משבר בזוגיות

בר מiח

New member
משבר בזוגיות

שלום כולם . אני בן 45. אישתי בת 43. אנחנו נשואים כבר 18 שנים , לנו שלושה ילדים . 17, 12, ו 10 . בדרך כלל החים שלנו היו טובים ויציבים עם עליות וירידות כמו אצל רוב הזוגות . אני איש עצמאי שמרבה להיות מחוץ לביתולהיות תמיד בחברת אנשים ובדרך כלל איש פתוח ואהוד. אישתי לעומת זאת .. בית , עבודה, משפחה. בשנים האחרונות אישתה דיברה הרבה על הזוגיות שלנו שאנחנו לא הרבה ביחדובעיקר דיברה... שהיא בדרך כלל לבד ולדעתה אנחנו צריכים לשפר את הזוגיות שלנו אני לא שמתי לב לבקשות שלה. או לדרישות של אישתי מהזוגיות שלנו . ועניתי לה.... הכל יהיה בסדר.. עוד תראי שנדע ימים יפים ביחד.. לצעריחל משברון קטן . שכתוצאה ממנו היגענו לידי סיכום שבו אני מקדיש יותר.. מה שכן עשיתי. הוא לוותר על דברים אישים שלי לטובת הזוגיות . להקדיש יותר זמן לאישה שאיתי. אבל המצב לא השתפר. אלא הלך והידרדר. ככל שניסיתי להתקרב אל אישתי. היא נעשה סגורה יותר ויותר. פשוט התרחקה ממני , נעלה את עצמה מפני. וכך המתח ביננו עלה וגבר,ובחודשים האחרונים ראיתי שחל שינוי מהותי באישתי כמו הופעה פרובוקטיבית (מה שלעולם לא עשתה) לא משאירה פתק אם היא יוצאת מהבית ( מה שתמיד עשתה) ואפילו באחת מהשיחות שלנו היא ענתה לי.... אני ילדה גדולה. אני אעשה מה שבא לי " . דברים אלו לא היו לרוחי ניסיתי לדבר על ליבה בכל מיני הזדמנויות שונות . אך ללא הועיל . ממש לא התייחסה לדברי .לפני כשבוע. התגלע ביננו ויכוח . שבו נפגעה אישתי שלא בכוונה.. מילולית . ופיזית . אני רוצה לציין כאן שוב, שלא בכוונה !!!!!!! כאן אני רוצה לציין משהו חשוב. אני נתקף למצבי זעם שאין לי שליטה עליהם . ולכן לקחתי על עצמי לטפל בעצמי במסגרת אלימות במשפחה.. מרצוני האישי .מאז המקרה. אישתי רוצה לעזב את הבית . אפילו היגישה נגדי תלונה במשטרה. לדעתי היא לא צריכה לעזוב את הבית , לנו יש שלושה ילדים ולכן הנטל על הילדים הוא גדול . היצעתי שאני אעזוב את הבית אך היא בשלה. היא רוצה לעשות לעצמה פסק זמן . השאלה שלי אליכם מה אני עושה...?האם אישתי תחזור אלי ..? האם אנחנו נחזור להיות זוג? אני מבחינתי מוכן לעשות בכדי שנחזור להיות יחד אבל חושש אני שמא אישתי תנצל את מצבי העדין לתפוס שליטה עלי מה שאחר כך יוביל למשבר נוסף כאן אני רוצה לציין שאישתי בעד זה שאני נמצא בטיפול. ואפילו מעודדת מזה תודה לכולכם על ההקשבה.. אנא.. אשמח לקבל תגובות מכם .
 
מאבקי שליטה

"חושש אני שמא אישתי תנצל את מצבי העדין לתפוס שליטה עלי" - משפט שמעיד על היסטוריה של 18 שנות נישואין. אתה עובד כעצמאי ומרבה להיות מחוץ לבית. אני מניח שאתה לא מדווח לאשתך על כל צעד שלך או מבקש את אישורה. אשתך לעומת זאת "בית, עבודה, משפחה" וכל חריגה חייבת בדיווח, אולי גם באישור שלך. אני לא יודע כמה זמן אתה קורא כאן בפורום אבל היו כאן הרבה הודעות של נשים שבהגבלות של "בית, עבודה, משפחה" חשו חנוקות עם הזמן. גם אתה, כבעליהן של אותן נשים, דרשת דיווח ורצית שליטה על חייה שמעבר ל"בית, עבודה, משפחה". אולי התקפי הזעם שלך (שמשום מה כאן אין לך שליטה עליהם) שימשו ככלי הפחדה יעיל. אשתך מצאה אומץ להשיב לעצמה חיים ועצמאות. למה שאתה קורא "לבוש פרובוקטיבי" היא אולי קוראת "לבוש צעיר". זכותה - היא עדיין צעירה. היא מראה, קודם לעצמה ורק אחרכך לך, שהיא רשאית לצאת מבלי לבקש את אישורך או לדווח לך. היא צומחת ומחזקת את עצמה כאדם העומד בפני עצמו. אתה אומר שזה לא לרוחך? זה לא לרוחה שזה לא לרוחך. מה תאמר על זה? יש לה את הזכות שיחסך אליה לא יהיה לרוחה או לא? זה שאתה מטפל באלימות שלך כלפיה הינו דבר חדש, אולי הגעת להכרה רק כשהחבל היה על צואר הנישואין שלכם. המשך בטיפול - מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. אבל כדי שלנישואין שלך (אלו או אחרים שיהיו לך אולי) יהיה סיכוי, ותר על נטייתך לשלוט באחרים והתאמץ יותר לשלוט בעצמך. בהצלחה.
 

seeyou

New member
הרכבת יצא מזמן !!../images/Emo18.gif

..."ובחודשים האחרונים ראיתי שחל שינוי מהותי באישתי כמו הופעה פרובוקטיבית (מה שלעולם לא עשתה) לא משאירה פתק אם היא יוצאת מהבית ( מה שתמיד עשתה) ואפילו באחת מהשיחות שלנו היא ענתה לי.... אני ילדה גדולה. אני אעשה מה שבא לי " ..."אני נתקף למצבי זעם שאין לי שליטה עליהם .." ..."החים שלנו היו טובים ויציבים עם עליות וירידות כמו אצל רוב הזוגות . אני איש עצמאי שמרבה להיות מחוץ לביתולהיות תמיד בחברת אנשים ובדרך כלל איש פתוח ואהוד. אישתי לעומת זאת .. בית , עבודה, משפחה" אני חושב שיש לה "יועץ".. היא במירוץ אחרי השנים "שהפסידה" ביחס לנשים אחרות.. יש לה "חבר"? רוצה לעזוב? מה יש לה להפסיד? ביטחון כלכלי?-תקבל חצי מהרכוש המשותף בנוסף לדמי מזונות לילדים גבר בגיל 45 זה אותו דבר כמו אשה בגיל 43!
 

האלי

New member
יש שיר שאחד הבתים שלו אומר:

היה לי שכן נורא ואיום שלא רצה לחיות איתי בשלום כשחטבתי עצים אז בא המסכן והניח את ראשו מתחת לגרזן... מה זה לא בכוונה? במקרה? איך בדיוק??? על התקפי זעם בלתי נשלטים אני יודע מכלי ראשון, היו לי. טיפלתי והיום אין לי. אתה מכיר את המושג תנאי הכרחי אך לא מספיק? הכרחי שתלמד לומר לעצמך את האמת כמו שהיא. זה לא מבטיח שיפור של הזוגיות שלכם, אבל בלי זה בטוח שהיא לא תחזיק מעמד. בוא אני אגיד לך איך הדברים נראים לי מפה, ואתה תתקן אותי אם אני טועה טוב? עד היום אתה "לבשת את המכנסיים" בבית. היא שיחקה את "האישה הקטנה" שמחכה לבעלה... והיא די (סליחה על הביטוי) אכלה חרא ממך כל השנים, עד שנמאס לה. והיא התחילה "לתפוס עצמאות". ואתה פתאום נבהלת שאתה הולך לאבד את אשתך... זה מה שהיה עד עכשיו. (אתה יכול להגיד לה שמישהו בפורום אמר ככה, ולשאול אותה אם זה נכון לדעתה...) עכשיו החלטת ללכת לטיפול בנטיה שלך לאלימות. קודם כל תבורך כי אלימות עושה רע לתוקף לפחות כמו לנתקף. כך שמלטפל באלימות שבך תצא נשכר בין אם זה יביא לשיפור הזוגיות שלכם ובין אם לא. אני כמעט בטוח דרך אגב שאשתך היתה רוצה לתקן מה שצריך לתקן ולא לפרק את החבילה... ספר לי מה קורה, אני צודק במה שאמרתי? שלך, האלי.
 
הדבר התמוה בעיני הוא מדוע דווקא היא

זו שרוצה לעזוב את הבית ולא נותנת לך לעזוב כפי שהצעת? האם היא מתכוונת לעזוב ללא הילדים? ואולי היא צועקת לתשומת לב ורוצה שתילחם על מקומה ו"תדרוש" בכל מחיר שהיא לא תעזוב? הרי מצב "אידיאלי" מבחינתה היה שאתה הוא זה שתעזוב ותניח לה להישאר במנוחה עם הילדים בבית המוכר והיציב עבור הילדים.אולי היא לא סומכת על המילה שלך כשאתה אומר שאתה הוא זה שיעזוב? חסרים עוד פרטים. בכל מקרה, אחרי כל כך הרבה שנים, לא ממש בטוח שהיא כל כך מהר תארוז את המזוודות ותלך, מצד שני, אתה תמשיך בטיפול שאתה עושה, ותתחיל להפנות אליה קצת יותר תשומת לב "חיובית"...מעבר לזה- ימים יגידו. בהצלחה.
 

שחיף

New member
מורסה שהתפוצצה !!!

אישתך כל הזמן בלעה ובלעה את זה שאתה חולה עבודה ולא מקדיש לה תשומת לב בצורה מספקת , הדברים הצטברו עד שלא יכלה יותר ובא הפיצוץ. כשיש פיצוץ המאפיין שלו זה חוסר שליטה בנזקים שהוא יגרום ולפעמים התוצאות גדולות מהמצופה, לכן אינך מבין את גודל הפגיעה בך ע"י אישתך. ניסית לבדוק אולי יש לה מאהב שמשלים לה את החסר? משלא הענקת לה היא מחפשת במקום אחר? האם באמת ניסית לאזן בין העבודה לבית?מה יקרה אם תרוויח פחות אלפיים ש"ח לחודש מפני שחזרת שעתיים קודם הביתה ובמקום 12000 ש"ח נטו לדוגמא יהיו לך רק 10000 ש"ח נטו האם זה לא שווה את הצלת נישואיך? ואולי בכלל אתם לא מתאימים ורק עכשיו אישתך התעוררה וגילתה זאת והפסיקה לאהוב אותך? אולי בכלל נמאס לה להיות האישה הקטנה עקרת הבית הלא משכילה והיא רוצה להתפתח ולעשות משהו עם חייה שיהי מספק ומעניין? בד"כ כשגבר מכה את אישתו גם אם זה חד פעמי,זה גורם למפנה ביחסים והיחסים לעולם לא יהיו כשהיו, אולי עדיף לך לשקול גירושין, תמיד היא תזכיר לך בריבים, כמה חרא אתה שהיכיתה אותה. פיתרון אחרון שאני יכול להציע לך שאולי יעזור זה, להכניס אותה לעסק כעובדת מן המניין, אם בשכר או ללא שכר ואז היא תוכל לראות אותך יותר ולהרגיש שהיא תורמת משהו לפרנסת המשפחה ולהרגיש שהיא שווה משהו, גם אם זה יהיה בחצי משרה.
 

שחראזדה

New member
התקפי זעם

כאילו באת לתאר משהו שולי בתוך זוגיות רגילה אין ימים רגילים לאישה שבעלה אלים הבעיה שגברים לא מבינים , מספיקה פעם אחת והאישה ישר מתבייתת תחת הדפוס של אישה מוכה מכוונת צעדיה בזהירות , מסתגרת בתוך עצמה א צריך עוד מכה , אפילו לא צעקה זה כל הזמן שם , המכה הראשונה ובאותם ידיים שהכת , אתה עכשיו רוצה ללטף ובאותו פה שקיללת אתה רוצה לנשק לך לטיפול , או אל תלך לה זה כבר לא ישנה גם אם תוריד לה את הירח וזה יראה מאוד יפה תמיד קרן אור אחת תשלח אל המכה הראשונה שהיא אף פעם לא תשכח.
 

אודליה17

New member
אהבה וסבלנות - מילות המפתח

למען הילדים - צריך לעשות מאמץ. בתור מי שהיתה ילדה שראתה מהצד איך הנישואין של הוריה כמעט מתפרקים, זה כואב. אבל בשום אופן לא צריך להשאר יחד בכל מחיר. כל אחד מבני הזוג הוא אדם חופשי ועצמאי שצריך להחליט מה טוב ביותר בשבילו. אבל כיוון שלטנגו דרושים שניים - זה תלוי ברצון שלך ושל זוגתך להשאר במערכת היחסים הזו. אני חושבת שדרושה הרבה סבלנות, אהבה, רצון לפשרה ונכונות לוותר על מנת לשקם מערכת יחסים שעלתה על שרטון. אבל כבר היו דברים מעולם וכמו שאמרתי - צריך ששני הצדדים ירצו זאת בכל מאודם. חשוב שתמשיך לעבוד על עצמך, ובסבלנות רבה תן לאשתך את המקום שלה להתבטא, להרגיש ולחיות. שהרי היא חלק בלתי נפרד ממערכת היחסים שאתה רוצה כל כך לשקם. חזקו ואמצו בהרבה סבלנות ואהבה!
 

yalyul

New member
על אלימות וחיות אחרות....

מי שנכווה ברותחין, נזהר מצוננים. כתבת על שני דברים. את עניו האלימות אתה מבין היטב ולכן לא ארחיב בעניין הזוגיות שלכם, אתה מציין שויתרת על עיסוקים אישיים כדי להקדיש לה זמן....והמצב הורע. לדבר, לדבר,לדבר כמה זמן אתה מקדיש? שעה של חדר כושר או 3 שעות בילוי עם חברים? בימים קבועים ובשעות נוחות לך! (גם מציין בפניה שבמקום לעשות חיים עם חברים נשארת איתה?) היא לא בקשה ממך לוותר בשבילה על חייך היא ביקשה יותר זמן , אתה מכור לעבודה ולגדל 3 ילדים ברוטינה יומיומית תובענית +עבודה +בית = עבודה קשה ושוחקת. אז תפתח את העיניים ואת האוזניים ותשאל אותה.. יקירתי, את נראית נפלא בזמן האחרון...צעירה ונחשקת מתי תרצי שנצא לסרט? מתי מתחשק לך לבלות איתי? רק תגידי, אני מבטל פגישה ובא... ככה בונים זוגיות ששורדת, קודם הקשבה אחר כך עשיה פשוט החלטת בשבילה מתי להיות שם וזה לא מתאים לה היא מחפשת תשומת לב ואם לא תקבל ממך ימצא אחד אחר שישמח לעשות זאת במקומך.
 

rachel27

New member
לבר מוח

קודם כל זה יפה מאוד שאתה לקחת על עצמך טיפול..לא הרבה היו מודים בטעות שלהם ועושים משהו בנידון. תראה אישתך כנראה ונמאס לה מאורח החיים שהיה לה עד עכשיו והיא פשוט רוצה להשתחרר ולצאת מהשיגרה זהו שלב בחיים שהרבה מאוד אנשים חווים אותו אך במקרה הזה היציאה מהשיגרה שלה מסכנת את חיי הנישואים שלכם ופוגעת בהם.. כפי שאתה מתאר. אני אציע משהו..תנסו לצאת כולם יחד כמשפחה ליום כיף או אפילו להכין כולכם יחד ארוחת ערב ותנסו לשבת כולכם ביחד ולדבר ..לספר בדיחות..להעביר כמה שעות טובות ביחד בתור משפחה ולא בתור זוג נשוי.. אני אענה לשאלה שלך.."מה אני אעשה"...אתה לא צריך לעשות הרבה כלומר..לא לעשות דברים בכוח וכמובן שלא לוותר על דברים אישיים שלך..תנסה להתקרב.. אם היא תחזור אליך....זה תלוי בשניכם...אבל בכל מקרה שום דבר לא בכח.. גם לא לחזור להיות ביחד..
 
למעלה