משבר בנישואים

רן 42

New member
משבר בנישואים

שלום לכולם.
אשמח לקבל תגובות ועיצות לבעיה שאני נמצא בה.

בן 42 נשוי+3ילדים(תאומים) מצב כלכלי סביר+ אני ואשתי נשואים8שנים ויחד מגיל 25
הקשר נוצר מאהבה גדולה וגם התחתנו מאהבה,בתחילת חיי הנישואים פרחנו יחד והיינו שמחים בחלקנו.
היום המצב שונה לחלוטין,אני נמצא בתהליך של שינוי בקריירה לכיוון שמאמין ומקווה שיעשה לי טוב,במצב החדש מכניס אותי ללחצים כמעט בלתי אפשריים וחשיבה אין סופית.
אשתי מאוד תמכה בי במילים ללכת לכיוון הזה ואמרה שאני צריך להגשים את עצמי (בצורה מחושבת כפי שעושה).
הבעיה קשורה גם למקרה שאני מתאר כעת וגם באופן כללי הוא שהיחסים שלנו מאוד קרים,ללא טיפת חום לעיתים חש צביעות מסויימת,יש המון "מאמי,מתוק" וכל השאר אבל אין בסיס.
סקס כבר לא קיים מעל שנה ואם אני לא יוזם אז אין בכלל (גם בעבר היחסים האינטימיים היו קרים מאוד) לזכותה של אשתי היא אמרה שיש לה בעיה של סגירות מינית בגלל הבית שממנו באה והיא מנסה לטפל בה כבר שנים באמצעות יועצת מינית או סדנאות אבל עם כל הרצון הטוב איני חש שיש לי פרטנרית אלא שותפה לדירה,מצד שני של הבעיה אשתי אומרת לי כל הזמן שיש לה אין ספור מחזרים וכל מקום מתחילים איתה מתוקף עבודתה כך שזה דיי מתסכל שהיא חשה מינית בחו. אבל לא איתי.
אז ישנם 2 דברים שמאוד מפריעים לי כעת בחיים וזו הקריירה שבה עדיין לא מגשים את עצמי וחש תסכול ואת הזוגיות שלא מטעינה אותי כמו שהייתי רוצה ואין לי ספק שגם אני לא מטעין את אשתי והאמת שכבר אין לי כחוחות להטעין אותה ומבחינתי אין לי בעיה שיהיה לה מישהו אחר ואין לי חשק לשיחות איתה שמגיעות תמיד לאותו מקום.

חושב על גירושים בצורה רצינית ורק נושא הילדים מעיק כי עדיין קטנים ותחושתי שבעתיד לא יהיה מנוס עם כל העצב שבכך.
אשמח לקבל את עיצתכם
 

motek302

New member
צריך לקחת החלטה

מה שאתה מתאר מוכר לי לצערי מקרוב...רק שאצלך- היתה אהבה בתחילת הקשר..אז מה קרה? אם היא חשובה לך, אולי תנסה לברר מה קרה בדרך..שהיא ככה פתאום מתנהגת אליך?ולמה היא מספרת לך שיש לה אינספור מחזרים? היא רוצה שתקנא?זה לא ברור לי הקטע הזה..
אני מציעה לך, לתת לעצמך פרק זמן של חצי שנה, לדבר איתה לפני זה,שאתה לא מסופק מהרבה בחינות, ושתתחיל להתעורר, כי אחרת הכל..ית מסמס..אני מאמינה שאם הקשר שלכם חשוב לה, היא תעשה שינוי שתרגיש אחרת.ואם אתה רואה שאחרי חצי שנה זה לא קורה,פשוט עם כל הצער שבדבר..תמשיך קדימה, והילדים, ככל שהם יותר קטנים, אני חושבת שזה יותר קל.זאת דעתי.אני יודעת שזה קשה, ואני במצב קצת דומה לשלך, אבל..מגיע לך להרגיש אחרת.
 

seeyou

New member
לדעתי יש הרבה סימנים של משבר גיל ה-40

לדעתי(ומניסיוני)שינוי בקריירה בגילך מחוסר ברירה(פיטורים) זה דבר טוב לפעמים כאשר לידע מקצועי אין כבר ביקוש

שינוי בקריירה בגילך מרצון להגשמה עצמית זה משחק מסוכן

במישור המיני

קשה חי להבין ששנה לא קיימתם יחסי מין

אם אתה חושב להיתגרש אז פרט לדמי מזונות תחשוב טוב שבשוק הבשר סקס נימצא במקום הראשון

גבר שלא קיים(תירגל) סקס ימצא מהר מאוד מחוץ למשחק


יוסי
 

looking 4the

New member
לא הייתי רצה להתגרש.

לא לפני שהייתי הופכת כל אבן אפשרית... יש לך אחריות על שלושה ילדים קטנים.
אני משערת שאם אתה נשוי 8 שנים אז הגדול הוא בן 7 (בערך).

תשאל את עצמך את השאלות הבאות :
האם אשתך מסוגלת להתמודד עם גידול של שלושה ילדים לבד ?
האם אתה מסוגל (מבחינה כלכלית) להתמודד עם מזונות ל-3 ילדים, לאפשר לה חיים סבירים ?
כמה קשור אתה לילדים ? פרידה מהם לא תהיה קשה לך ? (להם ברור שתהיה קשה )

לא הבנתי את המשפט ..."סקס כבר לא קיים מעל שנה ואם אני לא יוזם אז אין בכלל " ..
אז לא יזמת שנה ? למה ?

נראה לי שיש קצר בתקשורת . או שאין תקשורת בכלל כי כבר אין כוח לריב לפעמים אז מפסיקים לדבר.

תתחילו לדבר.
יש על מה להלחם..יש לכם שלושה ילדים.

בהצלחה
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
גירושין הם בהחלט פתרון אפשרי, אבל לא הכי טוב

ממה שאתה מתאר, אני מרגיש שלא נכון לכם להתגרש, ושאם כן תעשו זאת, אלו עלולים להיות גירושין מאוד כואבים. לא במובן של תלונות במשטרה וסחיטה כספית - זה להערכתי לא הסגנון של שניכם - אבל כואב רגשית.

זאת מכיוון שהתחלתם את הקשר מאהבה גדולה, ונשמע שחוץ מהבעיה המינית, שהיא בהחלט גדולה מאוד, אתם כן זוג אוהב ומחויב. המחשבות שלך על גירושין נובעות מיאוש ולא מחוסר קשר או משמעות.

הבעיה המינית חייבת להיפתר. זה מעולה שאשתך הולכת לייעוץ וסדנאות, כי זה אומר שהיא עצמה לא מרוצה מהמצב. אבל לדעתי מה שיעזור לכם זה ללכת למקומות האלה יחד. מיניות זה לא דבר אחיד שמי שלא יודע אותו ילמד. לכל זוג מותלח יש נוסחה מינית שהסוד שלה הוא שהיא עובדת עבור שניהם. מי שלא מצא את ה"נוסחה הסודית" שלו לא יהנה ממיניות טובה, אלא לכל היותר משהו בינוני שבו לפחות צד אחד יהיה לא מסופק. היא אמנם צריכה לעשות את העבודה הרגשית שלה, אבל כדי שתהיה לכם מיניות טובה אתם צריכים לחקור את הנושא הזה יחד.

לגבי הקריירה: שינוי הוא תהליך ארוך ומורכב ואתה צריך המון המון סבלנות. הרבה פעמים בשינוי קריירה הצעדים הראשונים מכילים טעויות גדולות בכיוון, ולוקח זמן לזהות את השגיאה, לתקן, ולדייק. זה פרוייקט לטווח ארוך. יש פנטזיה מוטעית שבה אדם אומר "אני אפתח מסעדה" או "אני אהחה יועץ עצמאי" והם כבר עושים אקסל איך בתוך שנים עשר חודש הם מרויחים. הפנטזיה נחמדה, אבל הרבה פעמים שינוי קריירה נקנה בדמים (תרתי משמע) ואורך כמה שנים. זה טווה הסבלנות שצריך להיות לך.

ולסיכום: לשניכם יש עניינים התפתחותיים חשובים מאוד. היא בנושא המיניות (ובטח לא רק), ולך בנושא קריירה (וגם זוגיות!). הנכון הוא לעשות זאת יחד, בתמיכה הדדית. תמיכה זה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. זה לא רק לומר לשני "יופי". זה בעיקר להראות לשני איך אתה עושה שינוי באומץ, ולתת לה השראה, וההיפך. שיפור הזוגיות יכול לפרוץ לשניכם הרבה מחסומים. גירושין יתנו סיפוק והקלה מהירים, ואחריהם תגלו שהעסק שואב יותר אנרגיה ממה שהוא נותן. אני יכול לראות את הפנטזיה איך בעוד שנה אתה עם עסק מצליח ונערה מקסימה ואוהת תלויה על זרועך. זה אמנם אפשרי, אבל עם זה יבוא על בסיס של קשר זוגי קודם שנקטע בטרם זמנו - זה עלול לצאת חמוץ ורע.

בהצלחה.
 

אייבורי

New member
עזוב גירושים

ביום שישי האחרון היה ערב מיילדום, תאמין לי סדום ועמורה.

קח את אישתך, אחרכך זה יגדיר מחדש את גבולותיה המיניים.
 
רן ידידי,

אפשר בהחלט להזדהות עם הקשיים שאתה מתאר. באספקט הרגשי, באספקט תעסוקתי, ובאספקט מיני.
יחד עם זאת, דעתי היא, שבנסיבות שאתה מתאר, הייתי שוקל דווקא חשיבה לא סטנדרטית.
היינו, לאו דווקא גירושין.

ייתכן, שהטיפול שעושה אשתך אינו דווקא הטיפול המתאים והנכון עבורה.
וייתכן, שבמקום לפרק את החבילה שלכם, שווה לכם לשקול "שינוי" של החבילה, במסגרת התנאים שלכם, כמו פתיחת הזוגיות.

מכיוון שנשמע שתמיכה ופירגון הדדיים קיימים, כמו גם רצון ומחויבות לילדים.

שקול את הדברים.
 

yoyo11112

New member
היי

אולי מה שאני אגיד לך קצת יהיה מוזר מעצם העובדה שאיני נשואה ואין לי ילדים אבל , אני אף פעם לא הבנתי מדוע ולמה אנשים צריכים להחזיק מערכת יחסים לא בריאה ולהיות אומללים ועצובים וכועסים רק בגלל העובדה שהתחתנו ורק בגלל העובדה שיש ילדים ברקע. (אני יכולה להעיד על עצמי, שהורי היו במצב די בעייתי לפני כמה וכמה שנים. הקשר שלהם לא זרם, היו המון ריבים בבית ואמא שלי הייתה כל הזמן עצובה. אבא התעלם ממנה וכל אחד חי את חייו. אני זו שייעצתי להם להתגרש וכאשר הם עשו זאת הדברים השתנו לטובה- כל אחד מהם מצא בן זוג ויש לי הרבה אחים חורגים.) אני יכולה רק להגיד- שלפעמים עדיף לעצור את המירוץ, ופשוט להתגרש. ככל שתעשו זאת מוקדם יותר, הילדים יפנימו מהר יותר (כשהם עוד קטנים)... אחר כך , כשהילדים יהיו גדולים יותר, יהיה להם יותר קשה להבין מדוע אבא ואמא התגרשו ואפילו יפתחו אנטיגוניזם כלפי כל העולם ואשתו.

אני באמת חושבת שאם ניסיתם הכל וכלום כבר לא עובד, האהבה נגמרה ולא נשאר עוד כוח- פשוט תלכו ותתגרשו ותנו צ'אנס נוסף לשניכם להיות מאושרים. לא חבל!?
 
אז מה היה לנו...

גיל 40 (משבר?)
נשואי+ 3
מצב כלכלי סביר+
קשר שנוצר מאהבה גדולה אבל יחסי מין פחות "גדולים"
אישה שתמכה בקריירה שלך (יוצאת מנק' הנחה שעל חשבון הקריירה שלה?)

ומה איתך? מה אתה עושה לעמן הקרירות ביחסים?
האם ה"קור" שאתה מתאר חדש?

נישמע קצת הזוי לחשוב על גירושים בצורה רצינית כמו שאמרת..
ניסית בכלל לדבר עם האישה על הנושא?

מרגיש כאילו כבר הכנת "תוכנית גיבוי" וכרגע את המחפש הצדקה ..
 
למעלה