קודם כל את לא במבוי סתום
מה שלא יהיה את עדיין חיה ונושמת ובריאה. החיים שלך ילכו לכיוון שתקחי אותם זה מאוד פשוט. קודם כל תכירי במציאות. בעלך עזב את הבית. עכשיו עצרי, תתבונני בזה, תקחי את האחריות על החלק שלך בסיפור ותכירי בזה שזה מי שהיית באותו זמן. לימוד מזה זה כבר הצלחה. מעבר לזה, מן הסתם אם הוא עזב, הוא עשה בחירה. הוא לא רצה להשאר לא היה לו טוב. תראי איפה היה טוב פעם וזה הלך לאיבוד עם החיים, ואם זה לך אפשרות שנייה, את מה שאת לא אוהבת בעצמך בזוגיות תשני. תקשיבי באמת למה שהוא אומר, לא מנקודת מבט של מגננה, אלא בגובה העיניים, תביני שהמילים שהוא אומר מדוייקות, ותקשיבי לכל מילה. ממקום של הקשבה אמיתית, ניתן להתחיל לתקשר בצורה בריאה ולהבין אחד את השנייה, ואז תשאלי אותו מה הוא צריך ותבטאי את מה שאת צריכה.. ותראו כמה מזה אתם יכולים לתת אחד לשנייה.