משאבי אנוש או כוח אדם

nowonder

New member
זה לא פיר

שאין קיצבת נכות לאנשים בלי דימיון. לדעתי אנשים חסרי דימיון כמוני, זכאים לכניסה מיוחדת לאולמות קולנוע, חנייה מיוחדת קרובה לסופר סל, הנחות באוטובוסים ובמסעדות ועוד. תן רמז, מתוק בגלל השם הפרטי או שם המשפחה?
 

2F2F1

New member
את לא עובדת על אפחד ../images/Emo8.gif

אם אילן היה שואל, הוא כנראה לא הבין - את הבנת טוב מאוד... אני לא בטוח אם מייק התכוון (נדמה לי שהוא טיפה צעיר) אבל את בוודאי זוכרת סרטים מאמצע/סוף שנות השבעים ומבינה גם את השם הפרטי
 

סלסרו

New member
אה, מסוג הסרטים שאף אחד לא רואה עד הסוף.

(חוץ מהנשים כמובן. הן רוצות לראות את הכל נגמר בסוף) == שם קסדה ומחכה ל"למה להיות נורמלי? (כשאפשר להיות משוגע)"
 

nowonder

New member
אולי זה זמן טוב לסקר חשוב

טנגו אחרון בפריז או עימנואל? <אפשר גם בשיטת caucus>
 

slide1

New member
טנגו. זכור לי כיותר "סנסציוני" משום מה. היה

שם איזה קטע עם חמאה או משהו, או שאני הוזה?
 

nowonder

New member
לא יודעת אם

זו הזייה שלך. אבל כן, היה שם קטע עם חמאה.
 

nowonder

New member
יוווו

כבר יש לי רפיוטיישן. זוכרת את הסרט (בעיקר את הרושם הגופני שהוא יצר).
 

Boston Guy

New member
שלום לך עצבות !

אז רק לעדכנך, שהמונח HUMAN RESOURCES הוא כבר פאסה, והיום האנשים האלו קוראים לעצמם HUMAN CAPITAL MANAGERS או HUMAN TALENT MANAGEMENT בתלות אם הם בצד של ה LINE MANAGEMENET או בצד של הגיוס.
 
שאם נתרגם זאת לשפתנו

מדברים על "מנהלי הון אנושי" וכידוע הון הוא נזיל וסחיר ואין לו צבע ואין לו נשמה והיום קונים ומוכרים הון אנושי כמו כל סחורה אחרת בשוק העולמי כמו נחושת, כסף, תירס, מיץ תפוזים קיבות חזירים... ואם בעבר היה משמעות של קשר אישי בין עובד ומעביד היום הקשר הוא דרך המשוואה של הפיכת ההון האנושי להון אישי (של המעביד)
 

airdene

New member
מתי היה בדיוק קשר אישי בין עובד ומעביד ?

בעידן הצמיתות ?, בתקופת המהפכה התעשייתית ? או אולי בתקופת שוברי השביתות האמריקאיות ? 'הון אנושי' הוא מונח אשר בבסיסו עומדת התפיסה הכי ידידותית לעובד עד היום. ההון שייך לעובד עצמו, כבעל ההון זו זכותו להשכירו למרבה בתשלום (תשלום המתגלם בכל קומבינציה תנאים אפשרית). עובד הטורח לצהור הון כישורים בעלי ערך מוסף גבוה יזכה לתמורה ההולמת את ערכו ולא לשעון זהב בשווי של 10,000US$ בסה"כ, ובעיטה קלה באחוריו בתום תקופת צמיתות בת שלושים שנים כמו ב'תור הזהב' שהבטיח משרה קבועה לכל החיים בחברות אמריקאיות בשנות ה50-60 ובחברות יפניות וצרפתיות עד לא מזמן...
 
שיעבוד גופני או שיעבוד רוחני

זו השאלה האם כאשר ניצלו את כוחו של האדם - עדיין נשארה הרוח והנשמה מחוץ למשחקי הכוח והיום השיעבוד הוא על ההון האנושי - המשאב הרוחני של האדם - והשליטה של המעביד הן על האנושיות - משאבי אנוש? "כבעל הון זו זכותו להשכירו למרבה בתשלום" - זנות רוחנית?? עדיף של עבודת כפיים ושעבוד הגוף?
 

airdene

New member
בטח עדיף.

אפשר שהסיבה לעצם העלאת שאלתך כלל היא המרחק הרב שעשינו כחברה מאז חווה כל אדם מגע ישיר עם העבדות. בדיקה קצרה במקור הכי נגיש ( ויקי) תסיר כל ספק שעבודה כשכיר כיום עדיפה מאות מונים על חיי עבד. קריאה מעמיקה יותר על חיי קורבנות העבדות המודרנית תביא אותך וכל קורא הגיוני למסקנה שעדיפה 'זנות רוחנית' כהגדרתך על חיי עבד מודרני. מה רע גביית תשלום מרבי בעד שרותייך המקצועיים ? מדוע אינטרס מסחרי לגיטימי כגון זה צריך להצבע בקונוטציות מוסריות שליליות המתלוות לעיסוק בזנות ? האם כבעלת עסק לא תנסי למקסם את רווחיך ? האם תהיי מוכנה לתלות פרנסתך במנהל עסק אשר אינו מוטרד ממאזן רווח והפסד שלילי עד כדי סיכון יכולתו לשלם לך את שכר עמלך ?. העמדת פעולת השכרת 'ציוד' אינטלקטואלי' כשוות ערך ל -'שליטת המעביד על האנושיות' מוגזמת במקצת לא ?
 
למעלה