על נאצר, טרולים ומכשפות כותב אתר אורט:
מדורה זו שאנו מדליקים, על שום מה ? להדלקת המדורות יש סיבות שונות ומגוונות. המנהג של הדלקת מדורות וריקוד מסביב להן הוא שריד מפולחן האש של עובדי אלילים בלילה של היום הארוך ביותר בשנה. מנהג זה קיים לא רק בקרב החוגגים בישראל, אלא גם בקרב עמי אירופה, בליל יוחנן הקדוש (סנט הנס), ב-23 ביוני מדי שנה. חגי האש באירופה נחוגו בעבר פעמיים בשנה, בקיץ ובחורף, בסמוך ליום הקצר ביותר והיום הארוך ביותר בשנה. אחד ההסברים לחגיגות אלו הוא ניסיון מאגי לחזק את כוחה של השמש, ההולכת ו"נחלשת" בין 21 ליוני ל-21 בדצמבר. החוגגים האמינו כי הדלקת האש על פני האדמה תביא להדלקת האש בשמים, וזו תביא לחידוש כוחה של השמש…. לעתים, על מנת לחזק את השמש, היתוספו לטקס גלגלי קש בוערים, המסמלים את תנועתה המעגלית של השמש. זוהי רק אחת הסיבות להדלקת מדורות באירופה של פעם. בטקסים רבים, גם בחברות הפרימיטיביות וגם בדת ובחברות המפותחות של ימינו, רואים באש כוח מטהר או אף ככוח שיש בידו להרחיק את הרוע. דוגמה לכך אפשר למצוא במדורות ל"ג בעומר- בהכנת בובות דחליל בדמות אויבנו (כגון נאצר, היטלר וסדאם חוסיין) והבערתן באש המדורה. מתברר כי גם באירופה של פעם נהגו להבעיר דחלילים עם דמויות מפחידות. אנתרופולוגים שיערו כי מקור המנהג הוא בפולחני אש קדומים ביותר, שבהם העלו קרבן אדם. בתקופת ימי הביניים עברו, במקומות מסוימים באירופה, משרפת בני אדם לשרפת חיות (חתולים או עכברים) בעודן בחיים…. עם הזמן, עברו לשרוף עצמות של בעלי חיים, ולבסוף החליפה דמות הדחליל את הקרבנות החיים. התפקיד העיקרי של הדמות הבוערת היה למעשה להחליש את העובדה שפוחדים ממנה. מטרתם של חלק מהטקסים הללו הייתה "לשרוף את המכשפה". לעתים אף היו החוגגים לוקחים את שרידי המדורה הביתה, ומניחים אותם על גג הבית, מתוך אמונה שהדבר יציל אותם מפגיעות ברק או שרפה. ברבות השנים התחזקה האמונה כי לאש יש כוחות מגן מפני האופל. בשוודיה האמינו כי האש מרחיקה את הטרולים והרוחות הרעות היוצאות מבטן האדמה, בדנמרק ובנורווגיה הדליקו את המדורות בימים שבהם חשבו כי המכשפות טסות בשמים לחג משלהן… עם ירידת כוחה של הכנסייה והעלמותן של אמונות אלו, הפכו אירועי הדלקת המדורות לאירועי פולקלור עממיים: אירועי ליל יוחנן הקדוש נחגגים ביציאה לטבע, הדלקת מדורות והבערת דחליל במדורה; מסביב למדורה נוהגים לשיר, לרקוד, לאכול ולשתות, בדומה למתרחש במקומותינו בל"ג בעומר.
