מרקיד למרקיד - זאב
עד היום הייתי שותף פאסיבי לפורום הזה ולא עוד. הצטרפתי לפורום משתי סיבות: הראשונה היא כדי לספר לכם ( אני חושב שלחלק מכם הדברים אינם חדשים ) סיפור מעניין, לו הייתי עד לא מזמן, סיפור אשר מחמם את הלב. במחוזותינו מרקיד ותיק בשם אלי שטמר שלאחרונה היה עליו לעבור ניתוח ברגלו - דבר שניטרל אותו לתקופת מה. בתקופת העדרו החליף אותו בכשרון רב בנו אלעד ( ואכן, כך מעידים הרוקדים הקבועים, התפוח נפל לא רחוק מן העץ ). אולם בתחילת פעילותו של אלעד "הופקע" האולם בו הוא מרקיד לצורך כל מיני פעילויות לקראת ראש השנה. כאן התגייס, מרקיד אחר, זאב מלוך, וצירף להרקדה שלו את אלעד עם הרוקדים שלו. הם הרקידו יחד ועד שהמצב חזר לקדמותו היו שותפים בהרקדות בכל האספקטים. כאן עשה זאב מלוך, מעשה חברי המתבקש מכל אחד אחר. ממש משובב נפש!!! כל הכבוד לזאב מלוך וכל הכבוד לרוקדים הקבועים שלא נטשו את רחבת הריקודים לטובת מקום אחר. ואילו ה"זאב"ים האחרים האחרים אשר התחככו ללא הפסקה באלי שטמר, לצורך פירסומם האישי, נעלמו כלא היו. נראה שהאדמה פצתה את פיה ובלעה אותם. נראה שרק מעשה ניסים יחזירם משם. אולם זה יקרה רק כאשר נאמין באמת בזאבים ובניסים. זאת למעשה הסיבה השניה לכך שהחלטתי לכתוב בפורום. לא יזיק לכם, מרקידים נכבדים אם מדי פעם יקום מיהו ויצליף בכם ויקרא אתכם לסדר. הגיע הזמן שתתענינו מה נעשה בחצרו של הקולגה לא רק לצורך " ריגול תעשייתי". מתוך עיון בדברים הנכתבים בפורום נראה לי שחלק לא קטן מכם שקוע בעצמו ורק בעצמו. הטפיחה הבלתי פוסקת על השכם של עצמכם ברורה באופן מוחלט מהמכתבים בפורום. הסבירו לי מה פשר האהבה הנרקיסיסטית הזאת?? אני מתנצל מראש עלי דברי הקשים. אני יודע שחלק מכם אינו ראוי לנזיפה כזאת . זה מזכיר לי את תקופת בית הספר או הצבא שהננזפים על איחורים היו אלה שהגיעו בזמן. קראתי כמה מכתבים מענינים העוסקים ברמת המרקידים, בכישוריהם, בדרכים להכשרתם, מהו ריקוד טוב וכו´, אולם לא מצאתי שום התיחסות רצינית של אלה שנחשבים לבכירים שבמרקידים שרמתם אינה שנויה במחלוקת. ( רק לצורך הבדיחה:שמעתי מאחד הרוקדים שהוא מעדיף מרקיד מסוים הרוקד "קצת" לפני המנגינה משום שכך הוא מספיק להעתיק ממנו את הצעדים , ותאמינו לי שהמרקיד הזה קיים במציאות ). אם יש לכם ארגון של מדריכים, שאינו סובל מאימפוטנציה, הוא צריך לקום ולומר את דברו. תוכלו להלחם ולקבוע קריטריונים שיעלו את קרנם של ריקודי העם. אותי לא יפתה שום מרקיד בינוני ומטה "בארוחה או בכיבוד עשיר כיד המלך". תדאגו לרמת המרקידים ולרמת הריקודים ואני אביא את הכיבוד שלי מהבית. מישהו כתב שאתם טומנים את הראש בחול ואכן הוא צודק. הסתכלו מסביבכם וסיפרו את הצעירים המצטרפים למעגלים, ראו שההרקדות אינן הופכות לצעירות מיום ליום. יש כמה מן הכותבים ביניכם שראוי שדבריהם ישמעו. ישנו מי שמכנה עצמו "מבין ענין", ישנה מירי לוי, בועז כהן,הדס ערבה ועוד אחרים שכרגע שמם אינו עולה בזכרוני. מסתבר שההתיחסות לדברים נחרצים וקשים היא התעלמות מוחלטת מהם . אני משער שגם מכתב זה ימצא את עצמו בתוך שעה בשולי ההתכתבויות ומחר ודאי יעלם. ושוב הסיבה הראשונה למכתבי: זאב מלוך - כל הכבוד!!!! שבת שלום ששי
עד היום הייתי שותף פאסיבי לפורום הזה ולא עוד. הצטרפתי לפורום משתי סיבות: הראשונה היא כדי לספר לכם ( אני חושב שלחלק מכם הדברים אינם חדשים ) סיפור מעניין, לו הייתי עד לא מזמן, סיפור אשר מחמם את הלב. במחוזותינו מרקיד ותיק בשם אלי שטמר שלאחרונה היה עליו לעבור ניתוח ברגלו - דבר שניטרל אותו לתקופת מה. בתקופת העדרו החליף אותו בכשרון רב בנו אלעד ( ואכן, כך מעידים הרוקדים הקבועים, התפוח נפל לא רחוק מן העץ ). אולם בתחילת פעילותו של אלעד "הופקע" האולם בו הוא מרקיד לצורך כל מיני פעילויות לקראת ראש השנה. כאן התגייס, מרקיד אחר, זאב מלוך, וצירף להרקדה שלו את אלעד עם הרוקדים שלו. הם הרקידו יחד ועד שהמצב חזר לקדמותו היו שותפים בהרקדות בכל האספקטים. כאן עשה זאב מלוך, מעשה חברי המתבקש מכל אחד אחר. ממש משובב נפש!!! כל הכבוד לזאב מלוך וכל הכבוד לרוקדים הקבועים שלא נטשו את רחבת הריקודים לטובת מקום אחר. ואילו ה"זאב"ים האחרים האחרים אשר התחככו ללא הפסקה באלי שטמר, לצורך פירסומם האישי, נעלמו כלא היו. נראה שהאדמה פצתה את פיה ובלעה אותם. נראה שרק מעשה ניסים יחזירם משם. אולם זה יקרה רק כאשר נאמין באמת בזאבים ובניסים. זאת למעשה הסיבה השניה לכך שהחלטתי לכתוב בפורום. לא יזיק לכם, מרקידים נכבדים אם מדי פעם יקום מיהו ויצליף בכם ויקרא אתכם לסדר. הגיע הזמן שתתענינו מה נעשה בחצרו של הקולגה לא רק לצורך " ריגול תעשייתי". מתוך עיון בדברים הנכתבים בפורום נראה לי שחלק לא קטן מכם שקוע בעצמו ורק בעצמו. הטפיחה הבלתי פוסקת על השכם של עצמכם ברורה באופן מוחלט מהמכתבים בפורום. הסבירו לי מה פשר האהבה הנרקיסיסטית הזאת?? אני מתנצל מראש עלי דברי הקשים. אני יודע שחלק מכם אינו ראוי לנזיפה כזאת . זה מזכיר לי את תקופת בית הספר או הצבא שהננזפים על איחורים היו אלה שהגיעו בזמן. קראתי כמה מכתבים מענינים העוסקים ברמת המרקידים, בכישוריהם, בדרכים להכשרתם, מהו ריקוד טוב וכו´, אולם לא מצאתי שום התיחסות רצינית של אלה שנחשבים לבכירים שבמרקידים שרמתם אינה שנויה במחלוקת. ( רק לצורך הבדיחה:שמעתי מאחד הרוקדים שהוא מעדיף מרקיד מסוים הרוקד "קצת" לפני המנגינה משום שכך הוא מספיק להעתיק ממנו את הצעדים , ותאמינו לי שהמרקיד הזה קיים במציאות ). אם יש לכם ארגון של מדריכים, שאינו סובל מאימפוטנציה, הוא צריך לקום ולומר את דברו. תוכלו להלחם ולקבוע קריטריונים שיעלו את קרנם של ריקודי העם. אותי לא יפתה שום מרקיד בינוני ומטה "בארוחה או בכיבוד עשיר כיד המלך". תדאגו לרמת המרקידים ולרמת הריקודים ואני אביא את הכיבוד שלי מהבית. מישהו כתב שאתם טומנים את הראש בחול ואכן הוא צודק. הסתכלו מסביבכם וסיפרו את הצעירים המצטרפים למעגלים, ראו שההרקדות אינן הופכות לצעירות מיום ליום. יש כמה מן הכותבים ביניכם שראוי שדבריהם ישמעו. ישנו מי שמכנה עצמו "מבין ענין", ישנה מירי לוי, בועז כהן,הדס ערבה ועוד אחרים שכרגע שמם אינו עולה בזכרוני. מסתבר שההתיחסות לדברים נחרצים וקשים היא התעלמות מוחלטת מהם . אני משער שגם מכתב זה ימצא את עצמו בתוך שעה בשולי ההתכתבויות ומחר ודאי יעלם. ושוב הסיבה הראשונה למכתבי: זאב מלוך - כל הכבוד!!!! שבת שלום ששי