אני לא משתגעת על מרקים בד"כ
במסעדות... בבית דווקא כן. אז אני אוהבת מרק סרטנים, אבל זה תמיד עתיר שמנת .ואני אוהבת מרק פירות ים, וזו ארוחה לא מנה. ואני משוגעת בג'קו על הציר דגים שהם מגישים בכוסיות שוט (ולי דווקא בג'ארה) שמבוסס על מרכיב סודי ... שיגעון של חימום לגוף ולנשמה ביום חורף קרררר... והנה דעה על
הסופ נאצי... את מוזמנת להציץ ולפנטז. ואפרופו מרקים ביתיים, והכנה של אוכל ביתי לא פחות טוב מהמסעדות...-

מן הספר של חוסאם עבאס של אלבאבור, שמייחצן אגב את כל המשפחה המורחבת שלו בספר שלו עם נירה רוסו, מהאיטליז והמאפיה ועד המסעדה שלהם בנצרת ועובר דרך הירקן וכו' וגו' ועוד... ). מרק פריקה מהמם שאנחנו לא מפסיקים לזלול מ-1200. 2 כוסות פריקה (שזו חיטה ירוקה קלויה, שנצרבת באש קלות, מחכים יומיים ואז דופקות הערביות עם נבוטים את השיבולים ומפרידות מהן את המוץ והגבעולים שניצרבו ונתרים רק גרעיני החיטה הירוקה הקלויה קלות.) את הפריקה (שנראה בעצם כמו בורגול(אבל הוא לא) בעל גוון ירקרק ,לא חלוט אבל צרוב) מטגנים בסיר, עם 2 בצלים לבנים קצוצים וחצי כוס ש"ז. ואז מוסיפים 6 כוסות מים, הל (כתוב חצי כפית לדעתי חייבים לפחות כפית) וכנ"ל מלח (כפית לפחות... החיטה שותה את המלח). מבשלים כשעה.+ מי שאוהב, יכול להוסיף עוף או כבש, שעה על אש נמוכה. החיטה מפרישה עמילנים ונהיה מרק סמיך ומשגע. צרור פטרוזיליה קצוצה ובצל ירוק בתועפות. חלום מהביל ביום של חורף. הטעם של הפריקה מעושן מה ואצלנו יחד עם קוביות כבש שנשארו במקפיא היה באמת טוב. בתאבון.