחנת החלל לנפתלין. הרוסים מעוניינים בכך מסיבות תקציביות ובלאו הכי, הצוות המצומצם על סיפון התחנה - שלושה אנשים בקושי מספיק לבצע את עבודות התחזוקה השוטפות ואינו יכול להתפנות לעריכת ניסויים. הפסקת הפעילות של תחנת החלל שוללת מאליה את הצורך בהמשך תפקודן של מעבורות החלל. הפעלתן נטולה היגיון בטיחותי, מדעי או כלכלי, הוא אומר. החדירה לחלל שינתה כמובן את חיי האנושות, אך השוני נובע מפעילות מאות לוויינים שחגים סביב כדור הארץ לווייני טלפוניה, לוויני חיזוי מזג אוויר, לוויני ריגול, לווייני טלוויזיה, לוויני ניווט. שווי השוק של הפעלות החללית ב-2001 לוויינים, טילי שיגור, תחנות מעקב קרקעיות הסתכם ב-83 מיליארד דולר, לדברי אנליסט. נוכחות אנוש בחלל אינה משמעותית בהקשר זה. בהשוואה לנתון זה, הפעלת מעבורות החלל כרוכה בבזבוז כלכלי משווע. לדברי איסטרברוק, מעבורות החלל תוכננו בשנות ה-70 על מסד של ציפיות בלתי ריאליות. ההנחה היתה, שצי המעבורות יופעל פעם בשבוע ושכל מעבורת תוכל לשאת כ-20 טון מטען. במציאות, המעבורות מוזנקות לחלל ארבע, חמש פעמים בשנה ולעולם אינן נושאות את כמות המטען המרבית. אבל כדי לעמוד בציפיות המקוריות, נבנו המעבורות ככלי טיס ענקיים ויקרים. נחיתה פוליטית על הירח "הקפיטליזם, כמובן, אמור לשים קץ לאי-יעילויות כאלה", כותב איסטרברוק. "אבל במערכת האמריקנית, יוקר תפעול המערכת הפך אותה לאטרקטיבית מבחינה פוליטית. במקור, עלותה המתוכננת של טיסה אחת היתה אמורה להיות חמישה מיליון דולר במונחים דולריים עכשוויים. עתה, עלות כל הזנקת מעבורת היא 500 מיליון דולר. היצרנים והקבלנים של המעבורת מרוצים מאוד מכך". פארק טוען, ששיגור אנשים לחלל הוא חלק מאסטרטגיית נאס"א להנציח את קיומה. "כניסת ארה"ב לחלל ושיגור אנשים אליו החלה משיקולים פוליטיים טהורים, שנבעו מתחרות עם רוסיה", הוא אומר. "המטרה היתה להראות לדעת הקהל הבינלאומית שאומה חופשית יכולה לעשות כל דבר, לרבות חקר החלל, טוב יותר מאומה קומוניסטית. אפילו להנחתת אדם על הירח היתה משמעות פוליטית בלבד. גם הרוסים היו שם והם הביאו לכדור הארץ אבני ירח בדיוק כמונו. ההבדל הוא, שהם עשו זאת באמצעות רובוטים, והרבה יותר בזול. במשחק הפוליטי אכן ניצחנו. זה נגמר. אין שום סיבה להמשיך לבזבז הלאה. אבל נאס"א מוסיפה לנוע מכוח האינרציה". הוא מתאר את סוכנות החלל כארגון אדיר ממדים שיש לו שלוחות באמריקה כולה. "למעשה, לכל אחת מ-50 המדינות בארה"ב יש חוזים עם נאס"א, מאלסקה ועד פלורידה. המשמעות היא, שנאס"א יצרה אלפים רבים של מקומות עבודה מחוף אל חוף ואין שום פוליטיקאי שירצה לקצץ מימון שעלול לפגוע דווקא במדינתו. זו שיטה שמנציחה בזבוז וסיכון מיותרים. אינני יכול לחשוב על שם סיבה לקיים מנגנון ענקי כזה רק כדי לשגר בני אדם לחלל". להגן על כדור הארץ ומה עם חלומות הילדות של בני דורות רבים על מסעות לכוכבים רחוקים? מה עם המושבות בגלקסיות רחוקות שחזה אייזיק אסימוב? "בוא נחשוב על שיגור אדם למאדים", אומר פארק. "נאמר שיגלו שם צורות חיים. תאונת אנוש על מאדים תגרום לזיהום הכוכב וצורות החיים שיש בו. זו תהיה אבדה בלתי חוזרת. אבל רובוט יוכל לבצע את המשימה ולשנע צורות חיים אלה לכדור הארץ בלי סיכונים מיותרים". "כשאנו שולחים רובוט לחלל, לכוכב אחר, אנו שולחים את מוחנו אתו. הוא מייצג אותנו. הוא המשך הגיוני של גופנו השביר בסביבה עוינת". "ואם חושבים על כוכבים רחוקים יותר, מחוץ למערכת השמש, במרחק שנות אור אנו זקוקים לדורות של אסטרונאוטים, שיבלו את כל חייהם בחלל ויקימו משפחות בחללית, שתדרוש מקורות אנרגיה עצומים, בלתי מעשיים. האם יש לנו זכות אתית לדרוש מילד שטרם נולד לבלות את כל חייו בחלל"? "במקום להתעסק בחלומות בלתי ריאליים של הקמת מושבות אנוש בכוכבים רחוקים, אולי כדי למצוא מקלט מאסון על כדור הארץ, אנו צריכים להפוך את הכדור למקום שבו החיים טובים יותר, בטוחים יותר. הרבה יותר מעשי להקציב כספים לחקר דרכים למניעת שואה של התנגשות אסטרואידים בכדור הארץ מאשר לשיגור בני אדם לחלל כדי להימלט מהם. אנו צריכים להגן על האדמה היקרה, השבירה שלנו, לא לנסות לברוח ממנה". ואיסטרברוק כותב: "הגיע הזמן שנאס"א וועדות הקונגרס שמפקחות עליה יפגינו טיפ-טיפה מהאומץ שמפגינים הגברים והנשים שטסים לחלל, יבטלו את תכנית המעבורות זוללת הכספים ויחליפו אותה במשהו שיותר מתקבל על הדעת".