"משהו אחר"

[irisgh]

"משהו אחר"

יניבי קיבל היום את הספר "משהו אחר" (קתרין קייב) מהגן. אני לא בהריון, אז כנראה אני סתם מפתחת שפעת. כי כשהגעתי לעמוד האחרון היו לי דמעות.

 

[ליליה והגמדים]

זה ספר נפלא

שנמצא אצלינו הרבה זמן (יש לנו ספריית ילדים עניפה של כל ספרי השלום-אחווה-קבלת השונה-פלורליזם שיוצאים בעברית). מרגש - בהריון, לא בהריון, עם או בלי שפעת. ועם בוא החורף, ההתקררויות והשפעת, זה גם הזמן לספר נוסף שאוהבת: מרק דלעת. הערך המוסף מלבד החברות ועבודת הצוות, זה שהיה חורף שלם שעומר הסכים לאכול במהלכו מרק דלעת

ההמלצה הגסטרונומית שלי לשבת: להפריד בין סיר הילדים לסיר המבוגרים ולצרף למבוגרים ג'ינג'ר ושמנת, להגיש עם לחם מלא, חמאה ויין אדום לייד

(לילדים - תירוש בכוס יין כמו של הגדולים) בתאבון!

 

[איליטה]

אם יש לך ספריית ילדים עניפה

למה שלא תמליצי לנו על כמה

ואכן משהו אחר הוא ספר נפלא, בדיוק סיפרתי אותו לבני אתמול. איליטה

 

[ליליה והגמדים]

אז עוד המלצה

יש ספר שירים מדהים של תרצה אתר, מצוייר, לילדים מגיל 4-5 ומעלה, מלחמה זה דבר בוכה. אני קונה אותו לפעמים גם מתנה למבוגרים. עכשיו, זאת דוגמה מצויינת למה אני ממעיטה להמליץ על ספרים: ישר מגרד לי ללכת, לחפש במדף, להביא ציטוטים, ובהבזק של שניה אני מחליטה שאין לי כח...

בכל אופן - ספר מרגש. ויש עוד אחד - איך עושים שלום. וילדים בכל מיני צבעים של חנה גולדברג. וקוף משקפוף של אותה סופרת.

 

[ליליה והגמדים]

והמלצה לנו האמהות

אין לי מושג איך היא עושה את זה

 

[limori]

ממש היום התחלתי לקרוא!!!../images/Emo66.gif

 

[ימימה]

אצלנו הספר הזה עבר מאם עובדת

לאם אובדת, ובשלב מסוים הפך לקריאת חובה לבני הזוג דוקא...

 

[עירית ל]

לא אהבתי

גם צורת הכתיבה מעצבנת - מן ספר קליפי כזה בקצב MTV. וגם לא הזדהיתי עם הגיבורה - מעולם לא היתה לי בעיה לשים גבולות בין עבודה לחיים הפרטיים וכשיש כזו בעיה, let's face it, היא לא תמיד נובעת מאופי העבודה. ואם לא אופי העבודה היא שורש הבעיה, אלא אופי האישה - איפה פה המסר לכל האמהות העובדות באשר הן?

 

[ליליה והגמדים]

איך את מזהה

אם טשטוש הגבולות הוא בין העבודה לבית או בין הבית לעבודה? יש המון נשים שהאשה הזו מייצגת די במדוייק. גם אותי אגב, עד לרגע שלפני שהפכתי לפרילנסרית. אולם שמעתי מהמון נשים סביבי שמצאו משהו מעצמן בחווייה המתוארת שם למרות שהחוויה שלהן לכאורה אחרת. המצוקות הן לעולם מ"אופייה" של האשה ואי התאמת עולם העבודה ל"אופי" הזה. כי זה עולם שתפור על מידותיהם של גברים כשנשים מתוכנתות לנוע בתוכו על הציר שבין אמביציה לבין המפגש שלה עם הטמעות של הדרה שיטתית ורגשי אשם אימהיים.

 

[galia28]

גם לי יש גם לי יש...../images/Emo9.gif

אם אנחנו כבר בענייני המלצות של ספרים בנושא קבלת החריג וכו' אז... "הקוף שהתאהב בתרנגולת" של נולי עומר ותמר שביט. - על "נישואי תערובת"

ספר מקסים. שבת שלום, איה

 

[נדיה של הארבעה]

../images/Emo32.gif המלצה גסטרונומית באותו סגנון

גילית שילדים ומבוגרים שלא משתגעים על ירקות מוכנים לאכול כל ירק שהוא (כולל סלרי שום ובצל) כשזה בא בתור מורק שעובד בבלנדר, בתוספת שמנת טיפה(חלב קוקוס, אם רוצים לא חלבי) וקרוטונים מעשה בית - ממש פשוט להכין, חותכים לחם שנשאר (המרוח בקצת שמן זית ושן שום) לקוביות ותוקעים לכמה דקות בתנור. אצלנו זה עובד כבר כמה שבתות!!!

 

[דנה השניה]

משהו אחר ומרק דלעת

גם אנחנו מאד אוהבים את משהו אחר, שמלווה אותנו בהרבה מעברים מארץ לארץ. זה ספר מאד מעודד את אלה שנמצאים במצב שבו הם ה"משהו האחר". בקשר למרק דלעת - אני לא אוהבת אותו. מטרידה אותי הנקודה שכשהברוז לא מצליח להשיג מה שהוא רוצה הוא הולך, עושה סנקציות לחברים שלו והם נאלצים להכנע ולתת לו מה שהוא רוצה. וכשהוא חוזר הוא ממשיך לאיים על שלמות החברות. על פי הציורים בסוף הוא גם מצליח להשיג בסוף מה שהוא רוצה (אולי עכשיו הוא כבר לא צריך לעזוב אלא רק לאיים בעזיבה). בקיצור, הוא די טרוריסט, הברווז הזה. אבל הציורים נהדרים.

 

[ליליה והגמדים]

אני חושבת שהוא משחזר

התנהגות חברתית אינטואטיבית של ילדים (סוגייה שכולנו נתקלות בה...) ואת העובדה שיש דרך אחרת. בלי להתכחש לסוגיות של קבעון, דפוסיות, רכושנות וא-חברתיות אצל ילדים. נהדר בעיני.

 

[e t t i]

הצעה לפעילות בגן חובה בנושא

שלום רב בגן של בני (גן חובה), ישנו פרוייקט בו הילד + הורה מספרים סיפור שהילד אוהב ואח"כ עלינו להפעיל את הילדים בנושא הספר. מכיוון שבני אוהב את שני הספרים הללו ובנוסף את "טרופותי" בקשתי היא לקבל רעיונות שיתאימו לאחד מהספרים, לגיל הילדים ובסה"כ עומדת לרשותי כשעה. תודה רבה אתי

 

[ליליה והגמדים]

תבשלו מרק דלעת!!

תבשלי דלועים בבית כי קשה לחתוך וכולי, תביא (הרבה) לגן, תני לכל ילד/ה חתיכת דלעת מבושלת ומזלג, שיימעכו ויוסיפו מלח ויהפכו לעיסה, כולם מביאים את העיסות לסיר, את משלימה, מחממת ומחלקת לילדים בעזרתם שלהם. מה רע?

 

[לאה_מ]

רעיון מצויין!

ואם הולכים על "טרופותי" אפשר להכין ציור משותף ענק של טרופותי או לעבוד על דמויות קומיקס לפי הספר (כל אחד יבחר דמות ויתאר אותה, את התחביבים שלה, מה היא אוהבת / שונאת וכו').

 

[ליליה והגמדים]

יש משהו שעשיתי עם הכתה של

עומר בכתה א' אבל אולי זה מסובך מדי לגן - סוף אחר לסיפור על רצועה ארוכה, שמקפלים כקונצרטינה ומכניסים לקופסאת גפרורים (מקושטת גם היא) שהילדים לוקחים אחר כך איתם הביתה. אני עשיתי את זה על סוף שונה (ושוויוני) לאגדות ילדים.

 

[לאה_מ]

אני דוקא לא התחברתי לספר הזה

אני מסכימה שהעמוד האחרון מאד מרגש, אבל איכשהו הוא היה יותר מדי "מונחה מטרה" בעיני, ופחות מדי ספרות יפה.

 

[עירית ל]

אני מסכימה

אני חייבת להוסיף שאני מאוד מאוד אוהבת את התרגום - יהודה אטלס כמדומני.

 

[עירית ל]

מסכימה עם לאה, כמובן