מרתה
אז היינו במרתה אתמול בערב, והיה נעים מאוד. העיצוב באמת נעים מאוד ולטעמי להפליא - לדעתי אפילו התמונות (המצודדות) עושות לו עוול שכן מדובר פה במקרה שבו השלם גדול מסכום חלקיו, רק חבל שיש סט אחד של כיסאות (מני 3 שקיימים במסעדה) שעשוי רשת של מתכת ותו לא... זה אולי היה עובר אצלי בתור כיסא לבית קפה אבל עבור מסעדה? ממש לא. עברנו לבלוק המרכזי של הספות (אבל לידי, אבוי, היה ממוקם מפוח מחריש אוזניים, אבל התעצלנו לעבור פעם שניה), אני מניחה שהיה לנו פשוט מזל רע כי כל בחירה אחרת של מקום הייתה מפיקה הנאה הרבה יותר מרובה. המסעדה שוכנת בתוך מתחם בית ציוני אמריקה מה שמעניק לה אווירה נינוחה הרבה יותר ומנותקת מהמולת הרחוב. אז מה אכלנו? לראשונה סלט ירוק עם פטריות צלויות וויניגרט פטל (ודבש?) 29 ש"ח. הסלט היה טעים מאוד - עלים מגוונים, קטנים וטעימים, חסות טריות וכמות מספקת של פטריות צלויות. ביצוע טוב אך לא מושלם שכן חסר בו מעט רוטב - ביקשנו והביאו לנו עוד ברצון, וחוץ מזה כל המרכיבים היו קרים מהמקרר, עדיף היה שהעלים והרוטב היו מתחממים מעט לכיוון טמפ' החדר והפטריות היו מוגשות חמימות מעט (אבל לא ברמה שיעלפו את הירק מסביב). ליווינו את הסלט בפוקצ'ה מהטאבון 16 ש"ח שהייתה טריה וטעימה מאוד והגיעה עם פרוסות שום ורוזמרין מעל. היא הגיעה עם צלחת שטוחה ועליה שמן זית ובאמצע רסק עגבניות. שמן הזית היה בהחלט משובח והשילוב עם רסק העגבניות בהחלט ראוי בעיני אבל היה עדיף להגיש בצלוחית והרסק עגבניות סבל ממליחות יתר (מוטיב שעוד יחזור בהמשך). בסה"כ פתיחה טובה מאוד. לעיקריות הזמנו: פסטה פנה בקרם חצילים 44 ש"ח - עושה רושם שמדובר בפסטה לא סטנדרטית וגדולה מהרגיל (אולי טריה?) הרוטב היה בעל מרקם גס משהו ועשבי במקצת ולא כ"כ קרמי כמו שמשתמע מהשם - אבל המנה הייתה טובה מאוד בסך הכל. חיממתי היום עודפים (אגב קופסאות T.A) ונזכרתי כמה היה טעים. ספיישל של ניוקי תרד ברוטב חמאה, מרווה ובשר סרטנים 52 ש"ח - הניוקי היה עשוי טוב מאוד - המרקם המחוספס שהוסיף התרד ומידת העשיה היו בהחלט מדוייקים, גם רוטב החמאה והמרווה היה מעודן והשתלב מצויין א-ב-ל בשר הסרטנים היה פשוט מלוח מידי, ברמה שכמעט רציתי להחליף את המנה. ולמה לא החלפתי? לא כי המלצרית הנחמדה לא הציעה להחליף (אחרי שציינו את זה כשהיא באה לשאול אם הכל בסדר) אלא כי במטבח נגמרו הניוקי ונורא התחשק לי ניוקי. מבחן המים: הוגשו 2 כוסות מים לאחר בקשה, טעימים עם קרח ולימון ומולאו שוב עפ"י בקשה. קינוח לא אכלנו, גם כי יש לנו רבע עוגת אייריש קרם בבית וגם כי לצערי על אף התמחור השפוי יחסית בשאר התפריט, גם מרתה הצטרפה לטרנד של אינפלציית מחירים לא סבירה בנוגע לקינוחים (32 ש"ח וצפונה, חוץ מטארט הפירות, שעולה 26 ש"ח) סה"כ 141 ש"ח לפני טיפ. היה שווה מאוד, ועם עוד קצת תשומת לב לפרטים הקטנים (וקצת ריסון של היד שמוסיפה את המלח) נפקוד שוב את המקום על מנת לדגום את שאר המנות שקרצו לנו מהתפריט כמו החציל הצלוי, סלט העדשים שחורות הסביצ'ה וכמובן הניוקי בדלעת מקורמלת. במאמר מוסגר אציין כי אע"פ שאני בדר"כ נגד "פיצויים" במסעדות, במקרה זה מכיוון שלא הייתה ביכולת המטבח להכין לי את המנה שוב עם פחות מלח, היה מקום מההיבט השירותי לצ'פר אותנו במשהו קטן (כמו כדור סורבה), מה שלא קרה.
אז היינו במרתה אתמול בערב, והיה נעים מאוד. העיצוב באמת נעים מאוד ולטעמי להפליא - לדעתי אפילו התמונות (המצודדות) עושות לו עוול שכן מדובר פה במקרה שבו השלם גדול מסכום חלקיו, רק חבל שיש סט אחד של כיסאות (מני 3 שקיימים במסעדה) שעשוי רשת של מתכת ותו לא... זה אולי היה עובר אצלי בתור כיסא לבית קפה אבל עבור מסעדה? ממש לא. עברנו לבלוק המרכזי של הספות (אבל לידי, אבוי, היה ממוקם מפוח מחריש אוזניים, אבל התעצלנו לעבור פעם שניה), אני מניחה שהיה לנו פשוט מזל רע כי כל בחירה אחרת של מקום הייתה מפיקה הנאה הרבה יותר מרובה. המסעדה שוכנת בתוך מתחם בית ציוני אמריקה מה שמעניק לה אווירה נינוחה הרבה יותר ומנותקת מהמולת הרחוב. אז מה אכלנו? לראשונה סלט ירוק עם פטריות צלויות וויניגרט פטל (ודבש?) 29 ש"ח. הסלט היה טעים מאוד - עלים מגוונים, קטנים וטעימים, חסות טריות וכמות מספקת של פטריות צלויות. ביצוע טוב אך לא מושלם שכן חסר בו מעט רוטב - ביקשנו והביאו לנו עוד ברצון, וחוץ מזה כל המרכיבים היו קרים מהמקרר, עדיף היה שהעלים והרוטב היו מתחממים מעט לכיוון טמפ' החדר והפטריות היו מוגשות חמימות מעט (אבל לא ברמה שיעלפו את הירק מסביב). ליווינו את הסלט בפוקצ'ה מהטאבון 16 ש"ח שהייתה טריה וטעימה מאוד והגיעה עם פרוסות שום ורוזמרין מעל. היא הגיעה עם צלחת שטוחה ועליה שמן זית ובאמצע רסק עגבניות. שמן הזית היה בהחלט משובח והשילוב עם רסק העגבניות בהחלט ראוי בעיני אבל היה עדיף להגיש בצלוחית והרסק עגבניות סבל ממליחות יתר (מוטיב שעוד יחזור בהמשך). בסה"כ פתיחה טובה מאוד. לעיקריות הזמנו: פסטה פנה בקרם חצילים 44 ש"ח - עושה רושם שמדובר בפסטה לא סטנדרטית וגדולה מהרגיל (אולי טריה?) הרוטב היה בעל מרקם גס משהו ועשבי במקצת ולא כ"כ קרמי כמו שמשתמע מהשם - אבל המנה הייתה טובה מאוד בסך הכל. חיממתי היום עודפים (אגב קופסאות T.A) ונזכרתי כמה היה טעים. ספיישל של ניוקי תרד ברוטב חמאה, מרווה ובשר סרטנים 52 ש"ח - הניוקי היה עשוי טוב מאוד - המרקם המחוספס שהוסיף התרד ומידת העשיה היו בהחלט מדוייקים, גם רוטב החמאה והמרווה היה מעודן והשתלב מצויין א-ב-ל בשר הסרטנים היה פשוט מלוח מידי, ברמה שכמעט רציתי להחליף את המנה. ולמה לא החלפתי? לא כי המלצרית הנחמדה לא הציעה להחליף (אחרי שציינו את זה כשהיא באה לשאול אם הכל בסדר) אלא כי במטבח נגמרו הניוקי ונורא התחשק לי ניוקי. מבחן המים: הוגשו 2 כוסות מים לאחר בקשה, טעימים עם קרח ולימון ומולאו שוב עפ"י בקשה. קינוח לא אכלנו, גם כי יש לנו רבע עוגת אייריש קרם בבית וגם כי לצערי על אף התמחור השפוי יחסית בשאר התפריט, גם מרתה הצטרפה לטרנד של אינפלציית מחירים לא סבירה בנוגע לקינוחים (32 ש"ח וצפונה, חוץ מטארט הפירות, שעולה 26 ש"ח) סה"כ 141 ש"ח לפני טיפ. היה שווה מאוד, ועם עוד קצת תשומת לב לפרטים הקטנים (וקצת ריסון של היד שמוסיפה את המלח) נפקוד שוב את המקום על מנת לדגום את שאר המנות שקרצו לנו מהתפריט כמו החציל הצלוי, סלט העדשים שחורות הסביצ'ה וכמובן הניוקי בדלעת מקורמלת. במאמר מוסגר אציין כי אע"פ שאני בדר"כ נגד "פיצויים" במסעדות, במקרה זה מכיוון שלא הייתה ביכולת המטבח להכין לי את המנה שוב עם פחות מלח, היה מקום מההיבט השירותי לצ'פר אותנו במשהו קטן (כמו כדור סורבה), מה שלא קרה.
אם הייתי מזמינה בטוטו מנה שהיה בה מרכיב של פירות ים כמו שהזמנתי במרתה, נראה שההבדל היה מסתכם בכמה עשרות שקלים ולא בכמה בודדים. חוץ מזה, יש עוד פרמטרים שהם בעייתיים בעיני בטוטו והם בהחלט לא השתפרו בגילגול הנוכחי של המסעדה: העיצוב, נוחות הישיבה והאקוסטיקה .