מודה אני ל
New member
משבר
האם אני יכול להודות לתקופת משבר? הנה אני בגיל 45 כרגע לא עובד ולמעשה כבר שנה מחפש את עצמי ובכלל כבר 4 שנים מתנדנד עובד אבל לא טוב לי ,הכתובת כתובה על הקיר שלא אשרוד במקום העבודה שלי ואכן זה קרה עזבתי....היום אחרי ניסיון לא מוצלח בפתיחת עסק אני שוב עומד מול המציאות העגומה של חיפוש עבודה,חלק יכולים לומר לך זה הזמן לבחור לאן אתה הולך וחלק אומרים תמצא עבודה כי זו המציאות בלי עבודה אין פרנסה ולמעשה אלו החיים....
לא פשוט לשבת בבית ובעצם כלום, כאן נכנסות המחשבות ,אתה לא מוצלח, אולי מה שעשית עד עכשיו לא טוב עבורך, אולי זה הזמן לשינוי, אתה חלש, אין לך סיכוי , אין לך סיכוי בגילך, תוותר, למה להילחם? לך לחפש משרה של תחילת דרכך ועוד ועוד אני יכול לכתוב כל יום על המחשבות המאמללות האלו ומה יצא לי מזה אני ממש לא יודע, דבר אחד אני יודע שלכתוב זה לפעמים עושה טוב ולכן אני כאן מנסה לפרוק הכל,
אני לא יודע אם מישהו בכלל יקרא את מה שהעליתי אבל למען ההגינות לא אכפת לי, החלטתי להוציא את כל הגועל שיש בי, עוד זמן קצר אני צריך לצאת לפגישה עם משרד השמה ושוב היא תשאל את אותם השאלות ,מה עשית? למה עזבת? למה פיטרו אותך? ספר על עצמך תן חולשות, תן חזקות. מה מאתגר אותך? מה מחליש אותך?
דיייי את לא רואה שנימאס את לא מבינה שהשאלות האלו רק הורסים את החלקה הטובה שנשארה בי
לפעמים מתחשק לי לקלל אבל זה לא באופי שלי.....
אין לי מושג אם ניפגש שוב למי שכבר החליט לקרוא לא מבטיח ....אם יהיו תגובות או שאלות אז וודאי שאני אשיב כי כזה אני....בכל מקרה מודה אני ל...מקום הזה שנתן לי במה להתפרק
האם אני יכול להודות לתקופת משבר? הנה אני בגיל 45 כרגע לא עובד ולמעשה כבר שנה מחפש את עצמי ובכלל כבר 4 שנים מתנדנד עובד אבל לא טוב לי ,הכתובת כתובה על הקיר שלא אשרוד במקום העבודה שלי ואכן זה קרה עזבתי....היום אחרי ניסיון לא מוצלח בפתיחת עסק אני שוב עומד מול המציאות העגומה של חיפוש עבודה,חלק יכולים לומר לך זה הזמן לבחור לאן אתה הולך וחלק אומרים תמצא עבודה כי זו המציאות בלי עבודה אין פרנסה ולמעשה אלו החיים....
לא פשוט לשבת בבית ובעצם כלום, כאן נכנסות המחשבות ,אתה לא מוצלח, אולי מה שעשית עד עכשיו לא טוב עבורך, אולי זה הזמן לשינוי, אתה חלש, אין לך סיכוי , אין לך סיכוי בגילך, תוותר, למה להילחם? לך לחפש משרה של תחילת דרכך ועוד ועוד אני יכול לכתוב כל יום על המחשבות המאמללות האלו ומה יצא לי מזה אני ממש לא יודע, דבר אחד אני יודע שלכתוב זה לפעמים עושה טוב ולכן אני כאן מנסה לפרוק הכל,
אני לא יודע אם מישהו בכלל יקרא את מה שהעליתי אבל למען ההגינות לא אכפת לי, החלטתי להוציא את כל הגועל שיש בי, עוד זמן קצר אני צריך לצאת לפגישה עם משרד השמה ושוב היא תשאל את אותם השאלות ,מה עשית? למה עזבת? למה פיטרו אותך? ספר על עצמך תן חולשות, תן חזקות. מה מאתגר אותך? מה מחליש אותך?
דיייי את לא רואה שנימאס את לא מבינה שהשאלות האלו רק הורסים את החלקה הטובה שנשארה בי
לפעמים מתחשק לי לקלל אבל זה לא באופי שלי.....
אין לי מושג אם ניפגש שוב למי שכבר החליט לקרוא לא מבטיח ....אם יהיו תגובות או שאלות אז וודאי שאני אשיב כי כזה אני....בכל מקרה מודה אני ל...מקום הזה שנתן לי במה להתפרק
