נראה לי אני היחידה שחושבת אחרת
זה לא שאני לא מבינה אותך, אני מאוד מאוד מבינה וזה מתסכל. איפה ה"אבל" שלי. ה"אבל" שלי הוא הוא במה שרשמת: "כשהחלטנו להתחתן בעלי כבר היה סטודנט ואני בדיוק נרשמתי ללימודים." ואחכ רשמת "הקרבתי את הלימודים למען החיים המשותפים שלנו" וגם "והכסף שקיבלנו מהחתונה הספיק בדיוק לממן לי את הקורסים! בעלי היה תומך ומבין, ואפילו עודד אותי להשתמש בכל הכסף." אז ככה: 1. מההתחלה היה מצב נתון שבעלך כבר היה סטודנט ואת עדיין לא 2. זו היתה החלטה שלך לוותר על הלימודים למען הכלכלה 3. כשרצית ללמוד הוא היה בעד מסקנות: לפי איך שאת מתארת, בעלך בסדר גמור. מהתחלה ידעת את המצב, החלטת לצאת פרנס הוא היה בעד, ואני מאמינה שאם היית רוצה גם ללמוד הוא גם היה בעד והייתם חושבים יחד איך לתחזק זאת כלכלית. בינתים מה שרצית הוא תמך בך: רצית לעבוד, רצית ללמוד, הכל היה בסדר. איפה הבעיה? בציפיות. את נשמעת אחראית יותר ושקולה יותר ממנו בנושא הכספים, ואת ציפית שבחופש הוא יעזור לך. אני מבינה אותו. וולאק הגיע חופש, את קרעת את התחת בעבודה (כי את בחרת כך) והוא קרע את התחת בלימודים, ואין מה להשוות אני התאמצתי יותר הוא התאמץ פחות. כל אחד התאמץ בתחומו. עכשיו בא לו לנוח. הוא פשוט רואה דברים בשונה ממך, מה גם שאת במילא עובדת אז למה לצאת לעבוד. כל הגברים הם ילדים וכיף לו ללכת עם הלהקה שלו ולגלוש באינטרנט והוא לא חושב "וואי עכשיו אני אלך לעזור לאשתי" יש גברים שצריך להגיד להם מה לעשות. הבחורציק שלך רוצה לנוח ולהתפרק, הוא לא בן אדם רע. את לא רושמת מה הוא חושב על המצב הכלכלי. מה ההצעות שלו? את מאוד זעומה, את סוחבת הרבה בפנים, ו-וואלה הבן אדם באמת לא עשה לך שום דבר רע, ואני אפילו לא חושבת שהוא מודע לכל החומרה, לכמה זעם את מרגישה מבפנים. לדעתי זה באמת בתום לב ולא מתוך קמצנות עצלנות וכו', ובטח שאת לא צריכה לנתק לו את האינטרנט כמו שהציעו. הוא לא עושה לך שום דבר בדווקא. אתם צריכים לשבת לדבר, כמו זוג אנשים בוגרים, לפרוש את המצב, את יכולה להגיד לו יפה שאת רוצה לעבוד פחות ולתת נימוקים טובים, חס וחלילה לא "נמאס לי, נשבר לי, אתה פרזיט", מה פתאום!! הכל בטון יפה ובנועם, ותשבו ביחד לבנות את התוכנית הכלכלית שלכם. תחשבו ביחד מה לעשות. ביחד! אתם זוג. קראתי עכשיו שוב את מה שרשמת, את לא מפרטת שום דבר על מה שהוא חושב על כל המצב. את כן רושמת שהוא מחכה לעבודה טובה שתיפול לו על הראש. תשמעי, אני רוצה להגיד לך שיש אנשים כאלו שכן, נופלת להם עבודה טובה על הראש, תקראי לזה מזל, בסוף זה בא. אולי הוא אחד מאלו?
את האמת-אני עם גבר כזה לא הייתי מתחתן
לבילוים ייתכן שהוא טוב אך לא יותר מזה אני בגילו עבדתי וגם למדתי בערב ועד שסיימתי נולדו לנו גם ילדים סדר עדיפויות בחיים! יוסי
