משבר נמשך

[מאמאעוף]

משבר נמשך

שלום לכולם , מאז שנולד לנו ילד יש לנו משבר אנחנו כל הזמן רבים (על שטויות כמובן). המשפחה שלו בעיקר אמא שלו מעצבנת אותי נורא. אין כבוד , אין הערכה תמיד יש ויכוחים על הילד מה הכי טוב עבורו אני מיואשתתתתתתתתתתת. מי יעזור לי ?

 

[איש המערות]

ילד ראשון

תמיד לומדים להתגלח על זקנו של הילד הראשון, לימוד של ניסוי וטעיה. הדבר הכי חשוב לטובת הילד, הוא אמא רגועה, סבלנית ומחייכת. גם אבא. כל השאר פחות חשוב. ילדים גדלים בכל רחבי העולם על פי דפוסים מקומיים השונים זה מזה וכולם גדלים לאנשים בוגרים, לרוב גם מאוזנים. המשותף לכל ילדי העולם הוא שאם האמא נינוחה וסבלנית (וגם האבא), כך גם הם. שבי עם בעלך לשיחה. הבהירי לו שעדיף שתעשו את הטעויות שלכם עם הילד ובלבד שיהיו מתוך אהבה, מאשר את הטעויות של חמותך (ואולי גם של חמותו של בעלך...) והעיקר, לא לפחד כלל.

 

[adam33]

חתונה וילד

ניתן להוסיף גם " חגים" " אוכל" ברית מילה"ברמצווה" חינוך הילד"ביביסיטר" ישנם המון דברים שיכולים להביא למחלוקת בין בני זוג הכלל הוא שכאשר צד אחד מרגיש מאויים הן מפני שמישהי אחרת מתערבת בנעשה בבית או שלחילופין את קורעת את התחת ושניה אחרי זה הוא אומר אני מחליט מי תהיה הביביסיטר זו סתירת לחי ולכן ברור שמה שמלחיץ אותך זה הרבה מעבר להולדת ילדכם המתוק ולכן יש קורס להורים שרצוי שתלכו שניכם לשם בקורס הזה לא רק לומדים כיצד לגדל ילד אלא גם משהו חשוב יותר כיצד זוגמגדל ילד וזה לא קל.

 

[האלי]

מי יעזור לך? את!

רק את יכולה באמת לעזור לעצמך. ובואי נעבור סעיף סעיף בהודעה שלך. "אנחנו כל הזמן רבים". את יודעת גיליתי משהו מדהים. אי אפשר לריב לבד. אם לא תסכימי לריב איתו הוא לא יוכל לריב איתך. אז קחי לך זמן, כמו שלקחת זמן לקרוא פה בפורום ולכתוב את מה שכתבת, קחי לך זמן לבדוק למה את נכנסת למריבות איתו. מה יש שם שמצית בך את הגפרור וגורם לתבערה? כשתגלי מה זה הכפתור הזה שמקפיץ אותך, תנטרלי אותו. אל תקפצי בגללו. "אמא שלו מעצבנת אותי נורא יש ויכוחים על הילד מה הכי טוב עבורו" מה דעתך לנסות נסיון קטן? כשאמא שלו אומרת לך מה לדעתה את עושה לא נכון עם הילד, תקשיבי לה היטב תגידי לה (רק להגיד, לא יותר מזה) תודה שהיא עוזרת ותמשיכי לעשות מה שאת חושבת שהכי טוב. אף אחד לא יוכל לכעוס עליך, אפילו בעלך לא יוכל לכעוס שאת לא מקשיבה לאמא שלו. את מקשיבה. אז למה את לא עושה מה שהיא אומרת? כי את חושבת אחרת. פשוט כך בלי להתווכח. לכי בדרכך מתוך אמונה מלאה בעצמך ובלי שום חשש מטעות ותראי שאפילו היאוש יעבור. שלך. האלי.

 

[איש וביתו]

מי יעזר לך? רק את בעצמך!

בהודעתך את מציינת ארבע נקודות שונות של מחלוקת: 1. המריבות (על שטויות) מאז שנולד הילד. 2. החיכוכים עם המשפחה שלו והאמא שלו המעצבנת נורא. 3. חוסר כבוד והערכה בניכם. 4. הויכוחים ביניכם מהי טובת הילד. ארבע נקודות מחלוקת שונות שיתכן ויש קשר ביניהן, כשאחת גוררת את האחרת, יתכן, שכל אחת מהן חיה וקיימת בזכות עצמה. למרות שאת לא מציינת כמה זמן עבר מאז לידת הילד, מהודעתך ניתן להבין שאת משייכת את המריבות, ושאר נקודות המחלוקת שביניכם, למציאות החדשה אצלכם בבית, הצטרפותו של ילד נוסף אליכם. מאז לידת הילד, אתם כבר לא רק "זוג" אתם כבר "משפחה". מאוד טבעי שאת כאמא מקדישה המון שעות, כוחות ואנרגיה של פינוק ותשומת-לב, שעד ללידת הילד היו מופנים כלפי בעלך, לתינוק החדש שהצטרף אליכם. יתכן וההשקעה שלך בילד, שהיא נכונה לכשעצמה, גורמת לבעלך להרגיש כאילו הוא שוב אינו מספר אחד בעולמך, כאילו הילד הרך תפס את מקומו בליבך. כדי להחזיר אליו את אהובתו, הוא מנסה להשיג את תשומת-ליבך בדרך השלילה, במריבה, בחוסר כבוד והערכה, ובויכוחים מהי טובת הילד. רק שיחה עניינית, כנה ופתוחה, שבה תגדירו לעצמכם ותלמדו כיצד אפשר לחיות כמשפחה מבלי להרגיש מקופחים, מבלי לחוש שמישהו מכם לא מקבל את תשומת-הלב שהיה רגיל אליה, תוכל להביא שוב את הרגיעה לביתכם. הארה נוספת: בחיק המשפחה יש בהחלט מקום ל"החלפת דעות" אך בשום אופן אין מקום ל"ויכוחים"! בויכוח כל צד מתבצר בעמדתו וכמעט שאיננו נותן לעצמו אפשרות להסכמה (גם לא הסכמה של פשרה) עם הצד האחר. לעומת זאת, כשהשיחה מוגדרת כ"החלפת דעות" קל יותר לשכנע בצדקת הדרך שלך ו/או להשתכנע בצדקת הדרך של אחר. בנושא החיכוכים עם משפחתו ובעיקר עם האמא שלו, לא נתת לנו (אולי רק לי) מספיק פרטים כדי שאוכל להביע את דעתי. האם המריבות הם אודות גידול הילד? האם היא מעירה לך על תפקודך כאמא? איך קשורים "המשפחה שלו" לכל העסק? אם תפרטי יותר אוכל להגיב גם על זה. אני מאחל לכם חיים מלאי אור, אושר ואהבה.

 

[La La]

יקירתי יש מישפט

שחברה קרטבה שאמרה לי כאשר בני הראשון נולד: "תשמעי מה אחרים אומרים לך אבל את מחליטה לבד. את האמא." את האמא את מחליטה טאתצ קטבעת, אמרתי את זה לבעלי בהתחלה ומאז יש שקט, (לרוב) כלומר אני מקשיבה ושמועת אפילו לחמי וחמותי, אבל עושה מה שאני רוצה. אני יודעת שהם משתגעים מזה, הם אמרו או יותר נכון רמזו זאת לבעלי. אבל עדיין אני האמא ואני קובעת. אל תידאגי אני מאמינה שהכל יהיה בסדר פשוט תתחילי ליזרום עם בעלך. תיצאו ותבלו לבד ערב אחד תדברו וישרו את העינינים, תחזרו הביתה, ואז תהנו אחד מהשני בכיף ותקומי בבוקר עם חיוך על הפנים.

לרוב זה עובד. בהצלחה ובכל אופן אנחנו פה.