ROTEM30035
New member
מרתף 10...9... 8...7...6...5...
ערב סילבסטר והנה אנחנו, מעריצי רונה נלהבים, נדחפים אל עבר מרתף בסמטה חיפאית. כרגיל, מי מאיתנו שלא החכים להקים אוהלו כשעה לפני - בוהה בעצב בהתגודדות האנשים, ותוהה בינו לבין עצמו - מה הסיכוי שזו הנגלה האחרונה שהם מכניסים? וזו? וזו? וזו? מפאת חוסר יכולת תמרון, התיישבתי במקום הראשון בו דרכה רגלי - השורה הראשונה. על הבמה שלושה כסאות, שתי גיטרות ואקורדיון. לרגע יצאו שתי הגיטרות לטייל ואנחנו המשכנו לבהות בשלושה כסאות ואוקרדיון, אך זמן לא רב אח"כ הן נכנסו חזרה בליווי רונה וערן ואנחנו נשמנו לרווחה. "עשינו הרגע הופעה בחוץ אז אנחנו צריכים להתחמם... אולי היינו צריכים לשים כובע, בטח היינו עושים כסף לא רע... הם בטוח נדיבים" ואני תוהה, היתכן שהצמד יצאו לעשות הופעת פיצוי לכל המאוכזבים שנשארו למעלה? את ההופעה פתחה רונה בברכת שנה אזרחית חדשה טובה, ודאגה להסב את תשומת ליבנו לכך שזו שנה אזרחית, שחלילה לא נתבלבל עם ראש השנה. כדי לא לנאחס את כל השנה הקרבה הבטיחה שבחצות היא תחבק את ערן. "הבנתי שהיום גם נשיקות וחיבוקים בין ידידים זה נחשב" החלק הראשון היה תקציר הדיסק השלישי, ללא המלחמות שבאמצע. "החלטתי שלכבוד השנה החדשה, אולי כדאי לוותר על החלקים המדכאים... לא שהשיר הבא הוא... הוא..." (אתה מתעורר) אסף: "הוא מזכיר שיש דכאונות גם בעיתות שלום" ולסיום חלק זה, כהכנה לחלק הבא - שרה את מיהו המילל ברוח. מדהים אותי איך היא מצליחה להתעלות על עצמה כל פעם מחדש בעיבודים לשירים. לא חשוב כמה פעמים שמעתי כל שיר ושיר בהופעה, כל פעם הוא קצת אחרת, ובחיי, כל פעם הוא קצת יותר טוב. את החלק השני לא אפרט כרונולוגית, כי ביננו, עד כמה זה מעניין? אבל מספר נקודות שחשוב לציין: - הביצוע הטוב ביותר ששמעתי ל"במערכת הדם". באמת. - דיאלוג רב משמעות על "הישבנון" - מחליפו המודרני של סיר הלילה. "ערן ואסף, לשניהם יש ילדים... והשיחות שאני שומעת ברכב... אתה ישבנון כבר קנית?" - השיר שהיה אמור לעקוב אחר שיחת הישבנון היה "עיניים זרות", אבל רונה לא הצליחה להתנתק מהמחשבות עליו, נקרעה מצחוק ועברה לנגן את "גלויה" - הקהל קיבל זאת בהבנה. - ועכשיו כשנרגענו - עיניים זרות. - אסף בדלת מצביע על השעון "רונה זה הזמן" - רונה: "מה? כבר עבר?" אסף: "לא יודע אבל בחוץ יש כבר זיקוקים" רונה: "בסדר, אז בואו נספור" כולם: "10, 9, 8, 7, ,6 , 5, 4 , 3, 2, 1, 0 - טוב יאללה כולם נשיקות נשיקות" מחזיר אותי אחורה להתחלה "תפסתי כמה זוגות מתנשקים לפני חצות! שלא נאמר מתנשקות..." רונה קמה לחבק את ערן, לחבק את אסף, אסף מחבק את ערן "בכל זאת אחוות ישבנון" ורונה: "מה זה? בן עם בן? זה לא מקובל..." - ספיישל סילבסטר בפינת הקאבר - כבר אחרי חצות (מילים: עמוס אטינגר, לחן: נורית הירש) - ובפינת הקאבר הספונטני - mister sandman. מכאן והלאה כבר אין הפתעות, לבחירת הקהל היא שרה את ICE "פשוט הוא במקרה כבר בבאלאנס" עוד שיר או שניים ו-מבול, כמובן, כמיטב המסורת. היה טו-אוב. ושלא תעזו לפספס הופעות במרתף להבא. שנה אזרחית חדשה טובה
ערב סילבסטר והנה אנחנו, מעריצי רונה נלהבים, נדחפים אל עבר מרתף בסמטה חיפאית. כרגיל, מי מאיתנו שלא החכים להקים אוהלו כשעה לפני - בוהה בעצב בהתגודדות האנשים, ותוהה בינו לבין עצמו - מה הסיכוי שזו הנגלה האחרונה שהם מכניסים? וזו? וזו? וזו? מפאת חוסר יכולת תמרון, התיישבתי במקום הראשון בו דרכה רגלי - השורה הראשונה. על הבמה שלושה כסאות, שתי גיטרות ואקורדיון. לרגע יצאו שתי הגיטרות לטייל ואנחנו המשכנו לבהות בשלושה כסאות ואוקרדיון, אך זמן לא רב אח"כ הן נכנסו חזרה בליווי רונה וערן ואנחנו נשמנו לרווחה. "עשינו הרגע הופעה בחוץ אז אנחנו צריכים להתחמם... אולי היינו צריכים לשים כובע, בטח היינו עושים כסף לא רע... הם בטוח נדיבים" ואני תוהה, היתכן שהצמד יצאו לעשות הופעת פיצוי לכל המאוכזבים שנשארו למעלה? את ההופעה פתחה רונה בברכת שנה אזרחית חדשה טובה, ודאגה להסב את תשומת ליבנו לכך שזו שנה אזרחית, שחלילה לא נתבלבל עם ראש השנה. כדי לא לנאחס את כל השנה הקרבה הבטיחה שבחצות היא תחבק את ערן. "הבנתי שהיום גם נשיקות וחיבוקים בין ידידים זה נחשב" החלק הראשון היה תקציר הדיסק השלישי, ללא המלחמות שבאמצע. "החלטתי שלכבוד השנה החדשה, אולי כדאי לוותר על החלקים המדכאים... לא שהשיר הבא הוא... הוא..." (אתה מתעורר) אסף: "הוא מזכיר שיש דכאונות גם בעיתות שלום" ולסיום חלק זה, כהכנה לחלק הבא - שרה את מיהו המילל ברוח. מדהים אותי איך היא מצליחה להתעלות על עצמה כל פעם מחדש בעיבודים לשירים. לא חשוב כמה פעמים שמעתי כל שיר ושיר בהופעה, כל פעם הוא קצת אחרת, ובחיי, כל פעם הוא קצת יותר טוב. את החלק השני לא אפרט כרונולוגית, כי ביננו, עד כמה זה מעניין? אבל מספר נקודות שחשוב לציין: - הביצוע הטוב ביותר ששמעתי ל"במערכת הדם". באמת. - דיאלוג רב משמעות על "הישבנון" - מחליפו המודרני של סיר הלילה. "ערן ואסף, לשניהם יש ילדים... והשיחות שאני שומעת ברכב... אתה ישבנון כבר קנית?" - השיר שהיה אמור לעקוב אחר שיחת הישבנון היה "עיניים זרות", אבל רונה לא הצליחה להתנתק מהמחשבות עליו, נקרעה מצחוק ועברה לנגן את "גלויה" - הקהל קיבל זאת בהבנה. - ועכשיו כשנרגענו - עיניים זרות. - אסף בדלת מצביע על השעון "רונה זה הזמן" - רונה: "מה? כבר עבר?" אסף: "לא יודע אבל בחוץ יש כבר זיקוקים" רונה: "בסדר, אז בואו נספור" כולם: "10, 9, 8, 7, ,6 , 5, 4 , 3, 2, 1, 0 - טוב יאללה כולם נשיקות נשיקות" מחזיר אותי אחורה להתחלה "תפסתי כמה זוגות מתנשקים לפני חצות! שלא נאמר מתנשקות..." רונה קמה לחבק את ערן, לחבק את אסף, אסף מחבק את ערן "בכל זאת אחוות ישבנון" ורונה: "מה זה? בן עם בן? זה לא מקובל..." - ספיישל סילבסטר בפינת הקאבר - כבר אחרי חצות (מילים: עמוס אטינגר, לחן: נורית הירש) - ובפינת הקאבר הספונטני - mister sandman. מכאן והלאה כבר אין הפתעות, לבחירת הקהל היא שרה את ICE "פשוט הוא במקרה כבר בבאלאנס" עוד שיר או שניים ו-מבול, כמובן, כמיטב המסורת. היה טו-אוב. ושלא תעזו לפספס הופעות במרתף להבא. שנה אזרחית חדשה טובה
