משאלה
שלא יחרב המעין, שאת מימיו גמעתי, שלא יבול הפרח, שלך אותו קטפתי, שלא תיבש העט, שבה שירים לך כתבתי… שלא יועם הזכרון, אותו עימי נשאתי, שלא ימוג החלום, שבלילות רקמתי, שלא יפוג הקסם, שממנו כה נפעמתי… שלא יגוע הרטט, שאותו עימך חשתי, שלא יתם הרגע, שבו עליך חלמתי, שלא ידום הלב, שאת כולו נתתי… - - - - - - - - - - - - - - - ורק דמעה אחת רטובה – לו רק זלגה מעין… היתה מחייה, את האהבה כמו יש מאין…
שלא יחרב המעין, שאת מימיו גמעתי, שלא יבול הפרח, שלך אותו קטפתי, שלא תיבש העט, שבה שירים לך כתבתי… שלא יועם הזכרון, אותו עימי נשאתי, שלא ימוג החלום, שבלילות רקמתי, שלא יפוג הקסם, שממנו כה נפעמתי… שלא יגוע הרטט, שאותו עימך חשתי, שלא יתם הרגע, שבו עליך חלמתי, שלא ידום הלב, שאת כולו נתתי… - - - - - - - - - - - - - - - ורק דמעה אחת רטובה – לו רק זלגה מעין… היתה מחייה, את האהבה כמו יש מאין…
מעיין.