מרצ לאחר התבוסה
האזנתי הבוקר בטלוויזיה לדברי מספר ח"כים של מרצ, שתלו את התבוסה בטענות מוזרות, שכביכול "אחרים הטעו את הציבור", או "הציבור לא הבין אותנו". מי שימשיך לחפש תירוצים מסוג זה לא ישקם את מרצ. הכישלון הוא בנו, לא באחרים, לא בציבור. אנחנו לא העברנו מסרים נכונים לציבור. אנחנו לא הבננו באיזו שפה עלינו לדבר עם הציבור. אנחנו לא הבהרנו מה אנחנו רוצים, או שהעברנו מסרים מאד מאד לא חדים, או מסרים שלא דברו אל לב הציבור. אנחנו מסרנו את הדגלים שלנו לאחרים, והם זכו בכל הקופה, על חשבוננו. המשך הדרך באותו מסלול יוליך את מרצ להמשך ההידרדרות והתרסקות שאין ממנה חזרה. אם מרצ רוצה - ואין ספק שהיא רוצה - לחזור לכוחה ואף להגבירו, עליה לבצע ניתוח שלאחר המוות, לזהות את גורמי הכישלון, ולאורם לתכנן קו פעולה אחר, חדש, שונה לחלוטין: 1. חובה על מרצ לדבר אל העם בשפתו. "מפלגה סוציאל דמוקרטית" הוא שם גרוע שבגרועים, ונועד לכישלון. "סוציאל דמוקרטי" מעורר קונוטציה של ארץ אחרת, אירופה, גרמניה, צרפת - זה לא ישראל! בווודאי לא של ישראל שעד היום לא בחרה מרצ! האין בפינו שם עברי? שם, שכל אדם, בכל הארץ, יוכל להזדהות אתו, גם זה שאיננו מבין סוציאליזם או דמוקרטיה מהם? 2. על מרצ להתמקד בנושא אחד בלבד, שיקנה לה ייחודיות שאין לשום מפלגה אחרת (עדיין), ואת יתר הנושאים להעביר לעדיפות שניה ושלישית. הנושא הוא הנושא החברתי = רווחה, חיסול העוני והאבטלה. השלום ויחסינו עם ערביי ישראל והשטחים חשובים מאד, אבל היום, לאחר המפלה, אינם במקום ראשון. המאבק בכפייה הדתית גם הוא כבר לא מאבק בעדיפות קדומנית שלנו - את הדגל הזה מסרנו במו ידינו לשינוי, כמה חבל. היום הם מחזיקים בו. רק מאבק חברתי, במילים עבריות, לא באשכנזיות של "צפון רמת אביב", אלא בשפה ומסרים עממיים, מובנים לכל אזרח בכל מקום ומקום בארץ . 3. להעביר את יעד הפעילות מ"צפון תל-אביב" לדרום הארץ.לא עוד "זו לא אוכלוסיה של מרצ", כפי ששמעתי תכופות בכל מערכת בחירות, אלא "כולם הם האוכלוסיה של מרצ"!!! בהצלחה למהיגות החדשה! וליוסי - עשית מעשה אצילי, זקפת את קומתנו השחוחה! נטילת אחריות כפי שאתה נטלת, וביצעת, ראויה שתילמד כמודל להתנהגות של כל מנהיג ומנהיג בעם! עם כל הצער על פרישתך - הבאת בכך כבוד לעצמך ולמפלגה כולה! דן מלר
האזנתי הבוקר בטלוויזיה לדברי מספר ח"כים של מרצ, שתלו את התבוסה בטענות מוזרות, שכביכול "אחרים הטעו את הציבור", או "הציבור לא הבין אותנו". מי שימשיך לחפש תירוצים מסוג זה לא ישקם את מרצ. הכישלון הוא בנו, לא באחרים, לא בציבור. אנחנו לא העברנו מסרים נכונים לציבור. אנחנו לא הבננו באיזו שפה עלינו לדבר עם הציבור. אנחנו לא הבהרנו מה אנחנו רוצים, או שהעברנו מסרים מאד מאד לא חדים, או מסרים שלא דברו אל לב הציבור. אנחנו מסרנו את הדגלים שלנו לאחרים, והם זכו בכל הקופה, על חשבוננו. המשך הדרך באותו מסלול יוליך את מרצ להמשך ההידרדרות והתרסקות שאין ממנה חזרה. אם מרצ רוצה - ואין ספק שהיא רוצה - לחזור לכוחה ואף להגבירו, עליה לבצע ניתוח שלאחר המוות, לזהות את גורמי הכישלון, ולאורם לתכנן קו פעולה אחר, חדש, שונה לחלוטין: 1. חובה על מרצ לדבר אל העם בשפתו. "מפלגה סוציאל דמוקרטית" הוא שם גרוע שבגרועים, ונועד לכישלון. "סוציאל דמוקרטי" מעורר קונוטציה של ארץ אחרת, אירופה, גרמניה, צרפת - זה לא ישראל! בווודאי לא של ישראל שעד היום לא בחרה מרצ! האין בפינו שם עברי? שם, שכל אדם, בכל הארץ, יוכל להזדהות אתו, גם זה שאיננו מבין סוציאליזם או דמוקרטיה מהם? 2. על מרצ להתמקד בנושא אחד בלבד, שיקנה לה ייחודיות שאין לשום מפלגה אחרת (עדיין), ואת יתר הנושאים להעביר לעדיפות שניה ושלישית. הנושא הוא הנושא החברתי = רווחה, חיסול העוני והאבטלה. השלום ויחסינו עם ערביי ישראל והשטחים חשובים מאד, אבל היום, לאחר המפלה, אינם במקום ראשון. המאבק בכפייה הדתית גם הוא כבר לא מאבק בעדיפות קדומנית שלנו - את הדגל הזה מסרנו במו ידינו לשינוי, כמה חבל. היום הם מחזיקים בו. רק מאבק חברתי, במילים עבריות, לא באשכנזיות של "צפון רמת אביב", אלא בשפה ומסרים עממיים, מובנים לכל אזרח בכל מקום ומקום בארץ . 3. להעביר את יעד הפעילות מ"צפון תל-אביב" לדרום הארץ.לא עוד "זו לא אוכלוסיה של מרצ", כפי ששמעתי תכופות בכל מערכת בחירות, אלא "כולם הם האוכלוסיה של מרצ"!!! בהצלחה למהיגות החדשה! וליוסי - עשית מעשה אצילי, זקפת את קומתנו השחוחה! נטילת אחריות כפי שאתה נטלת, וביצעת, ראויה שתילמד כמודל להתנהגות של כל מנהיג ומנהיג בעם! עם כל הצער על פרישתך - הבאת בכך כבוד לעצמך ולמפלגה כולה! דן מלר