משבר הנישואים

משבר הנישואים

אני בת 30, נשואה+תינוק. לפני כשנה וחצי בעלי נסע לחו"ל לצרכי לימודים ואני מסיבות כאלה ואחרות נשארתי בארץ לזמן מה. אחרי כחצי שנה נסעתי בעקבות בעלי ופתאום גיליתי שהיחס שלו כלפי השתנה לגמרי. האמת שהרגשתי את זה במידה מסוימת מהשיחות שלנו עוד לפני שהגעתי אליו.בעלי כרגיל מתייחס אלי בכבוד אך כלבן אדם זר לחלוטין.הוא מסרב לקיים איתי כל יחסים אינטימיים: לא חיבוקים ונשיקות חוץ מקצרים ויבשים, לא סקס (כבר שנה שאנחנו שוב ביחד ועוד לא שכבנו פעם אחת!). בנוסף לזה יש לבעלי ידידה חדשה נשואה מהלימודים שאליה הוא מתייחס בצורה הרבה יותר חמימה מאשר אלי. הוא לא מסתיר את היחסי ידידות שלהם ואני גם בטוחה שאין בינם קשר אינטימי אך היחסים האלה מאוד פוגעים בי. בעלי יודע את זה אך לא מוכן להתחשב ברגשות שלי. הוא אומר שהיא רק ידידה טובה שלו, היא מאוד עזרה לו כשהוא היה לבד, אין שום קשר בין יחס אלי לבינה ושהוא לא מוכן לפגוע ביחסי חברות שלו בגלל הפחדים ותחושות שלי. אני כבר הרבה פעמים ניסיתי לדבר עם בעלי על הבעיות שלנו ולהבין ממה הן נובעות.הוא לא בדיוק משתף פעולה. הדבר היחיד שהוא אומר זה שהוא נמצא במשבר פנימי בגלל הלחץ של הלימודים, לסיים את הלימודים זה כרגע הדבר החשוב ביותר מבחינתו, הסקס כרגע פשוט לא בא בחשבון. גם לבן שלנו הוא מקדיש רק כמה דקות ביום. אני מרגישה מאוד לא רצויה, מושפלת ובודדה. אני לא מסוגלת להמשיך בצורה הזו. אני זקוקה לעצה. מה לעשות? להמתין עד שבעלי יסיים את הלימודים ולראות מה יהיה בהמשך? אבל זה ייקח עוד זמן ועד אז אני אצטרך לסבול.להיפרד לזמן מה? לעזוב אותו לתמיד כי אם הוא פגע בי מאוד (אני לא הייתי פוגעת אפילו באדם זר בצורה כמו שהוא פגע בי)? תעזרו לי בבקשה.
 
למה את מחכה?

נדמה לי שנתת יותר מדי זמן לסיכוי הקלוש שמשהוא טוב יקרה...לעניות דעתי את חייבת לזעזע את הביצה שבה את שקועה, ואם את רואה שאין מוצא, לעזוב.
 
לומר לך את דעתי?

זה הרי ברור שהוא התרחק ממך לגמרי. חצי שנה שלא היית איתו זה המון זמן לבד. הוא חי לבד מבלי להיות אחראי למשפחתו, חלה התרחקות נפשית. מכירה את הפתגם? רחוק מהעין - רחוק מהלב? כנראה שלא המציאו אותו סתם. במקומך, הייתי חוזרת ארצה. (הרי את מרגישה מיותרת שם) ממשיכה את חיי כאן ונותנת לזמן לעשות את שלו. (מה כבר יכול להיות?) פה בארץ, את בבית כמו שאומרים. תעבדי, תלמדי, טפלי בילד ותהיי בסביבה תומכת. ניסיתי להכנס לנעלייך.
 

מאולף

New member
הי ליאורה, ../images/Emo24.gif

אישה עם תינוק זקוקה לתשומת לב ולחום מאת הבעל, ברמה גבוהה יותר מכרגיל. קשה לי לקבל את התירוץ של "לחץ בלימודים". סיבת הלחץ בלימודים אינה תירוץ טוב לחוסר אינטימיות וקירבה גופנית. דווקא לחץ בלימודים, יוצר את הצורך לחפש קירבה גופנית, חום ותשומת לב, הכוללת סקס. אני לא טוען חלילה שיש לבעלך יחסים אינטימיים עם אותה ידידה, אבל בריחוק של חצי שנה שנה מהבית, בלחצים כאלה ואחרים הכל יתכן. לדעתי, יש לך ולבעלך בעית זוגיות קשה, והדרך לפתור אותה אם הוא מעוניין בכלל, היא באמצעות טיפול זוגי. הציעי לו לטפל בזוגיות שלכם. אם הוא יסרב בתואנה של לחץ בלימודים, אזי עלייך לשקול את המשך דרככם המשותפת, שכן כיום התירוץ הוא הלימודים, מחר יהיה העבודה, ולבסוף התירוץ יגיע גם לילדים. שיהיה לך בהצלחה, ממני
המאולף.
 

seeyou

New member
../images/Emo7.gifמרגישה לא רצויה, מושפלת ובודדה

עם הזמן חלק מהאנשים,מפתחים תלות בבני זוג "חולנים". ייתכן שהבחור נמצא במשבר פנימי בגלל הלחץ של הלימודים-זה לא צריך להשפיע על קיום יחסי מין! אצל גברים זה קצת שונה מנשים! עצם הדבר שהוא מסרב לקיים כל יחסים אינטימיים זה אומר לי-חבל על הזמן שלך..הבעיה יותר חמורה ממה שחושבים. לא קל להיות גרושה עם ילד קטן,אבל,לדעתי יותר קשה להיות בצל של בעל כזה...זוגיות זה לא רק מין...ומה עם החינוך של הילד המשותף? הוא יגדל באווירה של "קרח" בין ההוריים? רק את יכולה להחליט...בטח שישנם עוד גורמים שחייבים לקחת בחשבון לפני הגרושים-אם בכלל. חייט טוב ,מודד 10 פעמים לפני שגוזר פעם אחת! יוסי
 
אשה קודמת לכל

המצב אותו את מתארת הוא אבסורדי: ידידה תומכת כדי להציל מלחץ לימודים מחד, ואשה עם ילד מאידך. האדם היחיד שיכול לתמוך בבעלך כרגע כאשר הוא בלחץ לימודים הוא רק את. אם בעלך נזקק ל"עזרה מבחוץ" כדי לתמוך בו ברגעים הקשים לו עלייך לחשוב היטב היכן מקומך. אינני יכולה להחליט במקומך אך לדעתי הלימודים הם רק תירוץ ובעלך צריך להבין שאת היחידה שיכולה לתמוך בו בשעה זו. אם הוא איננו מקבל זאת עלייך ליטול יוזמה ולהחליט עבורו. כל מה שתחליטי שיהיה לטובה.
 

נירילי

New member
ליאורה יקרה

ערב טוב ,אני חושבת שעלייך להבין שחצי שנה זה הרבה מאוד זמן ,חבל שנפרדתם לכל כך הרבה זמן ,האם ישנה אפשרות שהוא עבר תקופה קשה בלעדייך בהתחלה ,ולכן הוא כועס וממורמר ,ושומר לך טינה ,תנסי לברר האם הוא עבר משבר קשה ובזמן הזה את לא היית לידו לתמוך בו ,והוא מתיחס אלייך כך עקב כעס רב אפילו בתת מודע ,ליפעמים אנו כל כך כועסים וכל אחד מגיב שונה ,יכול להיות שהוא פשוט מאוכזב מאוד שלא היית שם בשבילו ,ולא משנה מה היתה הסיבה ,לפני שאת עוזבת תנסי לברר זאת ,האם היתה לך אפשרות להיות איתו ואת בחרת להגיע רק אחרי חצי שנה ,וזה פשוט שבר אותו ,אינני יודעת ,אבל גם כיום לאחר 22 שנות נשואין ,אם בעלי יעזוב אותי אפילו לחודש ,ולא משנה מה הסיבה לכך ,אני אהיה ממורמרת ,ואינני יודעת כיצד אגיב כשנחזור וניפגש ,אני מאמינה שקשה לך אין ספק ,אך הביטי לכל הכיוונים ותנסי לברר ,יש דברים בגו ,אל תמהרי לפרק ,השתמשי בחוכמת חיים ,תמיד אפשר לצמוח ממשבר ,נירילי
 

שיר2555

New member
ליאורה

שלום לך , ברור שאת נמצאת במשבר ואם עם כל הפגיעה הזו עוד לא החלטת לקום ולעזוב כנראה שאת לא מוכנה לזה ולא שלמה עם החלטה שכזו.לדעתי את צריכה לדבר איתו על מה שאת מרגישה ולהציב לו עובדה שאתם הולכים לייעוץ ואם יש רצון יעוץ זה דבר שעוזר וכבר הוכח לי העניין . במידה וגם את זה הוא לא מוכן לעשות תקחי את עצמך בידיים ותעזבי את אשה טובה ואמא מדהימה ומספיק לקרא את מה שאת כותבת כדי להבין זאת את תעשי הכל בשביל המשפחה שלך ואת צריכה להיות עם מי שמעריך את הטוב הזה שלך . אבל קודם כל תעשי חשבון נפש עם עצמך ותעשי רק מה שאת רוצה לעשות באמת , אני יודעת שזה קשה ותאמיני לי שאני מדברת מניסיון אל תוותרי על האושר שלך בשביל אף אחד קחי לעצמך משימה "אני" מעכשיו את חושבת רק על עצמך כי על אחרים את חושבת כל הזמן .. שיהיה לך בהצלחה
 
בגידה

את כותבת שלפני שנה וחצי הוא נסע ואחרי חצי שנה הצטרפת אליו, כלומר כבר שנה שלמה את יחד איתו בחול והנישואים שלכם במשבר. יכול להיות שנישאתם בגיל מבוגר יחסית, ובעלך לא כל כך שלם עם הנישואים ועם הולדת הילד... האם גם הנישואים וגם הילד היה יותר רצון שלך מאשר שלו? ייתכן שכאשר הוא נסע לחול הוא חזר למצב שבעצם לא רצה לצאת ממנו? חישבי טוב טוב על הדברים האלה... ייתכן בהחלט שבעלך מראש לא רצה להינשא ולהביא ילד לעולם (למרות שגם הוא עצמו כבר לא כך כך צעיר). יכול להיות שלא תהיה לך ברירה אלא לפרק את הקשר ביניכם, תנסי לשוחח איתו על כך . יכולות להיות שתי תגובות הראשונה ש"איום" בפירוק הקשר יזעזע אותו והוא יתעורר ויראה מה הוא הולך להפסיד, או לחילופין הוא "יקפוץ על המציאה", וזה מראה שאכן הוא לא מעוניין להיות גבר נשוי,(לא דווקא לך אלא בכלל רוצה להישאר רווק וללא מחוייבות).
 

adam33

New member
ידידה

אכן כך. השאלה האם את בעצם מוכנה להפנים שהוא בעצם התגרש ממך כל אותה תקופה והיה חיי עם מישהי אחרת ולו לזמן קצוב. זו שאלה כבדה שתצטרכי לעשות רגע חושבים. בעלך בעצם התנתק ממך. למד לחיות כ"אחר" כעת את רוצה שישוב חזרה לאהוב אותך זה קשה ובמיוחד כאשר המעט שהיה לו כלפייך..נעלם! אז השאלה היא כזו. האם למרות שהוא בגד [ והוא בגד!] את עדיין רוצה להחזיר עטרה ליושנה? האם חוסר המשיכה אלייך הוא אבן הנגף בכל מה שאת חושבת עליו כלפיו ולכן אין כעת על מה לדבר ורק לסגור את הפרטים. הבחירה היתה שלו! יש גברים ויש נשים שגם אם נפרדו לתקופה הם יתגעגעו, הם יתקשרו ויאהבו ממרחק, הריחוק יקריב בנהם. ויש שינצלו זאת[ כמו בעלך]. ולכן האם את אישית יכולה ומוכנה להפנים שבעצם זו אינה מעידה אלא דבר שיחזור על עצמו? תביני! למרות שאת שם איתו הוא עדייןממשיך בקשר איתה ולא מוכן ל"הפשיר" את היחסים בנכם או לחילופין להתנתק ממנה. וזה כבר עניין אחר . חשבי פעמיים בכל אשר תפני.
 

kanb

New member
די פשוט

בעלך כנראה לוקח אותך כדבר מובן מאליו. חיכית לו כשהוא היה בחו"ל והוא יוצא מנקודת הנחה שגם עכשיו תחכי לו עד שהוא יחליט שזה הזמן להשקיע בזוגיות ובילד שלו. הגיע הזמן שהוא יבין שאת לא בובה. כנראה שהוא צריך להרגיש מה זה לאבד אותך ואת הילד. הפתרון הפשוט ביותר הוא לקחת את הילד ולעזוב ולהגיד לו שעד שהוא לא ירצה לשפר את היחסים שלכם אין לו על מה לדבר איתך. זה אכן צעד קיצוני אבל לא נראה שיש ברירה אחרת. גם אם הוא לא יעשה כלום אחרי שתלכי את יכולה להיות בטוחה שהוא לא יעשה כלום עכשיו כשאת שם בהצלחה
 
לליאורה

העובדה היא מאוד פשוטה.בעלך לא רואה אותך ממטר כי הוא מנהל רומן ומאוהב במישהי אחרת.נקודה.שום לחץ בלימודים ושום נעליים, את לא אשמה בזה ואל תתפתי לנסות לחפש איפה את לא היית בסדר. כשמאוהבים הופכים להיות איגואיסטים ואטומים לאלה שחיים לצידנו. אני במקומך הייתי חוזרת לארץ ומתחילה לבנות לי חיים חדשים. את ראוייה לכבוד ואהבה ולא לסבל ייסורים והשפלה. תהיי חזקה,תאהבי את עצמך וחפשי לך טוב! מחזקת ומחבקת אותך חזק חזק!!!! בהצלחה.
 
למעלה