משבר אי אמון

[אוריסול]

משבר אי אמון

בגדתי בבעלי עם זוג....והוא גילה.
זאת הייתה הפעם הראשונה מאז אנו יחד (6 שנים)
אני אדם כזה שאוהב לחיות, לעוף באוויר ולגלות דברים חדשים, תמיד הייתי פתוחה מבחינה מינית והוא גם ידע זאת.
בעלי, הוא נחמד כזה, עדין וטוב לב....
העניין הוא שאנחנו חיים יחד בחו"ל והוא לא ישראלי.
אין לנו עדיין ילדים כי אנחנו לא מצליחים....כבר כמה שנים.
אני נורא מבולבלת ולא יודעת מה לעשות, האם לעזוב הכל ולחזור לארץ או להישאר איתו למרות הכל.
אני חיה במקום די רחוק ולא יכולה להגיע כל הזמן לארץ, וזה נורא מקשה עלי בתקופה האחרונה.....

 

[מריוס זכריה]

את אכן מבולבלת

אם אני הייתי במקומך, לא הייתי לוקח החלטות דרמטיות כשאני מבולבל. החלטות דרמטיות דורשות שיקול דעת מעמיק, או לחליופין שכנוע פנימי עמוק. את לא באחד ולא בשני.

כמובן שלא אני, שאין לו מושג ירוק מי את, יגיד לך מה נכון לך ומה לא. אפילו לא ברמה העקרונית, כמו שמייעצים פה לפעמים, מכיוון שלא פתחת בעצם כלום כמעט.

לכן העצה שלי היא בשלב הראשון לעבוד על הבילבול באמצעות שיחות עם איש/אשת מקצוע. אם לא טוב לך מישהו מקומי, אז יש היום הרבה אנשי מקצוע ישראליים שעובדים בסקייפ. זה לא בדיוק כמו פנים אל פנים, אבל זה כן עובד. תפעילי את האח גוגל ותמצאי.

העצה העקרונית היחידה שאני יכול לתת היא לא להשאיר את החוטים פרומים. כלומר לא לסיים את הקשר בבריחה ארצה. אם את מתה להגיע ארצה, אז בואי רק לביקור עם זמן מוגדר מראש , ורצוי לא ארוך מדי - נגיד שבוע זה סביר, חודש פחות סביר. למה? כי אם את נעלמת עכשיו, את משאירה מאחוריך אדם פגוע, בספקות, שאפילו אין לו עם מי לדבר.

ברור שמפתה עכשיו לא להיות שם, להרגיש נאשמת, להצטרך לתמוך בו כשאת עצמך בעצם זקוקה לתמיכה. מפתה מאוד להסתלק. אבל זה רק יסבך את הפלונטר עוד יותר. חופשה של שבוע - בזה אפשר לעמוד. כל דבר מעבר לזה יהיה בלאגן, שמישהו אחר כך יצטרך לנקות אותו (והמשיהו הזה, בסוף, יהיה... את עצמך)
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
http://www.marius.co.il

 

[אוריסול]

מה שקרה זה...

חזרתי לא מזמן מביקור די ארוך בארץ (חודשיים).
ואז ממש לפני החזרה לחו"ל זה קרה.
אני לא יכולה שוב לבוא לארץ כרגע, יש לי עסק שהקמתי כאן ואין לי עובדים.
אני שואלת את עצמי אם אני באמת אוהבת אותו כדי להישאר ומה זאת בכלל אהבה?
תמיד אני מרגישה שבשלב מסויים אני כבר לא אוהבת את בני הזוג שלי ורוצה משהו חדש.
איך אפשר לחיות ככה ואיך בכלל אפשר להקים משפחה?
אגב שנינו בני 32.
הוא החליט לסלוח לי אבל עדיין ממשיך להטיח בי כל מיני האשמות, לכן אני מרגישה שבסוף ימאס לי ופשוט אעלם לו.

 

[מיתר פורט על אהבה]

לא לכל אחד יש אישיות שמתאימה להיות כבולה במשפחה וילדים

זה מה את צריכה לשאול אות עצמך ועדיף מול איש מיקצוע.
הבן זוג שלך יכול להיות אפיזודה חולפת בחייך. הוא האמת לא הנושא כאן. הוא רק המראה.
את צריכה להתמודד עם שאלה יותר קשה והיא מה אתה רוצה מהחיים של עצמך?
האם בכלל את רואה את עצמך כאמא, כאשת משפחה?
אולי זוגיות כזו צריכה לבוא עם הסכם מראש של זוגיות פתוחה?
אני לא מכיר אותך, אבל הספיק לי משפט אחד שכתכת בסוף התגובה להבין.
לעניות דעתי הלא מיקצועית, לא תהיי מאושרת בחיים הסטנדרטיים שרוב האנשים שואפים.
כנריאה את אדם מיוחד ולא שגרתי ואני לא אומר את זה בשלילה או בציניות.
זה בסדר גמור.

 

[מריוס זכריה]

הנה ההסבר שלי

יכול להיות שכמו שכתבו לך "את לא מתאימה לזוגיות", או ש"זוגיות לא מתאימה לך".
אני לא יכול להתווכח עם אמירות כאלה, כי הן בעצם פרשניות ולא עובדתיות. אבל אלו תפישות לגיטימיות.
&nbsp
מה שכן ברור זה שאת כן רוצה זוגיות - עובדה שאת מנסה שוב ושוב.
אז הנה ההסבר שלי למה זה לא הולך להרבה מאוד אנשים בימינו - ואולי זה נכון גם לך.
&nbsp
ותיקי המדור כאן יודעים שאני תמיד מדבר על שלושת שלבי הזוגיות שהארוויל הנדריקס תיאר:
- התאהבות
- מאבק כח
- זוגיות מודעת
&nbsp
לדבריו, תמיד יש התאהבות ותמיד יש אחריה מאבק כח. זוגיות מודעת - זה כבר לוקסוס.
&nbsp
ההתאהבות, גם אם היא "דרדרלה", חלשה, קצרה, ובטעם של פשרה - עדיין היא קיימת. כי יש רגע שבו אדם בוחר באחר, על סמך הפוטנציאל שהוא מזהה בו. לפעמים הבוחר הוא דכאוני, מיואש וכולי, ומרגיש שהוא לא באמת בחר אלא נגרר. אבל למעשה - הוא בחר ולא אף אחד אחר.
&nbsp
כך גם לגבי מאבק הכח. אחרי ההתאהבות - הוא מגיע, ולא משנה למי. לכ-ו-ו-ו-ו-ל-ם.
גם אלו שחושבים שאצלם אין מאבק - אז הוא קיים בצורות אחרות: המנעות, ריחוק, פאסיב-ארגסיב וכולי. הוא קיים כי הפוטנציאל שזוהה בשלב הראשון לא מתממש במלואו, בגלל שלל סיבות. ואז נאבקים זה בזו.
&nbsp
מי שלא מבין את המנגנון הזה, נידון בכל פעם להתחיל קשר חדש בתרועה רמה, אחר כך להגיע להידרדרות, לחשוב שזה סימן לאי התאמה (וזה ממש ממש לא!!!) ושוב ללכת לקשר הבא, להתאהב, להתאכזב וכולי.
&nbsp
גם העובדה שהמיניות שלך יותר פתוחה או זורמת או חיה או לא משנה מה, איננה מכשול בפני זוגיות. צריך למצוא לזה תשובות - רצוי בתוך הקשר, אבל יש עוד דרכים (שאני פחות מאמין בהן, אבל קיימות).
&nbsp
ההמלצה שלי נשארת: טיפול.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
http://www.marius.co.il
&nbsp

 

[חרסינה משורינת]

למה בעצם את חייבת לחיות ככה?

או בעלך?

האם שקלת או שקלתם לנסות לחשוב שאולי דווקא ובגלל המרחק וסוג היחסים ומי שאת ואם הוא אוהב אותך וכן הלאה (זה בעצם השיחה שלא מורגש שהתקיימה)
אולי דווקא גיוון מיני הוא משהו שאת צריכה והוא יכול להכנס דרכו לעולמך?

ואני ממש לא בהכרח מדברת על בגידה או על זוגיות פתוחה (שלדעתי אין דבר כזה)

אם את רוצה כיוון בדיוק כמו שהיית עם זוג , יש משהו שנקרא חילופי זוגות.

אני לא מציעה, רק שואלת

 

[אייבורי]

הגיע הזמן שתפרדי ממנו

&nbsp
מגיע לו הרבה יותר טוב.

 

[אוריסול]

באתי לכאן כדי לשתף

לא כדי שתשפוט אותי כי אתה או את לא מכירים אותי ואין לך שום זכות להגיד לי משפט כזה.

 

[אייבורי]

אז מה ?

&nbsp
הנה אני אומר וגם עומד מאחורי דברי.
&nbsp
אין בך שום חרטה על הבגידה
אין בך שום אמפתיה לכאב שגרמת לו
יש בך יוהרה שאם לא יתן לך את מה שאת רוצה, את תעזבי
ואני אומר
תעזבי תעזבי, מגיע לו שימצא אישה שאוהבת אותו
שלא בוגדת בו עם זוג (כזאת שלא קורה לה)
שאם כבר בגדה אז שתסחוב את הבושה לבד והוא לא יגלה
ובטח לא תעמוד בעזות מצח ותחשוב שהיא סבבה
האם את מבינה שהכאבת לו ?
האם את מבינה את השבר שלו ?
האם את מצטערת בכלל ?
&nbsp
ואם באת רק לשתף, תעשי את זה במחברת שלך
כשאנשים כותבים באינטרנט, אנשים אחרים (לדוגמא אני) אומרים דעתם.
ובעיני, את לא להיט גדול.

 

[חרסינה משורינת]

איפה אתה רואה יוהרה?

השאלה שהיא שואלת על עזיבה מדברת דווקא מתוך המקום של אמפתיה
והבילבול דווקא שניכר
אפילו בהגדרתה לעצמה האם וכיצד יודעים אם היא אוהבת אותו
כשנראה אחד מהערכים או הגישה שלו היא מאוד שמרנית לעולם
(וכאמור אני ממש לא תומכת בבגידות במובן המקובל שלהן)
מעיד על ההפך מזה , לטעמי .

היא תוכל לענות על זה.
ודווקא אם לא הייתה מביעה בילבול כזה בערך הזה ,
של איך יודעים שאוהבים אדם

זה היה מעיד שהיא חושבת שהכל נכון וכשר,
זה היה מעיד שהיא משוכנעת שעשתה כפי שצריך
אבל אולי דווקא מפה- מגיע שבר.

אולי היא פשוט לא בנויה ולהפך פוגעת ,
ולא אוהבת אותו
ואולי בגלל זה יכלה לעשות את זה

וכן הלאה.

אני לא יודעת, אבל זה פשוט לא מרגיש כמו יוהרה- זה כל מה שאני אומרת
וזה כל מה שהיא יכולה לענות עליו.

מה גם שיש פה קושי בלהביא ילדים כבר כמה שנים
ואני בטח לא מומחית גדולה בזוגיות-
אבל נדמה לי שזה פוער תהום וקושי
בין שני אנשים ובכלל .

 

[אייבורי]

לכל הבוגדים יש נרטיב

&nbsp
סיפור שהם רוקמים להסביר את הבגידה
אין מספיק יחס
אין מספיק סקס
אין מספיק הגשמה עצמית
עשו לי ככה
עשו לי אחרת.
&nbsp
ואצלה, התפלק זיון עם זוג (קרה) ועכשיו היא במחשבות מהי אהבה
<בטח בגידות לא מעידות על האהבה>
אבל לרגע אחד לא נשמע שהיא מבינה את הכאב שגרמה
יוהרה היא בסיס האם לאטימות הריגשית.
לפחות הטחת הדברים שהוא עושה מעידה על סבל ותסכול.
&nbsp
בכל מקרה, היא לא נשמעת שאוהבת את הבחור
ועדיף שתפרד ממנו לפני שתכאיב הרבה יותר.

 

[חרסינה משורינת]

אני יכולה לראות את זה מהצד שלך

ואגב יש דברים אחרים שהייתי אומרת ,
אבל כאמור אני עייפה ואין לי כוח.

אני לא חושבת שזה נכון לייעץ לאדם
בעיקר לא בנישואים
בעיקר לא במצב הזה - לעזוב אחר.

ואגב,
אמרתי לך פעם בהקשר של בגידות
שזה לא משנה מה אני אומרת בפורום
ואתה דווקא זה שחושב שלמילים יש כוח.

אז רק מהמקום הזה.

ואני עדין לא חושבת שהיא אטומה,
כי אני לא בטוחה כמה אני או אתה יכולים לעשות
יחס של סיבה ומסובב (כמו שהעליתי השערה- והצעתי לשאול)

מה קדם למה,
האם הפקפוק מעיד על מיאוס באדם מתלונן
ואולי שבר.

לכן כמו שאני מוכנה לעשות במקרים האלה-
מול מה שיש לך להגיב
מול מה שיש לה לטעון ,
אגזור על עצמי אלם מחוסר ידיעה.

 

[חרסינה משורינת]

ואגב ,

"
סיפור שהם רוקמים להסביר את הבגידה
אין מספיק יחס
אין מספיק סקס
אין מספיק הגשמה עצמית
עשו לי ככה
עשו לי אחרת."


דווקא בגלל שאם לא כל אחת ואחת מהסיבות שמנית היו נכונות ,
זה + חוסר תקשורת בסיסי, בדרך כלל
לא הייתה סיבה או רצון לבגידה מלכתחילה.

אין ממש אדם שינוע לעבר בגידה עם הכי טוב לו בעולם עם אדם אחר מכל הבחינות ואין משהו שחסר בו ובאדם שמולו שיביא לבגידה.

אפילו הפחד משלמות כזו, של אדם שעבר הרבה סבל
ומפחד מעצמו ומההבטחה לטוב , לא יודע איך לחיות בה
ולא יודע איך להשתנות לאחר-
אפילו זה יכול לגרום לו לבחור בזה.

וכל הדברים האלה , ממש לא מצדיקים בגידה.
נכון מאוד,

אבל הם בדיוק הדבר שאם אדם לא בודק ולא מתעכב עליהם בעצמו
יש סיכוי טוב שבלי להכיר את עצמו - יחזור ויבצע.

 

[אייבורי]

החיים מבאסים

&nbsp
מין זנות של אלוהים
אף פעם לא מושלם, יש ימים שממש טוב ויש ימים שקצת פחות.
יש ימים של מצברוח ויש ימים של פקיד בנק נוראי שמביא את הסעיף
&nbsp
בגידה היא בסופו של דבר, פצצת אטום על הקשר
בדיוק כמו שאלימות היא פצצת אטום
&nbsp
הרי לא היית מקלה ראש בגבר שכרגע לא הכי טוב לו בעולם
ולכן הוא מפרק במכות את זוגתו (בהנחה שהיא לא אוהבת את הזאנר)
&nbsp
יש ביחסים בין בני אדם, פצצות אטום\ביולוגיות\כימיות שמפרקות את הקשר.
&nbsp

 

[חרסינה משורינת]

כמו כל דבר

ולמרות שאני מבינה מה שאתה אומר

כל דימוי וכל מעשה -
גם פצצת אטום מסיימת דבר אחד ובונה עולם אחר
(וזה יכול אם להדרש לדוגמא להיות יפן של שלום אחרי הירושימה ונגאסקי)

ככה שבכלל לא בטוח שהסוף של הקשר כמו שאנחנו מכירים אותו ואולי דווקא התחלה של לא קשר אחר - אבל גם קשר אחר
ובכלל לא מצריך , שיהיה בו אדם אחר - אלא זה שאהבת

הוא בעצם דבר מאוד חיובי ופותח ומאפשר - אבל זה לעתיד לבוא.

ופה זו שאלה של איך אתה לוקח וחושב שיכול לקחת דברים ,
במקרה הזה בגידה איתך - ואליך ומנסיונך.
ואני מניחה שהתשובה במה שרשמתי - בגוף התשובה שלך.

אבל כמו שאתה עוד יותר יודע, התשובה שלך היא אף פעם לו זו שמחייבת
או יוצרת את נסיונותיהם , רגשותיהם ובחירותיהם של אחרים
בטח לא את האמת שלהם
או את האמת בכלל.

וזה בלי לטעון שידועה לי אמת כזו, כך שלא בא מהמקום המתנשא.

אגב אם היית שואל אותי- וזה מסיבותי השמורות במערכת
אני מעדיפה בכל יום מעונן בגידה מינית או רגשית בקשר
מאשר בן זוג מכה.

ואני דווקא כן ובהחלט אקל על אדם שבגד באישתו ולא פוצץ אותה במכות
וזה אפילו מהמידי- שפגיעה פיזית לא רק מצמיתה את הגוף ושוברת אותו
אלא בהדרגה ואפילו במכה אחת עלולה לחסל אדם לתמיד
אם לא כבר בפעם הראשונה הרגה בו משהו מאוד פנימי בעצם.

וזו גם הסיבה שהיא כפולה,
הרבה יותר מאשר פגיעה נפשית-
כי היא פוגעת בשניהם בו זמנית ויוצרת יחס של
קשר ותוצאה שהוא מאוד מזעזע.

אז בעניין של בחירה וגם השוואה של מעשה שברור ומובן
שמהתפיסה המוסרית לא הייתי מאפשרת אותו
(וזה מתקשר ללמה בכלל לא ברור לי מה זה אדם טוב ומה זה טוב
ולא בשום הקשר פילוסופי)

הייתי מאפשרת ומאשרת בכל יום זה על זה וגם זה לצד זה ובכלל.

והחיים הם באמת זנות של אלוהים -
וגם פה ממש לא מתחשק לי לפרט את הסיבה
או את הסיבות שגורמות לי להסכים (ולהזדעזע)
ולהעצב.

בעיקר.

 

[אייבורי]

אכן אנחנו חלוקים בדעותינו

&nbsp
דעתי איננה רק ניסיוני האישי, אלא התבוננות בלא מעט אנשים.
אז יש אנשים שסולחים לבגידות כמו שיש נשים שסולחות לאלימות.
ברוב המקרים זה עדיין נגמר רע.
ובעיני בשני המקרים זאת פצצת אטום על הקשר.
לרוב נשארת רק נשורת גרעינית ולוקח מאות שנים לפנות אותה.
&nbsp
מצד שני
http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1183103
טסוטומו ימגושי תמיד יכול לשמש דוגמא למשהו.

 

[A לוןA]

"האיש עם המזל המנחוס ביותר בעולם"

במקום השני- ויולט ג'סופ, האישה ששרדה את טביעת הטיטאניק, לאחר מכן שרדה את טביעת אחותה, הבריטאניק, והתנגשות של האולימפיק, הספינה האחות השלישית, בצוללת.

 

[חרסינה משורינת]

כן , אם לקחת את הצד שלך בנושא

הוא היחיד.


חוץ מזה הוא גם כתב ספרים וקיבל פרסי הוקרה,
אבל זה לתהיה אחרת.

סבבה, על סמך ניסיון אישי - אני הכי מקבלת דעה
אתה לא מכחיש מה שראית.

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

את יודעת את זה

אבל אין לך אומץ להודות-
את סובלת איתו כבר הרבה זמן, מרגישה מתה וחנוקה ושואלת את עצמך אם אלו הם חייך.
&nbsp
זה מצויין שאין ילדים - תסיימי את זה יפה ותחזרי לארץ.

 

[אקספקטור]

תחזרי לארץ

אני חושב שאין לך מה לעשות שם... ויפה שעה אחת קודם.
בהצלחה