ligivaligiva
New member
משבר זו מילה קשה
אבל אכן בעיה. חבר שלי ואני יחד כבר.. כמעט 5 שנים. אנחנו שנינו בחצי הראשון של שנות ה-20 שלנו. הבעיה מתפרשת על תחומים שונים. אחד מהם הוא בתחום האופי. יש הרבה מאוד דברים באופי שלו שמעצבנים אותי, שאני ממש לא מצליחה להבין אותו. (מצד שני רוב האנשים שאני מכירה יותר דומים לו מאשר לי... כך שיכול להיות שהבעיה היא איתי..) הכוונה לדברים כמו: איך אנחנו מעדיפים לבלות את סופי השבוע, איך אנחנו משקיעים בתחומים החשובים בחיינו, איך אנחנו מעבירים יום סטנדרטי בחיינו. שהם בסופו של דבר דברים דיי משמעותיים. ויכול להיות שאני בנאדם לא כיפי, אבל זה המצב. ותחום נוסף הוא התחום הפיזי... הוא השמין בשנה-שנתיים האחרונות בצורה דיי משמעותית. הוא לא -שמן- כמו שמדמיינים כשאומרים את המילה, אבל יש לו קצת כרסונת והסנטר שלו קצת פחות מוגדר ו.. בכלליות זה ממש לא מושך אותי. כל פעם שאנחנו יוצאים עם כל הזוגות של החברים שלנו אני חושבת איך זה שכל שאר החברים של הבחורות האחרות עדיין רזים ורק הוא מזניח את עצמו. אני מנסה לעודד אותו בכל הדרכים האפשריות לעשות ספורט, מזמינה אותו לעשות ספורט איתי, אומרת לו כמה יפה הוא נראה אחרי שהוא עושה ספורט וכאלה. אבל הוא לא כל כך משקיע בזה. הוא אומר שהוא "אוהב את הכרס" ולא אכפת לו בכלל שאני לא, כנראה. אני חושבת שאני לא כל כך נמשכת אליו כרגע. הוא ממש טוב במיטה אז אני עדיין נהנית מהסקס אבל חבל שאני לא רוצה אף פעם להתחיל את זה ואני לא יוזמת כי אין פשוט את המשיכה הזו. בקיצור.. אנחנו כבר בשלב שאני מתחילה לחשוב מה יהיה איתנו, האם נתחתן? ואז אני חושבת שאם התשובה לזה היא שאני לא ארצה, אז אין טעם להמשיך להיות יחד עכשיו. וכמובן מצד שני יש בו מליון תכונות שאני כן אוהבת ולא מוצאת באף אחד אחר, אנחנו כבר מכירים כל כך טוב, תכננו תכניות לעתיד יחד, הוא חלק עצום בחיים שלי ואני בשלו, ואני בספק אם יש עוד הרבה בחורים טובים כמוהו. זו קצת חרטטנות והרבה שפיכת לב אבל גם בקשה לדעות ועצות. אודה למי שיתן
אבל אכן בעיה. חבר שלי ואני יחד כבר.. כמעט 5 שנים. אנחנו שנינו בחצי הראשון של שנות ה-20 שלנו. הבעיה מתפרשת על תחומים שונים. אחד מהם הוא בתחום האופי. יש הרבה מאוד דברים באופי שלו שמעצבנים אותי, שאני ממש לא מצליחה להבין אותו. (מצד שני רוב האנשים שאני מכירה יותר דומים לו מאשר לי... כך שיכול להיות שהבעיה היא איתי..) הכוונה לדברים כמו: איך אנחנו מעדיפים לבלות את סופי השבוע, איך אנחנו משקיעים בתחומים החשובים בחיינו, איך אנחנו מעבירים יום סטנדרטי בחיינו. שהם בסופו של דבר דברים דיי משמעותיים. ויכול להיות שאני בנאדם לא כיפי, אבל זה המצב. ותחום נוסף הוא התחום הפיזי... הוא השמין בשנה-שנתיים האחרונות בצורה דיי משמעותית. הוא לא -שמן- כמו שמדמיינים כשאומרים את המילה, אבל יש לו קצת כרסונת והסנטר שלו קצת פחות מוגדר ו.. בכלליות זה ממש לא מושך אותי. כל פעם שאנחנו יוצאים עם כל הזוגות של החברים שלנו אני חושבת איך זה שכל שאר החברים של הבחורות האחרות עדיין רזים ורק הוא מזניח את עצמו. אני מנסה לעודד אותו בכל הדרכים האפשריות לעשות ספורט, מזמינה אותו לעשות ספורט איתי, אומרת לו כמה יפה הוא נראה אחרי שהוא עושה ספורט וכאלה. אבל הוא לא כל כך משקיע בזה. הוא אומר שהוא "אוהב את הכרס" ולא אכפת לו בכלל שאני לא, כנראה. אני חושבת שאני לא כל כך נמשכת אליו כרגע. הוא ממש טוב במיטה אז אני עדיין נהנית מהסקס אבל חבל שאני לא רוצה אף פעם להתחיל את זה ואני לא יוזמת כי אין פשוט את המשיכה הזו. בקיצור.. אנחנו כבר בשלב שאני מתחילה לחשוב מה יהיה איתנו, האם נתחתן? ואז אני חושבת שאם התשובה לזה היא שאני לא ארצה, אז אין טעם להמשיך להיות יחד עכשיו. וכמובן מצד שני יש בו מליון תכונות שאני כן אוהבת ולא מוצאת באף אחד אחר, אנחנו כבר מכירים כל כך טוב, תכננו תכניות לעתיד יחד, הוא חלק עצום בחיים שלי ואני בשלו, ואני בספק אם יש עוד הרבה בחורים טובים כמוהו. זו קצת חרטטנות והרבה שפיכת לב אבל גם בקשה לדעות ועצות. אודה למי שיתן
