תגובה על הודעת המנהל
תגובתי תערך במתכונת של ציטוט ותגובה: ==== "שלום וברוכים הבאים לפורום של מפלגת מרצ " - שלום וברכה גם לכם אדוני המנהל. ==== "מטרתו של פורום זה מאוד דומה לפורומים אחרים ברשת, החלפת דעות רעיונות ומסרים. אלא שכאן אפשר לעשות זאת עם תומכי מרצ, ולעיתים גם עם חברי הכנסת שלנו." - שגעון. אני מת לשאול את חה"כ של מרצ המון שאלות קשות. ==== "פורום זה מיועד לא רק לחברי ואוהדי מרצ אלא לכלל הציבור" - איזה כיף, זה גם בשבילי, יופי, אני שמח מאוד. ==== "אולם, למרות הפתיחות מצידנו, מסרים בעלי תוכן פוגע בכל צורה שהיא ימחקו" - אופס, אז מה קורה אם מישהו סבור שהשמאל אשם ב"מחדל אוסלו"? שששש . . . זה פוגע. ==== "כמו-כן כל הודעה שמטרתה גרימת פרובוקציה . . ." - מה זה בדיוק פרובוקציה? אם אני למשל סבור שהשמאל אשם במחדל אוסלו, זה פרובוקציה או "דעה לגיטימית"? מי קובע? טוב, לפי המשפט הקודם לא קשה לנחש: כל דבר שעשוי לפגוע בבאי הפורום זכותם לפרש זאת כפרובוקציה . . . ==== "או התלהמות מיותרת בפורום . . ." - ומה באשר להתלהמות שאיננה מיותרת? (סתם, בדיחה). אבל מה הקשר בין פרובוקציה והתלהמות? הרושם שנוצר משילוב שלושת המילים הללו: פוגע, פרובוקציה, והתלהמות היא: אנשי מרצ מחשיבים כל ביקורת פוגעת כפרובוקציה והתלהמות, ולכן זה לגיטימי מבחינתם למחוק אותה. ==== "לכן מרצ מבקשת מכל הכותבים בפורום להימנע משימוש בהשמצות, הכללות, קללות וגידופים." מה הקשר בין פוגע ופרובוקטיבי (הדיון הפוליטי בישראל, למי ששכח, הוא די סוער) ובין התלהמות, השמצות, קללות וגידופים? ומדוע להמנע מהכללות? ===== הרושם הנוצר מן המכתב הזה, ואכן הוא בדיוק הרושם הנוצר מן המחיקות המתבצעות באתר, הוא שאנשי מרצ מעדיפים לטמון את הראש בצלחת ולא להתמודד עם ביקורת קשה, נוקבת, פרובוקטיבית, ופוגעת. כנראה שהם חושבים שהם חיים באיזה היכל תרבות ששם כולם אומרים כל בוקר צפרא טבא גברת זליבנסקי. אופס, זה פוגע. הלך על ההודעה שלי . . . כמו כן, אפשר להתרשם שהם מתכוונים לאכוף את אותו הדבר שאני מכנה "טרור רוחני" כלומר אכיפת התפיסות והערכים שלהם על הציבור כולו, גם באתר שלהם. היכן זה בא לידי ביטוי: במילה: הכללות. מדוע לא להכליל? משום ש"כולם חושבים ש"זה טעות? מי זה ה"כולם" האלו? העדר? אז בואו אגלה לכם סוד: לעניות דעתי העניה, לא רק שמותר להכליל, הרי שצריך, ולא רק שצריך, זו הפרספקטיבה היחידה הנכונה מן ההיבט החברתי. ובדיוק פה קבור הכלב. בדיוק כאן הטעות הבסיסית של כל התפיסה של השמאל: בוחנים את המציאות מן הפרספקטיבה הפרטנית במקום הפרספקטיבה הכללית. אבל, הם אונסים את התפיסה שלהם כך שלפקוח את עיניהם - להציג להם את התפיסה הכללית, זה עבירה על חוקי הפורום. כך הם מגינים על עצמם בתוך הקונכיה שלהם. טוב, שיערב להם, זכותם. שום דבר לא באלימות. יש דברים שלשמאל יש בעלות עליהם: "חכמה", "מוסר", וכמובן גם "טרור רוחני". אבל, כשאף אחד אינו יודע להסתכל על המציאות מן הפרספקטיבה המכלילה, איך אפשר לראות את זה? לא רואים, אז לא קיים. אבל, כמובן אסור להאשים את השמאל שיש להם בעלות על החכמה, וכמובן אסור להאשים את השמאל שיש להם בעלות על המוסר, וכמובן אסור להאשים את השמאל שהם מבצעים טרור רוחני. זה פוגע. זה נכון? לא נכון? לא נתון לויכוח. מה שפוגע אסור לויכוח. זה חופש הביטוי של השמאל (ושל פוטין). אופס, גם זה פוגע. ביקורת פוגעת - לא בבית ספרנו. גורלה של ההודעה הזו נחרץ. שלכם - אהרון - האויב הכי קשה של השמאל. איתי לא תוכלו להתווכח. למחוק כן, להתווכח - לא.
