וזה (חמוד מאוד)
המקאמה על הרשל מהשטייטל אל הרבי מליובביטש בא הרשל, חסיד שוטה ואומר "סלח לי רבי, נשמתי - נשמת חוטא" "הן בימים הנוראים, עת חשבון נפש ותפילה דווקא עכשיו, יכני דבר חטאתי חטא ממש נורא" "גנבת ?" שואל הרב "לא, רבי ! ליד ביתה פיתה אותי הסיטרא אחרא. עברתי על 'תשמיש מיטה'" "חטא כבד חטאת, בני ! אמור לי, מי הנערה ? אם תאמר, אולי נצליח לסדר לך מחילה" "לא יכול" עונה לו הרשל, "לא אגיד מי זאת היתה גם אם ייקח אותי האופל לא אסגיר את זהותה" "היא גבוהה, יפה כמו שיקסע. שיער בלונד, ותכול עיניים פה מתוק וחושני ופנינים במקום שיניים" "הן היתה זאת בלומה מנדל ! פה מעבר לרחוב !" "לא אגיד מי זאת היתה, שככה יהיה לי טוב !" "היא ריחנית ומבושמת, כל גופה אומר תשוקה יש לה מותניים כמו גיטרה, כולה רוצה רק אהבה" "אז היית עם נחמה, בת סוחר העגלות !" "גם אם תהרוג אותי, אני לא יכול לגלות !" "כל כולה משחק ושיר כל כולה חשק גועש וכשהיא חיבקה אותי חלציי עלו באש !" "תגיד, לא היתה זו חייקה ? מהשטייטל השכן ? "אוי רבי, אל תתגרה בי. לא יכול לומר אם כן" "היא אוצר נסתר מעין, פרי אסור מתוק כדבש כולה מלאה בחטא, עד עכשיו כולי נרגש" "טוב, לך וחשוב לבד. תבוא מחר, אם תתרצה ושהשם ישמור דרכיך" "טוב, הנה אני יוצא" יוצא הרשל כחץ מקשת הולך, מגיע לפינה. פוגש את מוישה חברו "נו, הרב סלח לך ?" "עדיין לא", עונה לו הרשל כולו חיוך ומחשבות טובות "אבל במקום זה הוא נתן לי שלוש כתובות של בחורות"