משבר שינה - הצילו!
עד שעברנו את תקופת הגזים, שפיתחנו שיטות מוצלחות להרדמה, שהרגלנו את הקטן לישון גם במיטה (ולא רק על הידיים), שנרדם אפילו לבד פעמים רבות, שבנינו לו סדר יום שגם הוא וגם אנחנו התרגלנו אליו, ושהגענו לשינה רציפה שבמקרים מסוימים הגיעה אפילו ל-8(!) שעות -- הקטן הפך בלתי ניתן להרדמה. בכלל.
לא ישן ביום כלל (אלא אם נרדם בהנקה ואז מתעורר ממש מהר)
ובלילה זה הפך למאבק של שעות על הרדמה, שבו הוא פשוט בוכה כשמנסים להרדים אותו.
אם משכיבים לישון על הגב - הוא מתחיל לברבר, לשחק ולהשתולל, אפילו אם לא משתפים איתו פעולה ומשתדלים להסיר גירויים.
השכבה על הבטן גוררת התפתלויות ובכי מטורף (וזו היתה התנוחה שבה הכי קל היה להרדים אותו)
אפילו על הידיים הוא כבר לא נרדם.
כל זה כשרואים שהוא מת לישון (פיהוקים, בהיות, עפעפיים נשמטות...) וגם אם נדמה שהעיניים נעצמות והוא עומד להירדם - מיד הוא מתעורר ומתחיל לברבר, לחייך ולצחוק (בהרגשה שלי הוא צוחק עלינו
) כאילו לפני שנייה הוא לא היה על סף הירדמות טוטאלית.
בסוף ההצלחה מגיעה בשעת לילה מאוחרת כשאני ובעלי מותשים לחלוטין וגם על הקטני אני בטוחה שזה לא משפיע טוב בכלל.
הדרך היחידה שבה הוא נרדם היא אם אחד מאיתנו שוכב והקטן שוכב על הבטן צמוד אליו, וגם זה אחרי זמן רב של התפתלויות ומאבק.
הבעיה העיקרית בדרך הזו היא שהיא ממש הורסת לנו את הגב!
אני מניחה שדובר במשבר ארבעה חודשים (אוטוטו זה הגיל), אבל עכשיו שנתנו לזה שם - מה עושים? איך אפשר להרדים אותו עכשיו??
והאם זה חולף לבד או שאנחנו צריכים "להתארגן מחדש"?
אגב, אנחנו מקפידים כבר על טקס שינה, החשכה של החדר בלילה, פתיחת חלונות ביום (וטיולים מידי פעם), ושיישן כשכל צרכיו מסופקים.
אשמח לכל עצה!
עד שעברנו את תקופת הגזים, שפיתחנו שיטות מוצלחות להרדמה, שהרגלנו את הקטן לישון גם במיטה (ולא רק על הידיים), שנרדם אפילו לבד פעמים רבות, שבנינו לו סדר יום שגם הוא וגם אנחנו התרגלנו אליו, ושהגענו לשינה רציפה שבמקרים מסוימים הגיעה אפילו ל-8(!) שעות -- הקטן הפך בלתי ניתן להרדמה. בכלל.
לא ישן ביום כלל (אלא אם נרדם בהנקה ואז מתעורר ממש מהר)
ובלילה זה הפך למאבק של שעות על הרדמה, שבו הוא פשוט בוכה כשמנסים להרדים אותו.
אם משכיבים לישון על הגב - הוא מתחיל לברבר, לשחק ולהשתולל, אפילו אם לא משתפים איתו פעולה ומשתדלים להסיר גירויים.
השכבה על הבטן גוררת התפתלויות ובכי מטורף (וזו היתה התנוחה שבה הכי קל היה להרדים אותו)
אפילו על הידיים הוא כבר לא נרדם.
כל זה כשרואים שהוא מת לישון (פיהוקים, בהיות, עפעפיים נשמטות...) וגם אם נדמה שהעיניים נעצמות והוא עומד להירדם - מיד הוא מתעורר ומתחיל לברבר, לחייך ולצחוק (בהרגשה שלי הוא צוחק עלינו
בסוף ההצלחה מגיעה בשעת לילה מאוחרת כשאני ובעלי מותשים לחלוטין וגם על הקטני אני בטוחה שזה לא משפיע טוב בכלל.
הדרך היחידה שבה הוא נרדם היא אם אחד מאיתנו שוכב והקטן שוכב על הבטן צמוד אליו, וגם זה אחרי זמן רב של התפתלויות ומאבק.
הבעיה העיקרית בדרך הזו היא שהיא ממש הורסת לנו את הגב!
אני מניחה שדובר במשבר ארבעה חודשים (אוטוטו זה הגיל), אבל עכשיו שנתנו לזה שם - מה עושים? איך אפשר להרדים אותו עכשיו??
והאם זה חולף לבד או שאנחנו צריכים "להתארגן מחדש"?
אגב, אנחנו מקפידים כבר על טקס שינה, החשכה של החדר בלילה, פתיחת חלונות ביום (וטיולים מידי פעם), ושיישן כשכל צרכיו מסופקים.
אשמח לכל עצה!
