דנדוש החדשה
New member
משבר השבוע שאחרי
אני כבר יודעת שזהו , גם הפעם יהיה שלילי . אותם תופעות של שבוע לפני המחזור , עצבנות מכל דבר קטן, דכאון , רגשנות יתר , אותו סוג כאבים פנימיים כאלה , הדקירות האופיניות , אפילו אותו צבע של הפרשות (סליחה על התאור). כמו שאני מכירה את הגוף שלי אני יודעת שאם זה יקרה אי פעם (אני במין סוג של תחושה כרגע שזה לא יקרה לעולם) ברור שיהיה לי דימום השרשה , והיום ואתמול זה היה צריך לקרות לפי החישוב שלי וזה לא קרה , תמיד אני מחכה , נזהרת לא להשתולל מידי , עד היום השביעי שאני מחכה בכליון עיניים לאיזה דימומון , סימן כלשהוא , אות חיים שם מבפנים
, שאדע שהם עוד שם ולא התנוונו להם כבר, וזה לא מגיע , זה לא קורה , כלום .....ריקנות כזאת , כבר יכולה לראות בדמיוני את הפס הבודד ואת האחות המבשרת את הבשורה הנוראה..., כל האופטימיות שהיתה לי התפוגגה ונעלמה. סליחה אם הכנסתי אתכם לדכאון , הייתי חייבת לפרוק , אני בדאון נוראי. תודה
אני כבר יודעת שזהו , גם הפעם יהיה שלילי . אותם תופעות של שבוע לפני המחזור , עצבנות מכל דבר קטן, דכאון , רגשנות יתר , אותו סוג כאבים פנימיים כאלה , הדקירות האופיניות , אפילו אותו צבע של הפרשות (סליחה על התאור). כמו שאני מכירה את הגוף שלי אני יודעת שאם זה יקרה אי פעם (אני במין סוג של תחושה כרגע שזה לא יקרה לעולם) ברור שיהיה לי דימום השרשה , והיום ואתמול זה היה צריך לקרות לפי החישוב שלי וזה לא קרה , תמיד אני מחכה , נזהרת לא להשתולל מידי , עד היום השביעי שאני מחכה בכליון עיניים לאיזה דימומון , סימן כלשהוא , אות חיים שם מבפנים