talish9871
New member
משבר אמון
שלום, אני גרושה+2,בזוגיות כבר 7 שנים עם גרוש+2.יש בינינו אהבה גדולה וסקס מצוין.הוא איש מיוחד מאוד ובמסגרת עבודתו טס הרבה לחו"ל.כל השנים חששתי שבנסיעותיו הוא מוצא פורקן אצל בחורות מזדמנות,כי לעיתים הוא נעדר מהארץ זמן רב וכששאלתי-הוא הכחיש.כל עוד לא היו לי הוכחות,הדחקתי וחייתי בתקווה ש"הוא לעולם לא יעשה לי את זה" עד שלפני שנה,כשפרקתי את מזוודותיו,מצאתי כמה חבילות קונדומים כמעט גמורות.השמיים התמוטטו עלי.כשהתעמתנו,הוא הודה שרק בשנה הראשונה שלנו עוד שמר על נאמנות,אך לאחר מכן-החל לקיים גם יחסים מזדמנים כי הוא פשוט לא עומד בפיתויים ו"אוהב לטעום מהכל" ולא רואה "אסון" בכך שגבר משתעשע קצת מהצד כי זה "צורך גברי שאינו נתון לשליטה" וטוען שזה בכלל לא קשור לאהבתו אלי.התעקשתי לשמוע את כל הפרטים והסתבר שלא מדובר רק בסקס,אלא גם ביציאות לארוחות,לינות במלונות,טיולים ובילויים שהיוו בונוס עבור אותן בחורות.מקרים מעטים מאוד קרו בארץ ומקרים רבים הרבה יותר-בחו"ל.אף אחד מהקשרים לא התפתח לרומן כי תמיד היה מדובר בבחורות זולות ופשוטות שעבורן אפילו ארוחה במסעדה היא דבר בלתי מושג.הוא טוען שברגע שהרגיש שבחורה נקשרת אליו-נעלם לה.הרעיון שגם בילה ונסע עם אחרות-שבר אותי לגמרי.למרות כל זאת,אינני מסוגלת לוותר עליו כי הוא כל עולמי.הודעתי לו שאם זה יקרה שוב-אני אעשה לו אותו דבר.הוא הבטיח להשתדל אך כשנסע שוב,נשבר והתפתה.לא ידעתי את נפשי מרוב כעס ורגשי-נקם.הכנתי לעצמי טבלה ובה פירוט כל מעשיו,בחרתי את אחד המחזרים שלי (אני בחורה יפה שנראית טוב) ובמשך 3 חודשים ברציפות,מילאתי את הטבלה.עם כל "וי" שסימנתי,הרגשתי שמתיישר לי את הגב עוד.מלבד סקס,דאגתי גם לארוחות,טיולים ובילויים (כולם בלי טיפת רגש מצדי) עד שהחזרתי לו בדיוק אחד כנגד אחד וכמובן שדאגתי שיידע על כך הכל.הוא היה גמור מזה ולמרות הכל,גם הוא לא זרק אותי כי לא היה מסוגל והחליט,הפעם ברצינות,להיות נאמן.גם כשהוא בחו"ל,הוא דואג לדבר איתי כל לילה כדי להוכיח שאינו יוצא ועד עכשיו,כבר כמה חודשים שהוא עומד בכך.הבעיה היא שאני לא חזרתי להיות אותו אדם שהייתי.מבחורה שמחה ומלאת אמון בו ובדבר היפה שקרוי "אהבה",הפכתי לאדם עצוב ודכאוני ואיבדתי את האמון באנשים.מאז אנו מנסים לחזור לשגרה,אך לא מצליחים.משהו בסיסי מאוד בינינו נשבר לתמיד.הוא אומר ששיקר לי כל השנים רק כדי לא לפגוע בי ואילו אני פגעתי בו במכוון ועל כך אינו מסוגל לסלוח לי.ולי-אין יום ואין לילה.אני חושדת בו כל הזמן וזה גורם למריבות קשות כי כשנתתי לו חופש-הוא הפר אותו,בעוד אני חיכיתי לו כל השנים בנאמנות מוחלטת ולא ישבתי אפילו לכוס קפה עם איש.אני יודעת שהפתרון שלי חולני,אך ידעתי שרק כך אוכל להישאר איתו,כי אני פשוט לא רואה את חיי בלעדיו.אציין שאני מאומצת וסובלת מחרדת-נטישה קשה ששום טיפול נפשי עוד לא פתר.איך חוזרים לשגרה וממשיכים הלאה ? האם ניתן לשקם אמון הדדי שנשבר בצורה כל-כך חמורה ? אולי באמת גברים הם כאלה והייתי צריכה להעלים עין ובמקום זה הרסתי הכל ? תודה, שיר
שלום, אני גרושה+2,בזוגיות כבר 7 שנים עם גרוש+2.יש בינינו אהבה גדולה וסקס מצוין.הוא איש מיוחד מאוד ובמסגרת עבודתו טס הרבה לחו"ל.כל השנים חששתי שבנסיעותיו הוא מוצא פורקן אצל בחורות מזדמנות,כי לעיתים הוא נעדר מהארץ זמן רב וכששאלתי-הוא הכחיש.כל עוד לא היו לי הוכחות,הדחקתי וחייתי בתקווה ש"הוא לעולם לא יעשה לי את זה" עד שלפני שנה,כשפרקתי את מזוודותיו,מצאתי כמה חבילות קונדומים כמעט גמורות.השמיים התמוטטו עלי.כשהתעמתנו,הוא הודה שרק בשנה הראשונה שלנו עוד שמר על נאמנות,אך לאחר מכן-החל לקיים גם יחסים מזדמנים כי הוא פשוט לא עומד בפיתויים ו"אוהב לטעום מהכל" ולא רואה "אסון" בכך שגבר משתעשע קצת מהצד כי זה "צורך גברי שאינו נתון לשליטה" וטוען שזה בכלל לא קשור לאהבתו אלי.התעקשתי לשמוע את כל הפרטים והסתבר שלא מדובר רק בסקס,אלא גם ביציאות לארוחות,לינות במלונות,טיולים ובילויים שהיוו בונוס עבור אותן בחורות.מקרים מעטים מאוד קרו בארץ ומקרים רבים הרבה יותר-בחו"ל.אף אחד מהקשרים לא התפתח לרומן כי תמיד היה מדובר בבחורות זולות ופשוטות שעבורן אפילו ארוחה במסעדה היא דבר בלתי מושג.הוא טוען שברגע שהרגיש שבחורה נקשרת אליו-נעלם לה.הרעיון שגם בילה ונסע עם אחרות-שבר אותי לגמרי.למרות כל זאת,אינני מסוגלת לוותר עליו כי הוא כל עולמי.הודעתי לו שאם זה יקרה שוב-אני אעשה לו אותו דבר.הוא הבטיח להשתדל אך כשנסע שוב,נשבר והתפתה.לא ידעתי את נפשי מרוב כעס ורגשי-נקם.הכנתי לעצמי טבלה ובה פירוט כל מעשיו,בחרתי את אחד המחזרים שלי (אני בחורה יפה שנראית טוב) ובמשך 3 חודשים ברציפות,מילאתי את הטבלה.עם כל "וי" שסימנתי,הרגשתי שמתיישר לי את הגב עוד.מלבד סקס,דאגתי גם לארוחות,טיולים ובילויים (כולם בלי טיפת רגש מצדי) עד שהחזרתי לו בדיוק אחד כנגד אחד וכמובן שדאגתי שיידע על כך הכל.הוא היה גמור מזה ולמרות הכל,גם הוא לא זרק אותי כי לא היה מסוגל והחליט,הפעם ברצינות,להיות נאמן.גם כשהוא בחו"ל,הוא דואג לדבר איתי כל לילה כדי להוכיח שאינו יוצא ועד עכשיו,כבר כמה חודשים שהוא עומד בכך.הבעיה היא שאני לא חזרתי להיות אותו אדם שהייתי.מבחורה שמחה ומלאת אמון בו ובדבר היפה שקרוי "אהבה",הפכתי לאדם עצוב ודכאוני ואיבדתי את האמון באנשים.מאז אנו מנסים לחזור לשגרה,אך לא מצליחים.משהו בסיסי מאוד בינינו נשבר לתמיד.הוא אומר ששיקר לי כל השנים רק כדי לא לפגוע בי ואילו אני פגעתי בו במכוון ועל כך אינו מסוגל לסלוח לי.ולי-אין יום ואין לילה.אני חושדת בו כל הזמן וזה גורם למריבות קשות כי כשנתתי לו חופש-הוא הפר אותו,בעוד אני חיכיתי לו כל השנים בנאמנות מוחלטת ולא ישבתי אפילו לכוס קפה עם איש.אני יודעת שהפתרון שלי חולני,אך ידעתי שרק כך אוכל להישאר איתו,כי אני פשוט לא רואה את חיי בלעדיו.אציין שאני מאומצת וסובלת מחרדת-נטישה קשה ששום טיפול נפשי עוד לא פתר.איך חוזרים לשגרה וממשיכים הלאה ? האם ניתן לשקם אמון הדדי שנשבר בצורה כל-כך חמורה ? אולי באמת גברים הם כאלה והייתי צריכה להעלים עין ובמקום זה הרסתי הכל ? תודה, שיר
בהצלחה.