משבר בזוגיות
שלום, אשמח אם תוכלו לייעץ לי. אני בזוגיות כבר 4 שנים (אני בת 24 וחברי בין 29) ובחצי שנה האחרונה אף גרים ביחד. קשה לי להסביר את הקשר ביננו כי תמיד היה המון אהבה למרות שאף פעם לא הסתדרנו, תמיד היו מריבות אפילו על דברים קטנים והמון חילוקי דיעות שתמיד נפתרו בגלל רגש מיוחד אחד לשני, זה יותר מאהבה עבורי, זה כאילו מצאתי את האדם שמבין אותי. השאלה שאני עכשיו שואלת את עצמי זה האם באמת אהבה יכולה לפתור הכל או שיש דברים מעבר לזה שצריכים להתאים כדי שקשר יצליח. בכל מקרה- בשנה וחצי האחרונות אין כמעט סקס למרות שהוא מצידו רוצה אני מרגישה שבאקט עצמו אני הופכת לגוש קרח חסרת רגשות אליו לחלוטין ואפילו נגעלת ואחרי שזה נגמר אני שוב מרגישה אהבה ורצון לחבק אותו ולהיות איתו. אני לא מצליחה לרדת לעומק הבעיה הזאת - בהתחלה חשבתי שזה בגלל שאמי נפטרה ומאז אני מרגישה שאני לא רוצה להנות (זה בא לידי ביטוי גם ביציאות למסיבות ומקומות עם מוזיקה ושמחה וצחוקים שפעם אהבתי ועכשיו אני לא מסוגלת לסבול את זה) ואח"כ חשבתי שזה קשור למשיכה כי למרות שאני אוהבת את חברי הגוף שלו לא מושך אותי ודברנו על זה והוא באמת מנסה לרדת במשקל אבל זה לא כ"כ עוזר (הוא לא ממש שמן אבל יש לו כרס ואני מרגישה לפעמים שזה מגעיל אותי), עוד סיבות שחשבתי שיכולות להיות זה כל מיני הערות שנפגעתי ממנו במהלך הקשר שאולי אחרים היו עוברים עליהם כאילו כלום אבל בי כל דבר קטן יכול להשאיר צלקת ושזה מצטבר זה נותן את אותותיו (כמה דברים לדוג': הערה שלו על משהו מסוים במראה שלי שהוא אמר בצורה מאד פוגעת בתחילת הקשר ולא פעם אחת, בתחילת הקשר הוא טען שאני משעממת אותו שזה גם העליב אותי כי זו הייתה נקודה שמאז שאני צעירה אני כל הזמן חושבת את זה עלי, רצון שלו להפגש עם ידידה מחול שהוא קורא לה ידידה אבל הידידות שלהם מתבטאת בקשר רופף מהעבודה שהוא היה עובד לפני המון שנים והיא בקשה שיבוא למלון שבו היא נמצאת ולא הייתה לו בעיה עם זה ואפילו כעס שאמרתי לו ועוד). חבר שלי רצה שנלך ליעוץ בקטע מיני אבל אני מרגישה שאין לי את הכוחות והרצונות לעשות את זה בעיקר כי אני יודעת את הסיבות שיכולות להוביל את זה ואני לא רואה איך מטפל מיני יעזור לי בסיבות האלו. חבר שלי תמיד היה מתחבר יותר לבנות מאשר לבנים וגם כשהכרתי אותו היו לו הרבה ידידות שהייתי יוצאת איתם והרגשתי שאני סומכת עליהן במאה אחוז , הן ממש היו מהח'ברה הישנים והטובים, בשנתיים האחרונות כל אחד הלך לדרכו וחברי נשאר רק עם חבר טוב אחד שלפני כשמונה חודשים נסע לחול וחברי עכשיו מרגיש מאד בודד לדבריו. הוא יצר קשר עם ידידה מהלימודים שגם עליה אני סומכת אבל רוצה לצאת למקומות לדוג' עם ידידה שלו מהעבודה הקודמת שתפסתי אותו כותב לה מייל "אני מתגעגע אליייך" וששאלתי אותו בקשר לזה הוא כעס ואמר לי שהוא יכול להתגעגע לידידה בדיוק כמו לחבר וזה לא איך שאני מנתחת את זה , אבל מאז שזה קרה זה תקוע לי בראש וזה מאד כואב לי, גם כשיצא למילואים הוא יצר קשר עם מישהי משם שראיתי שגם אחרי שהמילואים הסתיימו כתב לה הודעה בפלאפון וכל פעם שאני מעירה לו הערות הוא כועס עלי מאד שאני לא סומכת עליו ושאני לא מבינה אותו כי הוא מרגיש מאד בודד. אני חסרת אונים כי מצד אחד אני מבינה אותו שהוא בודד מצד שני אני לא יכולה להתעלם מהכאב שעובר בי כשאני יודעת שהוא נפגש עם בחורה שפגש במילואים או מישהי שהוא כתב לה שהוא מתגעגע. זה נורמלי או שאני לא בסדר פה? מה שמדאיג אותי זה שגם אחרי החתונה הוא ירצה לצאת לשבת בבית עם ידידה ואם הוא ככה עכשיו אין סיבה שגם אחרי החתונה וגם אחרי הילדים זה לא יקרה. לפני כמה שבועות הוא אמר לי משהו בסגנון של "את ואמא שלי אותו דבר"- שאלתי מה הכוונה והוא אמר שלפני כמה ימים שהוא הלך איתה והוא פגש מישהי מהעבודה הוא התחבק איתה ואמא שלו אמרה לו: יש לך קשר רציני לא עושים דברים כאלו. עוד בעיה - חבר שלי עובד בבוקר ולומדת כמה פעמים בערב להנדסאי, אני לעומת זאת מסיימת עכשיו תואר ראשון . חבר שלי משלם על השכר דירה ואני משלמת חשמל ועירייה, אני יודעת שזה לא הרבה אבל מלכתחילה כשעברתי לגור אצלו הסברתי לו שיהיה לי קשה להשתתף בחשבונות כי אני מרוויחה כ 400 שקל לחודש כי מאד קשה לי לעבוד במקביל לתואר שאני לומדת והוא הסכים ועכשיו מאד קשה לו והוא כועס עלי לדוג' שאני לא רוצה להמשיך לתואר שני (במה שאני לומדת בתואר שני משלמים לך משכורת) אלא רוצה ללמוד עוד תואר ראשון במקצוע שמעניין אותי (כי הבנתי שהמקצוע שמלכחתילה למדתי לא יביא אותי לעבודה שאני אסתדר בה) שזה לימודים של שנתיים ובמקביל אני מנסה להתקבל לרפואה (המסלול הארבע שנתי לבעלי תואר) כי בשני האפשרויות האחרונות זה לפחות בין שנתיים לארבע שנים שאני שוב לא אביא משכורת נורמלית. מה אני צריכה לעשות במצב הזה? אני מבינה שהכל נופל עליו אבל אני מנסה לבנות לי עתיד כלכלי יציב. זה חלק מהבעיות המרכזיות שיש בקשר ואני שוב שואלת את עצמי האם רק אהבה יכולה להחזיק קשר או שעדיף לפרק את החבילה ולהמשיך הלאה? האם יש סיכוי לפתור את הבעיות האלו? תודה רבה על ההקשבה אשמח לשמוע עיצות.
שלום, אשמח אם תוכלו לייעץ לי. אני בזוגיות כבר 4 שנים (אני בת 24 וחברי בין 29) ובחצי שנה האחרונה אף גרים ביחד. קשה לי להסביר את הקשר ביננו כי תמיד היה המון אהבה למרות שאף פעם לא הסתדרנו, תמיד היו מריבות אפילו על דברים קטנים והמון חילוקי דיעות שתמיד נפתרו בגלל רגש מיוחד אחד לשני, זה יותר מאהבה עבורי, זה כאילו מצאתי את האדם שמבין אותי. השאלה שאני עכשיו שואלת את עצמי זה האם באמת אהבה יכולה לפתור הכל או שיש דברים מעבר לזה שצריכים להתאים כדי שקשר יצליח. בכל מקרה- בשנה וחצי האחרונות אין כמעט סקס למרות שהוא מצידו רוצה אני מרגישה שבאקט עצמו אני הופכת לגוש קרח חסרת רגשות אליו לחלוטין ואפילו נגעלת ואחרי שזה נגמר אני שוב מרגישה אהבה ורצון לחבק אותו ולהיות איתו. אני לא מצליחה לרדת לעומק הבעיה הזאת - בהתחלה חשבתי שזה בגלל שאמי נפטרה ומאז אני מרגישה שאני לא רוצה להנות (זה בא לידי ביטוי גם ביציאות למסיבות ומקומות עם מוזיקה ושמחה וצחוקים שפעם אהבתי ועכשיו אני לא מסוגלת לסבול את זה) ואח"כ חשבתי שזה קשור למשיכה כי למרות שאני אוהבת את חברי הגוף שלו לא מושך אותי ודברנו על זה והוא באמת מנסה לרדת במשקל אבל זה לא כ"כ עוזר (הוא לא ממש שמן אבל יש לו כרס ואני מרגישה לפעמים שזה מגעיל אותי), עוד סיבות שחשבתי שיכולות להיות זה כל מיני הערות שנפגעתי ממנו במהלך הקשר שאולי אחרים היו עוברים עליהם כאילו כלום אבל בי כל דבר קטן יכול להשאיר צלקת ושזה מצטבר זה נותן את אותותיו (כמה דברים לדוג': הערה שלו על משהו מסוים במראה שלי שהוא אמר בצורה מאד פוגעת בתחילת הקשר ולא פעם אחת, בתחילת הקשר הוא טען שאני משעממת אותו שזה גם העליב אותי כי זו הייתה נקודה שמאז שאני צעירה אני כל הזמן חושבת את זה עלי, רצון שלו להפגש עם ידידה מחול שהוא קורא לה ידידה אבל הידידות שלהם מתבטאת בקשר רופף מהעבודה שהוא היה עובד לפני המון שנים והיא בקשה שיבוא למלון שבו היא נמצאת ולא הייתה לו בעיה עם זה ואפילו כעס שאמרתי לו ועוד). חבר שלי רצה שנלך ליעוץ בקטע מיני אבל אני מרגישה שאין לי את הכוחות והרצונות לעשות את זה בעיקר כי אני יודעת את הסיבות שיכולות להוביל את זה ואני לא רואה איך מטפל מיני יעזור לי בסיבות האלו. חבר שלי תמיד היה מתחבר יותר לבנות מאשר לבנים וגם כשהכרתי אותו היו לו הרבה ידידות שהייתי יוצאת איתם והרגשתי שאני סומכת עליהן במאה אחוז , הן ממש היו מהח'ברה הישנים והטובים, בשנתיים האחרונות כל אחד הלך לדרכו וחברי נשאר רק עם חבר טוב אחד שלפני כשמונה חודשים נסע לחול וחברי עכשיו מרגיש מאד בודד לדבריו. הוא יצר קשר עם ידידה מהלימודים שגם עליה אני סומכת אבל רוצה לצאת למקומות לדוג' עם ידידה שלו מהעבודה הקודמת שתפסתי אותו כותב לה מייל "אני מתגעגע אליייך" וששאלתי אותו בקשר לזה הוא כעס ואמר לי שהוא יכול להתגעגע לידידה בדיוק כמו לחבר וזה לא איך שאני מנתחת את זה , אבל מאז שזה קרה זה תקוע לי בראש וזה מאד כואב לי, גם כשיצא למילואים הוא יצר קשר עם מישהי משם שראיתי שגם אחרי שהמילואים הסתיימו כתב לה הודעה בפלאפון וכל פעם שאני מעירה לו הערות הוא כועס עלי מאד שאני לא סומכת עליו ושאני לא מבינה אותו כי הוא מרגיש מאד בודד. אני חסרת אונים כי מצד אחד אני מבינה אותו שהוא בודד מצד שני אני לא יכולה להתעלם מהכאב שעובר בי כשאני יודעת שהוא נפגש עם בחורה שפגש במילואים או מישהי שהוא כתב לה שהוא מתגעגע. זה נורמלי או שאני לא בסדר פה? מה שמדאיג אותי זה שגם אחרי החתונה הוא ירצה לצאת לשבת בבית עם ידידה ואם הוא ככה עכשיו אין סיבה שגם אחרי החתונה וגם אחרי הילדים זה לא יקרה. לפני כמה שבועות הוא אמר לי משהו בסגנון של "את ואמא שלי אותו דבר"- שאלתי מה הכוונה והוא אמר שלפני כמה ימים שהוא הלך איתה והוא פגש מישהי מהעבודה הוא התחבק איתה ואמא שלו אמרה לו: יש לך קשר רציני לא עושים דברים כאלו. עוד בעיה - חבר שלי עובד בבוקר ולומדת כמה פעמים בערב להנדסאי, אני לעומת זאת מסיימת עכשיו תואר ראשון . חבר שלי משלם על השכר דירה ואני משלמת חשמל ועירייה, אני יודעת שזה לא הרבה אבל מלכתחילה כשעברתי לגור אצלו הסברתי לו שיהיה לי קשה להשתתף בחשבונות כי אני מרוויחה כ 400 שקל לחודש כי מאד קשה לי לעבוד במקביל לתואר שאני לומדת והוא הסכים ועכשיו מאד קשה לו והוא כועס עלי לדוג' שאני לא רוצה להמשיך לתואר שני (במה שאני לומדת בתואר שני משלמים לך משכורת) אלא רוצה ללמוד עוד תואר ראשון במקצוע שמעניין אותי (כי הבנתי שהמקצוע שמלכחתילה למדתי לא יביא אותי לעבודה שאני אסתדר בה) שזה לימודים של שנתיים ובמקביל אני מנסה להתקבל לרפואה (המסלול הארבע שנתי לבעלי תואר) כי בשני האפשרויות האחרונות זה לפחות בין שנתיים לארבע שנים שאני שוב לא אביא משכורת נורמלית. מה אני צריכה לעשות במצב הזה? אני מבינה שהכל נופל עליו אבל אני מנסה לבנות לי עתיד כלכלי יציב. זה חלק מהבעיות המרכזיות שיש בקשר ואני שוב שואלת את עצמי האם רק אהבה יכולה להחזיק קשר או שעדיף לפרק את החבילה ולהמשיך הלאה? האם יש סיכוי לפתור את הבעיות האלו? תודה רבה על ההקשבה אשמח לשמוע עיצות.
