מרכז שודו

[רבקה מימון1]

מרכז שודו

שלום לכל אוהבי יפן
רוצה לספר לכם על שודו- מרכז לקליגרפיה ותרבות יפן, שנמצא בתל אביב
במקום מתקיימים לימודי קליגרפיה יפנית ברמה מקצועית וגבוהה מאד
סדנאות של אומנות יפנית כמו ציורי דיו, עבודה בנייר הרצאות ו.. טיולים מיוחדים ויוצאי דופן לקיוטו (הטיול הקרוב בספטמבר..)
את שיעורי הקליגרפיה והאמנות היפנית מעבירה תרצה פייטן סלע מאסטרית קליגרפיה ואומנות, שלמדה וחייתה שנים רבות ביפן
אם תרצו לשמוע פרטים אפשר לשלוח לנו מייל ל- [email protected] יש לנו דף פייסבוק שמתעדכן כל הזמן facebook.com/shodo.calligraphy
מאד נשמח לשמוע מכם
רבקה

 

[kagekun]

לא מצאתי דרגה

אם כבר הוזכר שמדובר במאסטר, כינוי שרבים משתמשים בו. מעניין לדעת באיזו דרגה מדובר. יש לי חבר שיש לו שו דאן בשודו (אולי כבר יותר). לא בפייסבוק ולא באתר מופיעות הדרגות. ובעניין הזה גם לא שם האסכולה (אם יש ואני מניח שיש ושם המורה). אני שואל כי זה מעניין אותי, זה חלק מאמנויות יפניות.

 

[herouth]

באחת הכתבות שמפורסמות באתר

צויין שהיא השיגה דאן 2.

בעיקרון אני לא חושבת שהמורים בארץ מפרסמים את הפרטים שרצית, מהסיבה הפשוטה שלרוב האנשים זה לא אומר כלום.

 

[kagekun]

האם דאן 2 זה מסטר?!

חשבתי שהיא לפחות שיהאן. זה חשוב אם היא מציינת דרגה במונחים שונים מהמקור. יש איכשהו זילות של המונח מסטר. יש רבים שמשתמשים בזה ללא הצדקה. ואם מדגישים את הפן המסורתי-היפני, לדברים שציינתי בהודעה המקורית יש חשיבות. אגב, פה בפורום פנו בעיקר לאוהבי יפן, זה לא רוב האנשים בארץ. ובין אוהבי יפן יש מי שרואים חשיבות לדרגות ומי העניק אותן כי זה אומר משהו על הרקע של מי שעוסק באמנות יפנית.

 

[herouth]

מאסטר זה לא בדיוק דרגה יפנית.

הקישור לא תקין. אם הוא כולל אותיות ביפנית, כדאי להעביר אותו דרך מקצר כתובות (למשל http://goo.gl/) כי יש באג בתפוז עם הקישורים.

 

[kagekun]

אז למה לצרף אותו מלכתחילה?

זה נותן רושם מוטעה. או שבעצם כל אחד הוא מסטר? הנה הקישור מחדש אולי זה יעבוד.

 

[kagekun]

קישור

 

[herouth]

לא. זה פשוט מונח שמדבר יותר אל הקהל.

הרי יש לה הסמכה להוראת קליגרפיה. פשוט להגיד "מוסמך להוראה" לא נשמע מספיק אוריינטלי. "מאסטר" ישר לוקח את הקהל לקראטה קיד וכאלה.

אגב, לפי הקישור שנתת, בוודאי שהיא שיהאן, מעצם העובדה שיש לה את ההסמכה הרשמית להוראה. אני משערת שאם היא רק דאן 2, יש לה את הסמכת ה־intermediate שמוזכרת שם.

 

[kagekun]

מה קרה ל"מורה"?

ביפן סנסיי זה מונח מאד מכובד. מסטר, גם ההוא מקרטה קיד, זה אחד שהוא מורה בדרגה גבוהה. דאן שתיים עם כל הכבוד ויש כבוד, איננה דרגה מאד בכירה. שיהאן אגב זו דרגה בכירה שבבית ספר מכובד ומוכר לא נרכשת בקלות אלא עם הזמן ועבודה קשה. יש כמובן היום אינפלציה בשימוש בכל המונחים הללו. ביפן פגשתי שיהאן בטקס תה (מורה בכיר מאד בשיטה), הוא לקח את תפקידו ומעמדו בשיא הרצינות. בארץ באמת ישנה זילות לכל המונחים הללו. בתור אוהבי יפן יש לשים לב לדברים האלו.

 

[herouth]

אנחנו לא ביפן, אנחנו בישראל.

 

[kagekun]

אז?

תשובה לא רצינית.

הפירוט בפרטי.

 

[kagekun]

חשבתי על דוגמה ופתאום זה היכה בי!

אנימה בדיבוב עברי!

אז נכון, אנחנו, או אתם וכרגע גם אני, נמצאים בישראל אבל לטעמי האישי לא כל דבר צריך להתאים למקום. אולי זה נראה לכם נורמלי לדבב אבל איפה שאני נמצא הכל מדובב ותאמינו לי, אני לא מסוגל לראות את כוכבי הוליווד מדברים (בכאילו) שפה שאינה אנגלית. אז גם בישראל אני מעדיף את האנימה ביפנית, את הסושי (לא בסושיה של כאילו) ואת האמנות היפנית נאמנה למקור. אבל אולי זה רק אני.

אגב למען הילדים הקטנים הדיבוב הוא לעיתים הכרחי, אבל את השלב הזה עברתי מזמן.

 

[herouth]

אם היפנים היו חושבים כמוך...

אז ראמן לא היה ראמן, קארה-רייס לא היה קארה-רייס, ואקירה קורוסאווה לא היה יוצר את הסרט "ראן" אלא עוד גירסה של "המלך ליר".

בעצם, אם חושבים על זה, אז כנראה שלא היתה קליגרפיה יפנית. וגם לא קראטה וזן-בודהיזם.

אגב, אם מדברים על "המלך ליר", מותר להציג בישראל הצגות של שייקספיר בעברית?

בכל אופן, אני לא חושבת שהדוגמה שלך מתאימה, כי לא מדובר, למשל, במישהו שמשתמש בטכניקת הקליגרפיה היפנית לציור אותיות עבריות, או משהו כזה. בסך הכל מדובר במישהי שמשתמשת בשפה שיווקית שמיועדת למשוך קהל.

 

[kagekun]

אז מה שאת רוצה להגיד זה

שהמטרה היא לנכס משהו כמו למשל אנימה ולהפוך את זה לחלק מהתרבות המערבית? האם דיסני לא עשו את זה כבר?

היפנים יודעים שראמן זה לא אוכל יפני מסורתי. זה המערביים שמתבלבלים. ראמן זה אוכל פופולרי ביפן זה לא הופך אותו ליפני, או שאולי כן אבל לא למשהו מסורתי, אותנטי. פה בעצם נכנסים לעניין של הגדרות שזה תמיד נזיל ובעייתי.

אני מכיר כמה וכמה אמנויות יפניות שעברו אדפטציה לתרבות מקומית זרה. תעשי השוואה בינן לבין המקור, תגלי שהרבה דברים הלכו לאיבוד בדרך.

היפנים לא חושבים כמוני, הם חושבים כנראה, או חשבו או מה שזה לא יהיה, טוב יותר. לפחות בדרך שלהם בה הם לקחו דברים ושיפרו אותם. אני מניח שישנם גם דברים שהם לא שופרו ושאחרים עשו טוב יותר ולכן הם גם לא מוכרים כדברים יפניים.

תרגום של טקסט שייקספירי לשפה זרה הוא בעייתי ולא בכדי. כדי לשמור על משמעויות שונות של טקסט המקור. מה עוד שזה נכתב בשפה שאינה שפת הרחוב. אז מותר להציג בעברית. האם זה יהיה בדיוק עם אותן ההשפעות של המקור? מה לגבי הטקסטים הקדושים? למה יש כה רבים שמתאמצים ללמוד את שפת המקור? התרגומים חוטאים למקור פעמים רבות.