דעתי היא שאין שום חוקים
אבל קודם אסטה רגע לעניין אחר: בקשר למטפלת.
מאחר וציינת שהיא אומרת מה שהיא אומרת "במלים אחרות", כלומר באופן עקיף, אני מציע שתפתחי איתה פעם את השאלה בצורה ישירה. מה דעתה, ואם היא לא תסכים להביע דעה ישירה (מה שסביר להניח), שאלי אותה על יתרונות וחסרונות וכולי. תלחצי טיפה. היא בטח ילדה גדולה. היא לא תישבר.
למה? כי מנסיוני כמטפל, אני שומע המון ציטטות של מטופלים על מה שכביכול אמרתי בטיפול, וכמעט תמיד הן לא מדויקות, בלשון המעטה. זה אמנם טבעי וזה קורה בכל תקשורת אנושית מילולית ומופשטת, אבל זה קורה עוד יותר בטיפול, כשהנושאים קשים ומעוררי התנגדות. אנחנו כולנו שומעים דרך פילטרים. גם אני כמטפל לא לגמרי פטור מזה. גם לי יש לפעמים שמיעה סלקטיבית דרך הפילטרים שלי.
אז תשאלי אותה באופן הכי פשוט מה דעתה ולמה..
---
לשאלתך המקורית לגבי גיל החתונה: כמטפל אני חייב להניח שהשאלה שלך איננה כללית אקדמית, אלא בעצם מאוד אישית. את היית רוצה לדעת מה נכון לך. מה אני ואחרים כאן חושבים שנכון לך.
אני אפילו מעז לנחש (בפילטרים שלי) שאת מחפשת תמיכה כנגד דעתה של המטפלת. שאת כן רוצה להתחתן עכשיו או לפחות בקרוב. (בהנחה שיש מועמד...
)
התשובה שלי כן תספק אותך, אני מקווה, כי היא מאוד פתוחה. כאמור, אין חוקים.
כל מי שחושב שיש לו סולם לחיים, או שביל סלול, או תוכנית סדורה, או כל מבנה סדור אחר, טועה ומטעה.
כל התאוריות שקודם מבשילים ואחר כך מתפתחים ואחר כך שלמים עם עצמנו - הן כולן עורבא פרח.
הדרמה של החיים קורית יום יום, והרבה פעמים, אם לא ברובן, תכליתה העמוקה היא נסתרת.
המעשים מקבלים משמעות בדיעבד, ונכון שניתן לתת להם בדיעבד כל מיני משמעויות שונות.
בואי ניקח לרגע את פרשת אירן והפצצה.
מישהו באמת יודע מה יהיה? איך יראה המזרח התיכון בעוד עשר שנים?
כמה גורמים משפיעים על המציאות? 5? 10? 100,000? מן הסתם, הרבה יותר.
אם תשאלי האם אני לא מעדיף אירן בלי פצצה, אני אגיד לך בטח. אבל אני מעדיך עוד יותר עולם בלי אירן בכלל. ועולם בלי מדינות ערב בכלל. ובלי כל מיני מדינות צבועות אחרות. ובלי גנבים. ובלי חמסינים. אז מה? המציאות היא מה שהיא, ועוד לא נולד החכם שיודע מה יהיה בעתיד, ומה טוב יותר ליהודים או לעצמו. גם ראש ממשלה עם קול עמוק שקורא תדריכים מסווגים ומענע בידענות בידיים, לא יודע מה יהיה באמת. הוא רק עושה את עצמו.
ועכשיו נעזוב את אירן ונחזור לחתונה.
אין שום תוכנית מה נכון.
איש לא יודע מה יהיה.
יש בחורות שהתחתנו בגיל שמונה עשרה, עשו שלושה ילדים ואחר כך הפכו לעורכות דין מצליחות. לא המון כאלה, אבל יש. זה אפשרי.
ויש נשים שחיכו להבשלה עד גיל 40 עוד קצת, ולא יצא מזה שום גליק שלא יכול היה לצאת גם אילו התחתנו קודם.
יש כאלה שלא התחתנו בכלל ולא הביאו ילדים לעולם, והם מסופקות ומאושרות.
יש הכל.
יש תמיד צירוף נסיבות.
ובשורה התחתונה יש תחושת בטן.
החלטה טובה זה כשההיגיון והאינטואטיציה והרגש כולם מסכימים.
וכשהם לא, אז מתלבטים. או ממתינים. או הולכים לטיפול.
התשובה הנכונה לך חייבת להיות פרטנית ותפורה לך אישית.
טיפול הוא מקום מעולה לברר את זה.
אם טיפול אחד משאיר אותך בספקות, תמיד יש מקום לנסות אחר.
מקום מעולה אחר לברר את זה זו הודו. או נפאל. או דרום אמריקה. או אלסקה.
הבנת את הרעיון: להתרחק לחצי שנה לפחות (רצוי שנה) מכל המוכר, ולהכיר את עצמך במקומות אחרים.
אם זה לא ריאלי, שירה תשלח אותך לאשרם במדבר. 5-6 סופי שבוע שם, עם כל מיני סדנאות ואוכל בריא, מדיטציות ונשימות ורהבירסינג ואנא עארף גם יתנו משהו חדש לחייך.
ואם את רוצה לשאול יותר ספציפית על מצבך - אנחנו פה.
