אבודה בריבוע
New member
משבר גדול - ארוך
שלום רב,
המצב בבית רע מאוד...אנחנו בזוגיות כ 8 שנים עם הבן שלו שחי איתנו נער לפני גיוס , ובני , תאומים בני 10. לזוגי עוד ילד בן 16 החי עם האמא ומגיע אלינו 4-5 פעמים בשבוע.
אנו גרים בדירה של בעלי אליה נכנסנו , הנער עבר להתגורר איתנו כשאני הכרתי את אותו מכייוון שלא הסתדר עם אימו והיה מאוד קשור לאביו. מאחר וזוגי מרבה להעדר מהבית עקב עבודתו יכול היה הבן לעבור רק כשנוצרה מסגרת מתאימה עבורו אצל אביו.
הבן של בעלי מעולם לא קיבל את הקשר ביננו וזה התבטא בהתעלמות ממני, ,גסות רוח, והמצאת סיפורים עלי לבני המשפחה המורחבת (משפחה מאוד מלוכדת). המשפחה עקב זה מתייחסת אלי לא יפה.
הילד חי אצלנו כמו נסיך...בעלי מפנק אותו, התעקש שהוא יקבל את יחידת ההורים כדי שתהיה לו פרטיות...ואני כמובן לא יכולה לומר דבר כי הדירה של בעלי...
לאחרונה חלה הדרדרות נוספת ביחסים עם הבן, כשהוא החליט לא לאכול את האוכל שאני מכינה , כביכול מכבס את בגדיו, בקיצור לא "צורך" ממנ שירותים, וכך נותן לעצמו לגיטימציה להתעלם ממני ולספר לכל המשפחה שאני לא עושה כלום עבורו. האוירה בבית לא נעימה בלשון המעטה. ביקשתי מבעלי שישוחח עימו וינסה להבין מה פשר ההדרדרות הנוספת, ובעלי מתעקש שאני צריכה לדבר עם הנער (היו בעבר המון שיחות בהן הנער בא בכל מיני טענות הזויות, דיבר אלי בחוצפה ובטח שלא השתפרו היחסים). היום אני לא מוכנה לקחת על עצמי יותר את הבעיות של הנער איתי ומבקשת מבעלי שידבר איתו להבין מה העניין. כל שבועיים המשפחה של בעלי מגיעה אלינו לארוחת שישי, ומדובר בכ6-8 איש שכולם מצודדים בנער (שמאוד נחמד אליהם) ובעלי מצדיק את היחס שלהם כלפי.אני מאוד פגועה מבן הזוג ושוקלת להפרד ממנו כי אני רגישה שאני בכלל לא חשובה לו, ווהוא מראה לי כמו גם לכל משפחתו שאין לו בעיה עם איך שהם מתייחסים אלי.הוא טוען שהאשמה היא בי.הוא גם אומר לי שאם יקרה משהו לנער זה באשמתי כי אין ביננו תקשורת.
. בעלי רואה את התנהגותו אבל טוען שאני לא צריכה להתעסק בזה. אני לא. אבל אני לא מוכנה לקחת על עצמי יותר את הבעיות של הנער .הוא מלא בטענות כלפי,למרות שאני עושה בשבילו המון!!! ומכל הלב. לאחרונה התארחה אצלנו משפחה של בעלי מאוסטרליה, וגם הוריו של בעלי היו אצלנו כל יום והנער היה מוקף במשפחתו, וזה הגביר אצלו את האנטי כלפי, כי לא היה צריך ממני דבר. מאז ומתמיד סיפר עלי סיפורים לא נכונים למשפחתו, על כמה אני רעה אליו (מה שממש ממש לא נכון, אפילו בן זוגי מסכים איתי). זוגי רוצה ששוב אשב עם הנער וניישב את ההדורים, ואי חושבת שאחרי עשרות שיחות שניהלנו במהלך השנים בהן הטיח בי אשמות שווא, נמאס לי ולא זו הדרך. אני חושבת שבעלי צריך לשוחח איתו ולהסביר לו שהוא טועה, ולנסות להבין מה פשר האנטי שלו. אני גם לא ממש רוצה לפנק אותו כמו בעבר , לקנות לו דברים, לפנק אותו במטעמים שאוהב שאני מכינה במיוחד בשבילו, או לתת לו את הרכב שלי כמו שתמיד עשיתי כי לא מגיע לו אחרי כזאת התנהגות גסה וכפויית טובה.בעלי משתולל שהוא שומע את עמדתי.
אציין שעם יתר המשפחה שלו הוא ביחסים מעולים .
בכל פעם שהנער רוצה משהו מאביו ואביו מסרב בא האיום של "אני עובר לאמא" ואז זוגי מתקפל וממלא את מבוקשו. הנער אגב ישרת קרוב לבית...
הרבה חשבתי לפרק (גם הילדים שלי מבקשים לעזוב כי לא נעים להם בבית).בעלי טוען שהוא נמצא ביני לבין בנו, ורוצה שאני אלך לטיפול. הוא מוכן לבוא איתי(כדי לטפל בי...)אני אפילו לא יודעת איך לסלוח לו על יחסו, ןהוא נורא כועס עלי כי אני עושה רק רע לכל הבית, והכל בגללי...ולמה אני מתעסקת עם ילד.
מה בכלל אנסה לפתור בטיפל?
תודה וסליחה על האורך
שלום רב,
המצב בבית רע מאוד...אנחנו בזוגיות כ 8 שנים עם הבן שלו שחי איתנו נער לפני גיוס , ובני , תאומים בני 10. לזוגי עוד ילד בן 16 החי עם האמא ומגיע אלינו 4-5 פעמים בשבוע.
אנו גרים בדירה של בעלי אליה נכנסנו , הנער עבר להתגורר איתנו כשאני הכרתי את אותו מכייוון שלא הסתדר עם אימו והיה מאוד קשור לאביו. מאחר וזוגי מרבה להעדר מהבית עקב עבודתו יכול היה הבן לעבור רק כשנוצרה מסגרת מתאימה עבורו אצל אביו.
הבן של בעלי מעולם לא קיבל את הקשר ביננו וזה התבטא בהתעלמות ממני, ,גסות רוח, והמצאת סיפורים עלי לבני המשפחה המורחבת (משפחה מאוד מלוכדת). המשפחה עקב זה מתייחסת אלי לא יפה.
הילד חי אצלנו כמו נסיך...בעלי מפנק אותו, התעקש שהוא יקבל את יחידת ההורים כדי שתהיה לו פרטיות...ואני כמובן לא יכולה לומר דבר כי הדירה של בעלי...
לאחרונה חלה הדרדרות נוספת ביחסים עם הבן, כשהוא החליט לא לאכול את האוכל שאני מכינה , כביכול מכבס את בגדיו, בקיצור לא "צורך" ממנ שירותים, וכך נותן לעצמו לגיטימציה להתעלם ממני ולספר לכל המשפחה שאני לא עושה כלום עבורו. האוירה בבית לא נעימה בלשון המעטה. ביקשתי מבעלי שישוחח עימו וינסה להבין מה פשר ההדרדרות הנוספת, ובעלי מתעקש שאני צריכה לדבר עם הנער (היו בעבר המון שיחות בהן הנער בא בכל מיני טענות הזויות, דיבר אלי בחוצפה ובטח שלא השתפרו היחסים). היום אני לא מוכנה לקחת על עצמי יותר את הבעיות של הנער איתי ומבקשת מבעלי שידבר איתו להבין מה העניין. כל שבועיים המשפחה של בעלי מגיעה אלינו לארוחת שישי, ומדובר בכ6-8 איש שכולם מצודדים בנער (שמאוד נחמד אליהם) ובעלי מצדיק את היחס שלהם כלפי.אני מאוד פגועה מבן הזוג ושוקלת להפרד ממנו כי אני רגישה שאני בכלל לא חשובה לו, ווהוא מראה לי כמו גם לכל משפחתו שאין לו בעיה עם איך שהם מתייחסים אלי.הוא טוען שהאשמה היא בי.הוא גם אומר לי שאם יקרה משהו לנער זה באשמתי כי אין ביננו תקשורת.
. בעלי רואה את התנהגותו אבל טוען שאני לא צריכה להתעסק בזה. אני לא. אבל אני לא מוכנה לקחת על עצמי יותר את הבעיות של הנער .הוא מלא בטענות כלפי,למרות שאני עושה בשבילו המון!!! ומכל הלב. לאחרונה התארחה אצלנו משפחה של בעלי מאוסטרליה, וגם הוריו של בעלי היו אצלנו כל יום והנער היה מוקף במשפחתו, וזה הגביר אצלו את האנטי כלפי, כי לא היה צריך ממני דבר. מאז ומתמיד סיפר עלי סיפורים לא נכונים למשפחתו, על כמה אני רעה אליו (מה שממש ממש לא נכון, אפילו בן זוגי מסכים איתי). זוגי רוצה ששוב אשב עם הנער וניישב את ההדורים, ואי חושבת שאחרי עשרות שיחות שניהלנו במהלך השנים בהן הטיח בי אשמות שווא, נמאס לי ולא זו הדרך. אני חושבת שבעלי צריך לשוחח איתו ולהסביר לו שהוא טועה, ולנסות להבין מה פשר האנטי שלו. אני גם לא ממש רוצה לפנק אותו כמו בעבר , לקנות לו דברים, לפנק אותו במטעמים שאוהב שאני מכינה במיוחד בשבילו, או לתת לו את הרכב שלי כמו שתמיד עשיתי כי לא מגיע לו אחרי כזאת התנהגות גסה וכפויית טובה.בעלי משתולל שהוא שומע את עמדתי.
אציין שעם יתר המשפחה שלו הוא ביחסים מעולים .
בכל פעם שהנער רוצה משהו מאביו ואביו מסרב בא האיום של "אני עובר לאמא" ואז זוגי מתקפל וממלא את מבוקשו. הנער אגב ישרת קרוב לבית...
הרבה חשבתי לפרק (גם הילדים שלי מבקשים לעזוב כי לא נעים להם בבית).בעלי טוען שהוא נמצא ביני לבין בנו, ורוצה שאני אלך לטיפול. הוא מוכן לבוא איתי(כדי לטפל בי...)אני אפילו לא יודעת איך לסלוח לו על יחסו, ןהוא נורא כועס עלי כי אני עושה רק רע לכל הבית, והכל בגללי...ולמה אני מתעסקת עם ילד.
מה בכלל אנסה לפתור בטיפל?
תודה וסליחה על האורך
