מרוב שהתפזרנו

[אטיוד5]

מרוב שהתפזרנו

אחד אחד ובאין רואה, יצא בסופו של דבר, שלא השארנו מעות בבית המיסים. לכן עשיתי בדרך חזרה סיבוב בבית נקופה, וככה עברו לי הנקיפות. היה נחמד עד מאוד.

 

[גנגי]

אז ספר מה רכשת בבית נקופה.

 

[אטיוד5]

שום-כלום

נכנסתי לחנות חמרי בנין שמצאתי בגיגול מבעוד יום, שאלתי כמה עולה אבן שיש סלייב וענו לי במחיר מפולפל ואמרתי יפה שלום. זה דווקא עסק מענין. זאת אבן שיש צהובה-אדמדמה שכורים בסביבות גילה. אבל בגלל הירוקים הפסיקו לכרות אותה לפני שנה-שנתיים ועכשיו נשארו רק שתי דרכים להשיג אבן שכמותה. הדרך הראשונה היא לקנות אותה מכריה בסביבות שכם, שגם אסורה, אבל כמו שהם (נו, אתם כבר יודעים מי) לא משלמים ארנונה, כך הם גם מרשים לעצמם לכרות את הטבע (כן, כן, ויש מי שמוכן לקנות). הדרך השניה היא לקנות יבוא מתורכיה, אבל אז האבן היא רק כאילו סלייב. נראית אותו דבר, אבל פחותה באיכותה.

 

[יוסי ר1]

אז המעה שלי מושארת בזאת

למארגני הסיור, יישר כוחן. ולמי שלא היה, ולא ראה את הצהרת הטובין החתומה כדין שמלאו האסטרונאוטים בחזרם מהירח (מעט סלעים, ומעט עפר), כבלו נא פנינון - כרוז של האצ"ל, שקורא לתושבים לתרום ל"קרן הברזל" , ומצהיר על תכלית התרומה "מכספים ברזל נעשה. ובברזל הגואל נמחץ אוייב ונחזיר את החרות למולדת". ועוד מפציר הכרוז "לתמוך בנו לא רק בלבם, אלא גם במאודם". נמלאתי גאווה עברית על כי אנו נמנים על שתי המדינות היחידות בעולם המקיימות מוזאון מיסים (גם ההולנדים הפרימיטיביים). וגם נמלאתי בושה ישראלית על כי אין למוזיאון זה שום תקציב לקיים את תצוגתו המועטה - אפילו לא תקציב לצלם את הקיים, כדי לשמר משהו לפני שהוא נגנב/נחמס/הולך לאיבוד במעבר שמי יודע היאך ייעשה.

 

[יוסי ר1]

או למארגנות הסיור, יישר כוחם...

 

[mucool2]

סליחה שנעלמתי לכם ככה פתאום.

הייתי חייב לתפוס את הרכבת (שכידוע לא ממש קיימת

). ואני לא דואג יותר מדי בעניין התשלום, הוא כבר יגיע אליי בדואר. ולסיום -

גדולה לשלי שהספיקה לגלות (גם לנו) את המוזיאון הנחמד הזה ממש ברגע האחרון. מחכה לעוד תגליות!

 

[שרוֹן]

אפשר היה לעשות שם יום שלם

היו שם מכתבים משובחים, טריקים להברחה של טרנזיסטורים או יהלומים (תלוי מה התחביב שלך), מיסים תורכיים אורגינליים בכתב יד, פרסומות למע"מ, מכתב של לאה גולדברג למס הכנסה, שמעיד שלא משנה מה אתה כותב אלא איך אתה כותב את זה, פספורט מתומלל (עיניים:חומות, שיער:חום, אף:ארוך, סנטר:בולט, מצח:גבוה) וכיוצא באלה אוצרות. נקווה שיחוסו על המוזיאון הזה, ויתנו לו כבוד (ומעט מימון) במקומו החדש. איפה שזה לא יהיה.

 

[mucool2]

עד מתי נשארתם?

 

[שרוֹן]

שתים עשרה בערך

 

[שבולת ירוקת העין]

נאלצתי להתפזר

מצטערת שחמקתי אבל לא היה נעים להפריע לאישה הנחמדה כדי לומר שלום וחבל שהפסדתי את הסוף לא הספקנו למצות. בהחלט אוצרות מעניינים, ולאו דווקא מהצד ה"מיסי" שבהם. למשל, יש שם כמה מכתבים שתיאור שלהם יהיה חיוור לעומת המסמך עצמו - חבר בגדוד מגיני השפה המשיב אל השולח (מישהו מהשלטון המנדטורי) מכתב שנכתב אליו באנגלית, וצירף מכתב בעברית שבו טועןם הכותב כי אינו מבין את השפה והוא מבקש שהמכתב יישלח אליו בשפה העברית.המכתב של לאה גולדברג כבר צוין פה. אח, איזו שפה היתה לה גם במכתבים אל מוסדות רשמיים. ועוד התרגשנו לחזות ביומן של נמל חיפה (או ת"א? לא בטוחה) שבו תואר איך ביום אחד ביוני 62 הגיעה לשם מכונית ומתוכה יצאו מספר קצינים מלווים בשוטרים ובידיהם כד, הם עלו לסירה שהובילה אותם אל מחוץ למים הטריטוריאליים כדי לפזר שם את אפרו של הימ"ש. בשעה כך וכך, מתועד ביומן, שהסירות חזרו, הקצינים נכנסו לרכבם ונסעו. אני מקוה שהמוצגים יישמרו. יש בהם כאלה בהחלט בעלי ערך (לפחות ערך נוסטלגי). נשמע שהאישה שעובדת שם היא היחידה שאכפת לה מהמקום, ומאוד אכפת לה (אבל שמתי לב שהיא כל הזמן מדברת על "איך אני אעביר את הדברים" כלומר ברור שהיא די לבד בעניין הזה. תודה לשלי על הרעיון ולמיוקול הבלתי נלאה בניסיונות התיאום. היינו נציגות נכבדה ביותר (כמדומני 9 אנשים+הגברת שבאה כי "היא שמעה שהמקום עוד מעט נסגר", והצטרפה אלינו. באיזשהו שלב נכנס מישהו שכנראה מכיר את המקום, וכשראה אותנו פלט "וואו, כמה אנשים"

שלי, אני רוצה את שמה של האישה ואת מספר הטלפון שם כדי לומר תודה. על שני אנשים מהפורום חשבתי במיוחד שהיה מתאים להם להיות שם (ולא היו): איזיקו ופלפל. ובעצם גם לשותפי המנהל - אבל כבר מזמן סיכמנו שלא דורכים על יבלות, אז אני לא.

 

[נץ666]

אמסור לה באופן אישי

היא בתדודה שלי

 

[נץ666]

אלא אם כן היא כבר לא עובדת שם

 

[shellyland]

מירה?

אז מסור לה באופן אישי הרבה-הרבה-הרבה תודה וסליחה ששיגענו אותה עם ביטולים ודחיות. היא מסרה שהם זקוקים למצלמת וידאו (לא דיגיטלית) על מנת לתעד את התערוכה לפני שהיא מתפרקת. הרגישו חופשי לפנות אליה ישרות. מספר הטלפון באתר.

 

[mucool2]

למה לא דיגיטלית?

אגב, נראה לי שיש כאן "סיפור" שיכול לעניין מישהו בערוץ הראשון, אבל בטח לא יהיה להם צוות פנוי...

 

[נץ666]

לדעתי כבר היתה כתבה פעם על

המוזיאון. לפי שם האשה שטיפלה בכם, זו לא בתדודתי, כנראה יצאה לגמלאות או מצאה לה עבודה אחרת.

 

[shellyland]

אולי נשלח לה מכתב?

 

[D o r o t h y]

היינו אמורים?

היה מאד מעניין. האמת, באתי בעיקר כדי לפגוש את החבר'ה אבל השכלתי ונהנתי מהמוצגים, ונעצבתי על ההתפוגגויות.

 

[אטיוד5]

לא הייתי שותף ...

לסודות ההתארגנות, אז לא יודע אם היינו אמורים. מכל מקום, על כל צעד ושעל, היא זעקה את כאב הקופה הריקה. אז חשבתי (ועדיין חושב) שהיה ראוי לתרום.

 

[תם ונישלם]

לא מדובר בקופה ריקה

אלא בגישה האוצרית העכשווית: ממשלה צריכה לעשות ולהוציא כמה שפחות. לזכותם יאמר שהם מיישמים את העניין הזה בביתם. בתקופת אבא שלי זה היה אחרת "נערי האוצר" ראו עצמם כבעלי שליחות חברתית של בנין הארץ קידום התעשיה החקלאות והמסחר. כנראה השיטה ההיא פשטה את הרגל, אולם זו של היום היא אכזרית יותר

 

[אטיוד5]

כשאמרתי קופה ריקה

התכוונתי לקופת המוזיאון, לא לקופת המדינה. הענין הזה של מימון תרבות ע"י המדינה ולא ע"י התרבות עצמה הוא בעייתי מאוד. כי האמת המרה היא שתרבות לא יכולה לממן את עצמה. ומצד שני, מדוע שכספי מיסים ילכו לתרבות, שהיא הערך המוסף, כשבסדר העדיפויות הערך העיקרי, קרי החלשים, מופיע קודם.