קטנוניות, כמו תמיד ../images/Emo13.gif
מצטער, אבל קטנוניות זה טבע אצלי -- 1. לא קוקטייל מרטיני, קוקטיילי מרטיני (יען ברבים). הכוונה היא לסדרה שלמה של קוקטיילים הנחשבים 'קלאסיים' -- ברובם אחד מעורב וורמוט, בחלקם לא (ולחלקם בכלל אין את המילה מרטיני בשם, אך הם עדיין משויכים לאותה משפחה). השותים אותם מתחלקים לשלושה סוגים -- אנשים המעריכים מסורת/קלאסיקה ונהנים מהמשקה; אנשים שחושבים שזה יעשה אותם מגניבים אם הם יזמינו וודקה-מרטיני-שייקן-נוט-סטרד; ומרגלים בין-לאומיים שאומרים את השם האמיתי שלהם בלי תחפושת לכל אחד/אחת שהם רואים (ע"ע ג'יימס בונד). שם נוסף לקבוצת הקוקטיילים הזו היא קוקטיילים מעורבבים, מכיון שלא מקשקשים אותם בשייקר אלא מערבבים בעזרת כפית (ששכחתי את שמה המתוחכם) ארוכה המיועדת לערבוב הקוקטיילים האלה בשייקר. מהסיבה הזו ג'יימס ידידנו חייב לציין כל פעם Shaken not stirred -- כי הוא חייב להיות שונה ולבקש שישקשקו לו את המשקה ולא יערבבו. אישה משעשעת אמרה לי פעם שזה מכיוון שהוא שותה בתפקיד ושקשוק הקוקטייל ידלל אותו בקרח יותר ויעשה אותו פחות אלכוהולי. לדעתי זה סתם כדי ליצור משפט-גימיקי לרוג'ר מור/שון קונרי/פירס ברוסנן. 2. וורמוט בהגדרה הוא לא יין מחוזק ומתובל אלא תערבות יינות לבנים מתובלת ומחוזקת -- ויתקנו אותי גדולים ומבינים ממני אם אני טועה. בקשר לפופולריות בארץ -- לי יצא לראות הרבה אנשים ששותים מרטיני-ביאנקו בארץ. אני אישית גם יכול להיתפס שותה את זה לעתים, זה יופי של משקה-קל-שכזה.