ivainshtein
New member
משבר חלק ב'
בנוסף לדברים שכתבתי קודם,קיימת עוד בעיה בעלי גדל במשפחה שלכל אחד מההורים היה כסף משלו. כל אחד שילם על משהו ותמיד הייתה הפרדה בין כסף ששלו ושלה. גם עדיין הם נותנים מתנות ממנו וממנה בנפרד בעלי גם רוצה ללכת לפי הקונספט הזה והוא כל הזמן מתחשבן איתי, למרות שאני כבר שנה וחצי בבית בגלל שהייתי עם הילד הגדול ועכשיו ילדתי ואני מן הסתם אהיה בבית עוד לפחות חצי שנה. אני תמיד קניתי לו דברים מהכסף המועט שהיה לי, אבל הוא תמיד אומר: זה שלי, זה אני קניתי. זה ממש מטריף את דעתי כי אני גדלתי במשפחה עם שיתוף מלא בכספים ואני גם לא מבינה איך הוא יכול להגיד לי: אני קניתי את זה אז אני מחליט איך נשתמש בזה או משהו בסגנון. וזה לא ילד, זה בן אדם מבוגר(30+) לפעמים בא לי לקום וללכת, עד כדי כך זה מפריע לי, במיוחד עכשיו כשאני עם הילדים ואין לי הכנסה, אז זה כאילו הוא מרוויח טוב ולי בכלל אין גרוש לכלום, אפילו לא לתחתונים(מצטערת !!!!) איך אפשר לחיות כך? האם אצל עוד משפחות זה קיים?
בנוסף לדברים שכתבתי קודם,קיימת עוד בעיה בעלי גדל במשפחה שלכל אחד מההורים היה כסף משלו. כל אחד שילם על משהו ותמיד הייתה הפרדה בין כסף ששלו ושלה. גם עדיין הם נותנים מתנות ממנו וממנה בנפרד בעלי גם רוצה ללכת לפי הקונספט הזה והוא כל הזמן מתחשבן איתי, למרות שאני כבר שנה וחצי בבית בגלל שהייתי עם הילד הגדול ועכשיו ילדתי ואני מן הסתם אהיה בבית עוד לפחות חצי שנה. אני תמיד קניתי לו דברים מהכסף המועט שהיה לי, אבל הוא תמיד אומר: זה שלי, זה אני קניתי. זה ממש מטריף את דעתי כי אני גדלתי במשפחה עם שיתוף מלא בכספים ואני גם לא מבינה איך הוא יכול להגיד לי: אני קניתי את זה אז אני מחליט איך נשתמש בזה או משהו בסגנון. וזה לא ילד, זה בן אדם מבוגר(30+) לפעמים בא לי לקום וללכת, עד כדי כך זה מפריע לי, במיוחד עכשיו כשאני עם הילדים ואין לי הכנסה, אז זה כאילו הוא מרוויח טוב ולי בכלל אין גרוש לכלום, אפילו לא לתחתונים(מצטערת !!!!) איך אפשר לחיות כך? האם אצל עוד משפחות זה קיים?
