een ogenblik
New member
מרדף אחר ארוחת ערב
בשבוע האחרון אני מובטלת רישמית (כמעט רישמית, מבחינה רישמית אני עדין "רק" מחפשת עבודה ולא מובטלת), הווה אומר - הרבה עבודות מעבודות שונות ברחבי הבית והחצר. אתמול היה יום ראשון בו לא עשינו ממש דבר, וכאוס ניצלה זאת למשחקים עם בנות השכנים. האיש תיכנן כבר בבוקר טייק אוויי סיני.
בסביבות חמש האיש התקשר לבשר כחי סיים את כל עסוקיו באוניברסיטה ואני יכולה לבוא לפגוש אותו בסינית החביבה עלינו. באותו רגע היו בבית שלוש בנות. הסברתי לכאוב בעברית(!) שאני צריכה ללכת לקחת את אבא ושנאסוף סיני בדרך, ועליה לעבור בינתיים עם הבנות לבית השכנים. בפלמית אמרתי אך ורק את שם המסעדה (Chinese muur), אך זה הספיק לבת הגדולה לתפוס את רעיון האוכל הסיני, ומייד היא שאלה את כאוס האם מותר להן לאכול אצלנו ארוחת ערב. הסכמתי והודעתי לאיש לחכות, כי הורי הבנות עסוקים בכל מיני שיפוצונים בביתם, ואולי הם ירצו שנביא לכולם סיני.
ניידתי את שלושת הילדות לבית השכנים, שם אבי המשפחה כבר עמד להתחיל להכין אוכל. שאלתי האם להזמין את כולם לסיני. אם המשפחה נקראה ממקום השיפוצים להתייעצות. הוחלט שכן, כולנו נאכל סיני, אבל נביא זאת אליהם כדי לחסוך זמן. הם גם ניסו לאמר שאפשר להזמין סיני במקום הקבוע שלהם, אך התברר שהוא בכיכר. הסברתי שאיני קונה אוכל סיני במקום שחושב שאפשר גם לצרף לזה פריטיס. פשוט לא!
לאחר שנערכה עוד שיחת טלפון אל האיש ליידע אותו מה המנות המבוקשות, נסעתי ישירות אל החומה הסינית. הגעתי לפני האיש, אך לא יכולתי לערוך שום הזמנה. החומה סגורה עד ה-20 באוגוסט.
נפלא!
מחכים לנו עם אוכל!
האיש הגיע וטען שאפשר לנסוע למסעדה הסינית בעיר שאנו יודעים כי היא טובה. הברירה האחרת הייתה לנסוע למסעדה של ההורים של החברה הכי טובה של כאוס, אך אנו מקפידים להמנע מכך, כדי לא לגלות שזו מסעדה איומה ושאנו מחוייבים אליה בגלל קשרי הבנות. טוב, נסענו לעיר. האיש נשלח ראשון בעוד אני מנסה לשפר עמדות חניה. כשהצלחתי לשפר, ראיתי את האיש חוזר. גם המסעדה הזו סגורה.
נפלא! (כבר אמרתי?)
כבר היינו בחצי הדרך הביתה. האם לשוב על עקבותינו אל מסעדת-ההורים-של-החברה-של-כאוס, או להמשיך למסעדה בכיכר?
ובכן, במסעדה של ההורים-של-החברה-של-כאוס יש סיכוי לאוכל טוב, במסעדה השניה לא ממש.
החלטנו על מסעדת-ההורים-של-החברה-של-כאוס. מדהים, אך הם היו פתוחים. אמה של החברה שמחה לראותינו. קיבלה את ההזמנה והלכה אישית לטפל בהכנתה (לא היו הרבה מזמינים). היא ויתרה לנו על שני יורו וארבעים סנט שלא עלינו (הם יקרים מעט מהחומה הסינית), וכעסה על שאני רוצה לצאת להוציא כסף מכספומט. ביררנו מה שלום החברה וכיצד היא מעבירה את החופשה. נראה לי שבימים הקרובים ניצור קשר כדי לקחת אותה להיכנשהו, כי היא משתעממת עוד יותר מכאוס.
סוף כל סוף היינו בדרכנו הבייתה כשעצרתי את המכונית מול פתח השכנים, כדי שהאיש יוריד את כל המזון, טלפוני הצטלצל. עניתי במשפט "אנחנו מול הדלת שלכם", ומייד השיחה נותקה. האיש נכנס ישירות לחצר, בעוד אני מחנה את המכונית בחניית ביתנו, ובאותה הזדמנות מביאה את ארבעת דמויי מקלות אכילה (מין קלות אכילה מפלסטיק הנראים כמו אות M ארוכת זרועות) לארבעת הילדים (לבנות יש אח גדול). בינתיים האיש התנצל, השולחן כבר היה ערוך, כך שאפשר היה לאכול מייד.
שורה תחתונה - מסעדת-ההורים-של-החברה-של-כאוס היא מקום טוב להזמנות אוכל. כאוס, מבלי לדעת שזו מסעדת-ההורים-של-החברה-שלה שאלה אם תמיד אפשר לקבל את מנתה החביבה עליה (עוף חמוץ-מתוק) משם. היה שווה לחכות.
שורה אחרונה באמת - חזרנו הביתה שיכורים קלות משני בקבוקי יין אדום על ארבעה מבוגרים, וכבר לא ערכנו שום עבודות בית. היום יורד גשם, אז שלושת הבנות משחקות בפנים (או בפנים ביתן, או בפנים ביתינו). הווה אומר - הוריהן יכולים להמשיך בשיפוצים, ואני מחכה לאיש שישוב כדי לסיים הרכבת ארון.
בשבוע האחרון אני מובטלת רישמית (כמעט רישמית, מבחינה רישמית אני עדין "רק" מחפשת עבודה ולא מובטלת), הווה אומר - הרבה עבודות מעבודות שונות ברחבי הבית והחצר. אתמול היה יום ראשון בו לא עשינו ממש דבר, וכאוס ניצלה זאת למשחקים עם בנות השכנים. האיש תיכנן כבר בבוקר טייק אוויי סיני.
בסביבות חמש האיש התקשר לבשר כחי סיים את כל עסוקיו באוניברסיטה ואני יכולה לבוא לפגוש אותו בסינית החביבה עלינו. באותו רגע היו בבית שלוש בנות. הסברתי לכאוב בעברית(!) שאני צריכה ללכת לקחת את אבא ושנאסוף סיני בדרך, ועליה לעבור בינתיים עם הבנות לבית השכנים. בפלמית אמרתי אך ורק את שם המסעדה (Chinese muur), אך זה הספיק לבת הגדולה לתפוס את רעיון האוכל הסיני, ומייד היא שאלה את כאוס האם מותר להן לאכול אצלנו ארוחת ערב. הסכמתי והודעתי לאיש לחכות, כי הורי הבנות עסוקים בכל מיני שיפוצונים בביתם, ואולי הם ירצו שנביא לכולם סיני.
ניידתי את שלושת הילדות לבית השכנים, שם אבי המשפחה כבר עמד להתחיל להכין אוכל. שאלתי האם להזמין את כולם לסיני. אם המשפחה נקראה ממקום השיפוצים להתייעצות. הוחלט שכן, כולנו נאכל סיני, אבל נביא זאת אליהם כדי לחסוך זמן. הם גם ניסו לאמר שאפשר להזמין סיני במקום הקבוע שלהם, אך התברר שהוא בכיכר. הסברתי שאיני קונה אוכל סיני במקום שחושב שאפשר גם לצרף לזה פריטיס. פשוט לא!
לאחר שנערכה עוד שיחת טלפון אל האיש ליידע אותו מה המנות המבוקשות, נסעתי ישירות אל החומה הסינית. הגעתי לפני האיש, אך לא יכולתי לערוך שום הזמנה. החומה סגורה עד ה-20 באוגוסט.
נפלא!
מחכים לנו עם אוכל!
האיש הגיע וטען שאפשר לנסוע למסעדה הסינית בעיר שאנו יודעים כי היא טובה. הברירה האחרת הייתה לנסוע למסעדה של ההורים של החברה הכי טובה של כאוס, אך אנו מקפידים להמנע מכך, כדי לא לגלות שזו מסעדה איומה ושאנו מחוייבים אליה בגלל קשרי הבנות. טוב, נסענו לעיר. האיש נשלח ראשון בעוד אני מנסה לשפר עמדות חניה. כשהצלחתי לשפר, ראיתי את האיש חוזר. גם המסעדה הזו סגורה.
נפלא! (כבר אמרתי?)
כבר היינו בחצי הדרך הביתה. האם לשוב על עקבותינו אל מסעדת-ההורים-של-החברה-של-כאוס, או להמשיך למסעדה בכיכר?
ובכן, במסעדה של ההורים-של-החברה-של-כאוס יש סיכוי לאוכל טוב, במסעדה השניה לא ממש.
החלטנו על מסעדת-ההורים-של-החברה-של-כאוס. מדהים, אך הם היו פתוחים. אמה של החברה שמחה לראותינו. קיבלה את ההזמנה והלכה אישית לטפל בהכנתה (לא היו הרבה מזמינים). היא ויתרה לנו על שני יורו וארבעים סנט שלא עלינו (הם יקרים מעט מהחומה הסינית), וכעסה על שאני רוצה לצאת להוציא כסף מכספומט. ביררנו מה שלום החברה וכיצד היא מעבירה את החופשה. נראה לי שבימים הקרובים ניצור קשר כדי לקחת אותה להיכנשהו, כי היא משתעממת עוד יותר מכאוס.
סוף כל סוף היינו בדרכנו הבייתה כשעצרתי את המכונית מול פתח השכנים, כדי שהאיש יוריד את כל המזון, טלפוני הצטלצל. עניתי במשפט "אנחנו מול הדלת שלכם", ומייד השיחה נותקה. האיש נכנס ישירות לחצר, בעוד אני מחנה את המכונית בחניית ביתנו, ובאותה הזדמנות מביאה את ארבעת דמויי מקלות אכילה (מין קלות אכילה מפלסטיק הנראים כמו אות M ארוכת זרועות) לארבעת הילדים (לבנות יש אח גדול). בינתיים האיש התנצל, השולחן כבר היה ערוך, כך שאפשר היה לאכול מייד.
שורה תחתונה - מסעדת-ההורים-של-החברה-של-כאוס היא מקום טוב להזמנות אוכל. כאוס, מבלי לדעת שזו מסעדת-ההורים-של-החברה-שלה שאלה אם תמיד אפשר לקבל את מנתה החביבה עליה (עוף חמוץ-מתוק) משם. היה שווה לחכות.
שורה אחרונה באמת - חזרנו הביתה שיכורים קלות משני בקבוקי יין אדום על ארבעה מבוגרים, וכבר לא ערכנו שום עבודות בית. היום יורד גשם, אז שלושת הבנות משחקות בפנים (או בפנים ביתן, או בפנים ביתינו). הווה אומר - הוריהן יכולים להמשיך בשיפוצים, ואני מחכה לאיש שישוב כדי לסיים הרכבת ארון.
