הכתיבה באה מעטו של מי שקדם לך באיזה 20 שנה
במרתון וגם הכריע לטובת עצם קיומו, כאשר עמדו לרשות המירוץ מספר לירות (זה היה בטרם היות שקל בארץ). אני נמצא שם כל שנה (גם זה, שנים לא מעטות לפני היות מערכת השיווק של היום). לכן אני מחייך למקרא ההסבר על וותק המירוץ (זה של בוסטון 1897, קושיצה, ניו יורק, הונולולו ועוד אחדים קצת ארוך יותר...), משאיר לך את הבושה (רק אם אתה חפץ בה) וניגש לשאלה מהם קני-מידה להצלחה. הנסיון להפוך את המרתון, שבאמת גדל יפה בשלוש השנים האחרונות, למשהו עולמי, מרנין. אבל מה זה משהו עולמי? הצמרת האיכותית דקיקה ולאחר מספר רצי "מקצועיים" יותר או פחות יש "בטן" גדולה מבחינת האיכות. כיוון שאתה מפנה אותי לסעידי להיבטי ארגון, אפנה אותך לאריק קוקס שיסביר לך עובדה זאת. גם אם יתווספו עוד 400 רצים בשנה הקרובה וירותצו בין 3 ל-5 שעות - הלוואי! - הבעיה אינה נפתרת. מי שמודד את המרתון אך ורק במספר המשתתפים לא אמור להיות מוטרד מזה. אולם מי שמצפה לזיק של דור איכותי חדש, במקום סטאין-בימרו-וודג'-זוהר זמירו וזוכר את פלזנשטיין או אבי לוי או רפי דותן, שלומי אזולאי ואמיתי אלמוג ועוד ועוד אחרים, בנוסף על קרני ואביסרור, בימים בצמרת מרתון בארץ לא שכנו רק 2-3 איש, זה מאוד אכפת- יותר אכפת, מאשר אם 1120 או 1350 איש מסיימים את המירוץ. איני יודע אם הכל יסכימו שלא רק ספירת ראשים- עדיף זוגות רגליים- מעידה על המפעל, וכדאי להיות ריאליסט בשיפוט ממדי ואיכות המירוץ . אך אולי נסכים, שללא התנגשות עם נושא זה. יש יתרון בקיום מקצה נוסף למרחק קצר יותר בכדי לשתף עוד רצים איכותיים שאינם רצים מרתון מלא. יום לפני המרתון זה רעיון טוב מאוד. ביטול מוחלט זה רעיון רע. אם לא תכלול החגיגה של טבריה מירוץ נוסף, תל אביב תלקט את הפירות בקלילות ותוך שנים ספורות יישאר המרתון הבינלאומי הראשון בארץ רק עם הוותק ויירד למדרגת זכרונות מימי הנעורים.
