מרוב השיעמום... ../images/Emo104.gif
אני נותן לכם בונוס (איזה כיף לכם, הא?
) שיחה בין ענבר וליה והפעם בגירסא התנ"כית. לא מבטיח משהו מיוחד, סתכלו על השעה
"ותהי אישה בארץ כנען ושמה לאה בת-שאול הזיבי משבט יהודה. ותהי לאישה רעה ושמה בישראל ענבר בת-כלבה הסיחונית. ותהיינה השתיים כצמד ותאהבנה השתיים בהיותן אחד לצד השנייה. ויהי ביום אחד ותצעד לאה בת-שאול לשאול לשלומה של רעתה ענבר הסיחונית. ויהי בכניסתה של לאה למקום משכנה של ענבר ותרא לאה את ענבר בוכיה ועצובה ואין היא יודעת מה הסיבה לדבר. ותשאל לאה כי למה בוכיה היא ותען ענבר. הנני אוהבת לבכות בזמני הפנוי. בואי שבי. ותשבנה השתיים ותתחלנה השתיים לדבר על אנשי חיל. ותאמר ליה אל ענבר. הראית ענבר את איש החיל בלעם בן-חצזסם? הלא רוצה אני לקיים עימו משגל חם כתנור. ותהנהן ענבר בראשה כאילו רוצה היא לקבל מפטישו של בלעם. ויאמר אלוהים אל השתיים. בלעם גיי. סורי. ככה בראתי אותו. ותיבכנה השתיים יומם וליל ותהי ענבר בוכיה שוב ותהי לאה חושבת על איש החיל בלעם ולא תשם ליבה לענבר הבוכיה. ותאמר ענבר אל לאה. יא *ונה מטומטת! את שמה לב רק אל עצמך! לכי אל הבלעם המזד*ן שלך ותזד*נ* איתו יא חתיכת כונפה מכוערת! ותבט לאה בענבר בעיניים דומעות כי שמעה היא כל דברי הנאצה הללו. ולאחר דקות שתיים ותשכב לאה עירומה ותעש לה ענבר עיסוי מזרחי כבימי המלך נבוכדנצר השני. ויהי לאחר דקות ארבע ותמותנה השתיים. ויאמר אלוהים. למה? כי אני משוגע
- סוף -
אני נותן לכם בונוס (איזה כיף לכם, הא?
