Arik Sharan
New member
מרוסק..
לא יודע אם זה המקום.. אבל אני חייב לשחרר קצת קיטור.. הייתי עם בחורה בקשר כשנתיים וחצי עד שלאחרונה ההתנהגות שלה כלפי החלה להיות מוזרה, אדישה יותר נכון אם לומר. הכל הפך למובן מאליו, התשובות שהייתי מקבל היו בנימה מזלזלת, כמעט ולא היינו מתראים, אכלתי את הלב, דיברתי איתה על זה , כאילו כלום אחרי יום הכל היה חוזר לקדמותו. לפני כחודש ההתנהגות שלה החמירה עוד יותר, משהו בבטן כבר התחיל להציק לי שכנראה קורה פה משהו מתחת לפני השטח, התפללתי לכל מי שרק הקשיב שהלוואי שאני טועה ובאמת עובר עליה משהו שמה לעשות, לא רוצה לשתף אותי כל כך. השיא היה שחליתי למשך שבוע בקושי טלפון קיבלתי ממנה, שלא לדבר על לבוא לראות איך אני מרגיש. עשיתי משהו לא ממש מוסרי אבל אין מה לעשות לא יכולתי לשאת את המצב יותר, נכנסתי למחשב שלה לפייסבוק, חשכו עיניי, בגידות על ימין ושמאל עם החבר לשעבר, תכנונים עתידיים לגור יחדיו, (הוא לא בארץ באופן קבוע) . רציתי למות, הבנתי שזה דרך שאין ממנה חזרה היא אפילו לא הכחישה, היה נראה שלא אכפת לה, ועדיין נראה כך. זה פעם שניה שזה קורה לי, הקשר הקודם היה כמעט 3 שנים וקרה לי אותו הדבר. חשבתי שאני אהיה קצת יותר חזק בגלל שעברתי את זה כבר, אבל בדיוק ההפך אני לא מפסיק לבכות בלילות, לפני כמה ימים חלפתי על ידה ברחוב התקשתי לנשום ופרצתי בבכי.. אנימ מאוהב בה ברמה מטורפת, אבל מדבר כזה אין חזרה ואין מחילה, זה לא סתם סטוץ , נפילה לא יודע איך לקרוא לזה אפילו.. אולי על זה הייתי מנסה לפחות להתגבר. אני יוצא כמעט כל יום, בחורות לא מביטות לכיוון שלי אפילו (כנראה אני משדר שמשהו לא בסדר) .. ניסיתי לשתף חבר.. אבל הוא לא מכיר את הסירה הזאת... אני מרגיש לבד, אני מרגיש שאני קורס, והפעם הזאת קשה פי כמה וכמה. הייתי חייב להוציא את זה איכשהו... שוב מצטער אם זה לא המקום.
לא יודע אם זה המקום.. אבל אני חייב לשחרר קצת קיטור.. הייתי עם בחורה בקשר כשנתיים וחצי עד שלאחרונה ההתנהגות שלה כלפי החלה להיות מוזרה, אדישה יותר נכון אם לומר. הכל הפך למובן מאליו, התשובות שהייתי מקבל היו בנימה מזלזלת, כמעט ולא היינו מתראים, אכלתי את הלב, דיברתי איתה על זה , כאילו כלום אחרי יום הכל היה חוזר לקדמותו. לפני כחודש ההתנהגות שלה החמירה עוד יותר, משהו בבטן כבר התחיל להציק לי שכנראה קורה פה משהו מתחת לפני השטח, התפללתי לכל מי שרק הקשיב שהלוואי שאני טועה ובאמת עובר עליה משהו שמה לעשות, לא רוצה לשתף אותי כל כך. השיא היה שחליתי למשך שבוע בקושי טלפון קיבלתי ממנה, שלא לדבר על לבוא לראות איך אני מרגיש. עשיתי משהו לא ממש מוסרי אבל אין מה לעשות לא יכולתי לשאת את המצב יותר, נכנסתי למחשב שלה לפייסבוק, חשכו עיניי, בגידות על ימין ושמאל עם החבר לשעבר, תכנונים עתידיים לגור יחדיו, (הוא לא בארץ באופן קבוע) . רציתי למות, הבנתי שזה דרך שאין ממנה חזרה היא אפילו לא הכחישה, היה נראה שלא אכפת לה, ועדיין נראה כך. זה פעם שניה שזה קורה לי, הקשר הקודם היה כמעט 3 שנים וקרה לי אותו הדבר. חשבתי שאני אהיה קצת יותר חזק בגלל שעברתי את זה כבר, אבל בדיוק ההפך אני לא מפסיק לבכות בלילות, לפני כמה ימים חלפתי על ידה ברחוב התקשתי לנשום ופרצתי בבכי.. אנימ מאוהב בה ברמה מטורפת, אבל מדבר כזה אין חזרה ואין מחילה, זה לא סתם סטוץ , נפילה לא יודע איך לקרוא לזה אפילו.. אולי על זה הייתי מנסה לפחות להתגבר. אני יוצא כמעט כל יום, בחורות לא מביטות לכיוון שלי אפילו (כנראה אני משדר שמשהו לא בסדר) .. ניסיתי לשתף חבר.. אבל הוא לא מכיר את הסירה הזאת... אני מרגיש לבד, אני מרגיש שאני קורס, והפעם הזאת קשה פי כמה וכמה. הייתי חייב להוציא את זה איכשהו... שוב מצטער אם זה לא המקום.
