משבר אמצע החיים

[ekau20]

משבר אמצע החיים

שלום

אני בן 42 נשוי ואב ל3

לאחרונה אני חווה תקופות ארוכות של עצב ודיכאון (אפשר להגדיר זאת כרחמים עצמיים).

אני מרגיש שלא השגתי בחיי דבר משמעותי, ואיני יודע כיצד להמשיך.

הרוב לדעתי קשור לענייני עבודה וקריירה, אני חש תחושות עמוקות של החמצה וחוסר הגשמה עצמית מהדרך שאותה עשיתי, ומצד שני מאד מודע לכך שהאשמה תלויה רק בי ואין למי לבוא בטענות.

הייתי מאד רוצה לעשות שינוי בחיי אך איני יודע כיצד אוכל לעשות זאת - בעיקר אך לא רק מהאספקט הכלכלי(משכנתא והוצאות החיים)

אני לא יודע עם איזשהו טיפול פסיכולוגי יעזור, בעיקר מכיוון שאני מרגיש שאני "מנתח" את עצמי ויודע להצביע בדיוק על הסיבות לדיכאון אבל בכל הייתי שמח לפרוק (איני משתף אחרים בתחושותי כרגע) ולשוחח עם סמכות מקצועית על הנושא.

תודה

 

[אלון דובובי]

שלום ekau20

לפני כשנתיים מלאו לך 40, לכאורה הגעת לאמצע החיים, ויתכן שיש לך הנחה מובלעת שמפה והלאה הדברים רק מידרדרים, שהשיא כבר מאחוריך, ששנותיך הטובות חלפו עברו. כמו כן יש לך דימויים והגדרה ברורים בערך לגבי מהי הצלחה כלכלית וקרייריסטית - בהם לא עמדת.

אם מסתכלים על מצבך מהצד, באובייקטיביות מסוימת, נדמה כי חלק מהדברים שכן השגת הם דברים שיש אנשים בינינו שהיו נותנים את הכליה השמאלית שלהם בכדי שיהיה להם זאת: זוגיות (אנשים עם חרדות חברתיות לסוגיהן), הורות (אנשים שמתמודדים עם עקרות) או בריאות (אנשים שמתמודדים עם מחלות כרוניות ו/או סופניות). גם בהיבט הכלכלי, בל ניקח כמובן מאליו את היכולת לכלכל משפחה בכבוד ולדאוג להם למזון וקורת גג - דברים שנדמה לי כי כן השגת.

זאת ועוד, אתה מתאר את קשייך כמשבר אמצע החיים. משמע הדבר, לא רק שמחצית חייך כבר מאחוריך, אלא גם שמחצית חייך עוד לפניך. ניתן להשיג הישגים כבירים ב-40-50 שנה. או שניתן להתאבל ב-40 שנה הבאות על ה-40 שנה האבודות, עד שיהפכו ל-80 שנה אבודות.

וכן, לא יזיק טיפול, נדמה לי מהאוריינטציה ההומניסטית / אקזיסטנציאליסטית.