מרכזי הערכה

מרכזי הערכה

פוסט משעשע בעניין. אני עדיין לא הבנתי מה הקשר בין רוב מה שעברתי במרכז ההערכה לבין העבודה שנאי עושה, אבל ייתכן שיש להם כוונות נסתרות. עדיין אני משועשעת מחלק מהשאלות שנשאלתי, בדגש על שאלות בהיסטוריה של תחילת המאה הקודמת (מלחמות העולם בעיקר), שלאחר שסיימתי את הראיון התקשרו וביקשו שאני אחזור - כדי לומר לי במפורש ובצורת איום שזה שלא ידעתי לענות על חלק מהשאלות זה מחדל רציני ואם אני רוצה לשרוד את הקורס ולהצליח לעבוד בנתב"ג, אני חייבת לדעת את כל זה (היסטוריה של צפון קוריאה - דבר שמאוד חשוב שמי ששואל אם ארזת לבד ידע בפרטי פרטים). כנראה שמי שראיינה אותי הייתה במצב רוח קרבי באותו יום...
 
נורא משעשע להיזכר במרכזים האלו

והכותב העלה אותם בצורה די משעשעת. במרכז הערכה של העבודה הנוכחית שלי, שארך כ8 שעות, החלק הקבוצתי היה אחד ההזויים שנתקלתי בהם. בחלק שבו לקבוצה היו 15 דקות למיין מספר סיטואציות מהחשוב למשני, סיימנו את זה ב3 דקות, ואחד מהחבר'ה שם ביקש מהמראיינת הפסקת סיגריה כי נשארו 12 דקות. המראיינת הייתה קצת נבוכה כי היא לא נתקלת ביותר מדי קבוצות של זורקי יין כמו שאנחנו היינו, והחליטה שאין הסכמה כוללת בקבוצה (למרות שהחלטנו שנסכים על הכול מייד ברגע שהיא יצאה לשניה מהחדר) מה שנשאר לנו לעשות זה 12 דקות של צחוקים, ואני ועוד מישהי החלטנו שאם אנחנו לא מסכימים על הפרט הכי חשוב, נלך מכות, ומי שינצח, הדעה שלו נחשבת (לא היה לו סיכוי, אני אומר לכם!) בחלק של הסימולציות, נפלה בחלקי הפריווילגיה להיות מנהל מלון ולהחליט מי יקבל פנטהאוז נכסף, אם קבוצה עסקית גדולה או זוג נשוי שמשום מה אוהב לחזור לחדר בו הם עשו טעות והאישה נכנסה להריון. כמובן שהקבוצה העסקית ניצחה, כי הם משלמים יותר, ולבחור שסימלץ את הבעל, כנראה היה יין ממש קטן והוא לא רצה לריב איתי. ניצחון התאגידים אמרתם? את החלק של התמונות הפכתי לקומיקס הזוי ביותר, שבו הכול הסתובב סביב רצון עז של הפרטים בתמונה לזכות בלוטו, וכל האמצעים כשרים, ובחלק שבו צריך לכתוב סיפור קצת ללא נושאים מדריכים ובכתב יד, כתבתי סיפור חביב על בחור בשם מר X שחלם שהוא יודע לעוף, אבל ברור לו שזה לא יקרה במציאות, למרות שהוא לומד פילוסופיה וכידוע שלומדי פילוסופיה לא תמיד מבחינים בין דמיון למציאות. אז העברנו 8 שעות של סבל טהור, שכלל גם מבחנים במחשב, והמסקנה שהגעתי אליה בסופו של דבר הייתה שלא משנה מה אמרתי להם שם במרכז ההערכה, הדבר הכי חשוב הוא שיש לי נסיון קודם בתפקיד, ואני מספיק אסרטיבי בשביל לדפוק לקוחות ולגרום להם להרגיש כמו מליון דולר. אגב, מיותר לציין שמתוך 15 איש עברנו 2.
 
תיקון קטן לנאמר.

"ואני מספיק אסרטיבי בשביל לדפוק לקוחות ולגרום להם להרגיש כמו מליון דולר." מיותר לציין שלינק לא דופק לקוחות, אלא מנסה בכול כוחו לעזור להם. הנאמר בהודעה הקודמת המחיש בצורה הומוריסטית בלבד את יכולתיו לנהל משא ומתן כשיש צורך. אם לקוח זועם כלשהו קורא את זה, אין צורך לשלוח את דבריי למייל האדום בYNET ולהפוך את זה לסיפור, הא?
 

אזרח111

New member
לינק, עברת סדנת שירות?

80% (אם אני לא טועה) מהתרשמות הלקוח מהשיחה נעוצה דווקא ביחסים הבינאישיים (שירותיות, אמפתיה, אדיבות) של הנציג, ולא מהיכולות המקצועיות שלו. בגלל זה קורים הרבה מקרים שלקוחות מתקשרים אליי עם מחשב חצי הרוס, אני לא עוזר להם בשיט, אבל הם בכל זאת מסיימים את השיחה עם אמירות תודה נרגשות, כאילו הרגע תיקנתי להם את המחשב, למרות שלא עשיתי כלום. זה הכל היחס שאתה נותן ללקוח.
 
ברור, אזרח, אבל שאלתי היא,

מה זה קשור לפוסט? העברה הומוריסטית ותיאור קליל של המצב בשטח, אינו הופך תומכי על לשירותיים פחות, שמת לב לזה פעם אחרונה שדיברנו, נכון? ולגבי סדנאת שירות, עברתי כזו. המדריכה זכתה לכינוי "שרמוטה הוליסטית", וכולנו יצאנו מאושרים עד הגג, כי היו הרבה הפסקות סיגריה כדי לתת לה להירגע מאיתנו.
 

אזרח111

New member
תומך על ../images/Emo6.gif

אהבתי. בפעם הבאה שאני פותח פנייה לבכירים אני אגיד ללקוח: תומך-על יחזור אליך תוך 24 שעות. ולא כל כך הצלחתי להבין איזה מסר ניסית להעביר בדיוק, אך אנסה להגיב בכך שלא אמרתי שמקצועיות באה על חשבון שירותיות או משהו כזה. אמרתי שרוב ההתרשמות מהשיחה נשענת על המימד השירותי, אבל אם בנוסף לכל, אתה גם ממש מקצועי, ופותר בעייה מורכבת בזמן קצר, אז הפכת את השיחה למושלמת. יום טוב.
 

אזרח111

New member
ובקשר לפוסט

עוד לא קראתי ... אבל לא הגבתי לפוסט, אלא להודעה שלך.
 
אלוהים

מה זה ההומויות הזאת. שירותיות. לפעמים אני שומעת בנים אצלנו מלקקים ללקוח, בא לי להקיא. זה מגוחך. מקצועיות זה חשוב. ואם היה לי מוקד שנותן שירות הייתי מעדיפה מוקד מקצועי וסביר מבחינת שירותיות. מאשר מוקד שירותי ולא מקצועי. כל עוד אתה לא נותן ללקוח מענה מספיק טוב, אתה לא שווה הרבה
 
האמת שיש קצת הגיון

בתור עובדת בשדה ובגלל העבודה שאנחנו מתעסקים בה מאוד חשוב לדעת ידע כללי, היסטוריה, תיאולוגיה and all that shit, בשלב הראשון של העבודה שלך את כמעט לא תרגישי את זה אבל ככל שתעבדי יותר עם תיירים תביני יותר ויותר את המשמעות של זה.
 
יש דברים שאני מבינה

תיאולוגיה ופרטים מסויימים בהיסטוריה - אבל צפון קוריאה?! והיא טענה שאני לא אשרוד את הקורס בלי לדעת את זה (הדגישה את זה בתקיפות חזקה) שלא לדבר על לעבוד בשדה. אמנם אני רק בהתחלה, אבל יש לי תחושה שלא סתם נוסעים לא שאלו אותי על אירועים שהיו במלחמת העולם השניה וסביר להניח שזה לא יקרה יותר מדי.
 
צפון קוריאה זה באמת מוגזם

אבל כן יש צורך בידע כללי נרחב מה שחסר לכמה וכמה אנשים בשדה וזה פוגם ביכולת שלנו... אגב הייתה איתך בקורס עוד בחורה שאני שלחתי, אני חושבת שמגיע לי קצת בונוסים עליכן
 
נראה לי הוא ממורמר כי הוא לא עבר

הוא לא מבין שאם הוא היה עובר, אולי הוא היה יוצא הרבה יותר ממורמר אח"כ <ראו אותי
> היו איתי במרכז הערכה אנשים שזה היה המרכז הערכה העשירי שלהם והם לא עוברים, בחיי שאני לא מבינה למה הם מנסים, אפשר לחשוב מה זה עבודה בשירות לקוחות! אם מישהו היה נותן לי הזדמנות להיכשל במרכז היחיד הזה שעשיתי ושעברתי.
בגדול- זה דווקא נשמע לי הגיוני, התרשמות אישית עם מועמדים לעבודה. רואים אותך במהלך היום הזה, ויש אנשים שלא מתאימים בכלל לעבודות מסוימות, וזה כלי סינון מועמדים. לא חושבת שזה אידיאלי, אבל זה לא כזה מיותר, ובמילא אין לי רעיון לתחליף.
 
שלום, חייב להגיב..

זה לא שאני ממורמר מזה שלא עברתי, אני ממורמר מזה שלא בדקו בכלל את הידע שלי, שהוא למעשה היה הרלוונטי לאותה עבודה. אני מבין שיש צורך לעשות מרכז הערכה לתפקידי שירות וכו', אבל לתפקיד שאני רציתי, זה היה מיותר (ואני מודע לזה שככה זה היום, לכל תפקיד עושים מרכז הערכה) בקיצור, עזבו אתכם ממרכזי הערכה, הגיע הזמן לעבוד כסבּלים (; ערב טוב אנשים.
 

Black Star

New member
פלצנות לשמה ../images/Emo13.gif

וזה ממישהי שלחלוטין לא מזלזלת בחשיבות הידע הכללי בעולמנו. כנראה שהם פשוט מנצלים את העובדה שהג'וב הזה הוא מבוקש יחסית, כדי ליצור מערכת סינון יותר מתוחכמת ובאמת לקבל את הטופ שבמועמדים. וזה בסדר. אבל מכאן ועד להגיד שחוסר בקיאות בהסטוריית צפ"ק עלול לגרום לזה שלא תעברי את הקורס? זה כבר מגוחך...
 
למעלה