החלפת בגדי קיץ בחורף...
כל שנה והרוטינה שלה, החלפת בגדי קיץ בחורף... אז השנה עשיתי מעשה שכל שנה אין לי כמעט אומץ לעשות..... זהו שהוצאתי המון בגדים מהמחזור, של הקיץ ושל החורף... מכירים את זה? לשמור את הבגד הקטן ההוא במידה 36 אולי בטעות פעם אגיע אליה? (בחלום בלילה .. אחרי לידות), אז זהו ששמתי בשקית, סופית. מכירים את השמלה ההיא הקטנה שנצמדה לנו לגוף כמו כפפה? והמחשף ההממם? כזו יש לי נדמה לי מהשנה הראשונה לחתונה, מדהימה, משגעת עם נצנצים עדנים, עלתה לי הון תועפות, אז שמרתי אותה, כמה זמן? המון.... הילדה לא רוצה לשמוע עליה, ובטח לא ללבוש אותה, אז כל שנה הוצאתי אותה בקיץ, החזרתי אותה בחורף, בעיניים כלות, אז השנה עשיתי מעשה, אמסור אותה. אוי ללב שנשבר. וכך הלאה, כל הארון מלא בדברים שפעם עלו עלי, ופעם היו יפים נורא, ועכשיו לא, אז טוב, החזרתי את השמלה חזרה למעלה בשקית השמירה שלה (לא מוסרת לא מוסרת) ועוד כמה פריטים מקסימים, האופנה בטח תחזור, כמו כל דבר אחר שחוזר, ועוד הבנות יתחננו ללבוש את הבגדים האלו. אני אוהבת את הישיבה הזו על המיטה, שכל הבגדים פרושים ככה מסביבי, וכמעט לכל בגד יש סיפור, היכן לבשתי, מתי, ולמה. ואגלה לכם סוד? יש לי חולצה אחת לבנה יפה יפה יפה, שכבר הפכה צהבהבה, זותי שקניתי ממש מזמן, מזמן, שסחבתי את החבורה שלי בנות מקסימות, כולנו במידה 36 (אח היכן הימים) והסתובבנו יום שלם בתל אביב (שלנו הירושלמיות זה כמו ניו יורק בערך) ובסוף מצאתי אותה את האחת, שלא נלבשה בסופו של דבר בגלל פגישה שלא התקיימה, אז זו החולצה של הלב השבור נשמרת אצלי, עד מתי? לא יודעת אולי עד הסוף. נוסטלגיה. לפגישה שבסוף לא התקיימה, ככה הלב נשבר עם החולצה החדשה שלא נלבשה עד היום. ואותה אני שומרת.