המהות
נשארה אותה מהות מבחינתינו לפני ואחרי,מי שנמצא לצידי מזה שנים משפחה או חברים מכיר את עומק השריטות שלי, יודע שזה יעבור ואתחזק מזה,לא מערבבים את החברות בזה. עולם כמנהגו נוהג.. למרות שאחרי הגרושים שלי ,חברה ממש טובה שלי מהלימודים שמעה על הגרושים ובכתה,בכתה על פירוק המשפחה שלי,לא שמעתי ממנה כמה חודשים טובים,כעסתי שזו היתה התגובה שלה, הרמתי טלפון אחרי כמה חודשים לברר את העיניין..והיא הודתה שלא ידעה איך "לאכול" את הגרושים שלי,מרוב כאב וכעס {שלה} היא נכנסה בתוך עצמה והיתנתקה. הסברתי לה שלא חשוב מה היא עברה והיא עברה בזוגיות שלה תקופות קשות, לא נתתי לזה להשפיע על החברות שלנו,לא כולם דומים אני יודעת,אבל קצת פרופורציות לגבי העיניין,לא חייבים לומר את המילה הנכונה או התמיכה הראויה,אבל חבל לערב זאת לתוך החברות,בסופו של דבר מפסידים מכך.