מרגריטה.
מגעך החלק תחת לידי. מספיקה רק הנגיעה הקלילה ביותר מקצות אצבעותיי המחוספסות, ואת כבר קוראת אליי- קולך מהפנט, מציף, ממלא אותי במערבולת צבעים מסחררת. אני שולטת בקולך, אם ארצה- תלחשי, תמשכי אנחה מתוקה, תצרחי, תצעקי- צרודה ומותשת. כל יום מחדש, נאלצת להכריח את עצמי רק להתקרב אלייך, נרתעת ממך בכל פעם, אך ברגע שאת בזרועותיי- איני יכולה להרפות. שיכורה ממך כאילו אפפת אותי אדי אלכוהול. את דורשת הרבה, לא מתפשרת אף לא בפרט הקטן ביותר. מעולם לא עשית דבר, לא התנגדת, גם אם במגעי לא חפצת, גם אם ידיי לא התחשבו. שום תזוזה, גופך קפוא, מרוחק, רק קולך המתוק שורט את תודעתי כאות מחאה על כל טעות. תוהה מתי תניחי לי לכבוש אותך.. תיעני למאמציי.. מרגריטה.. הגיטרה שלי... (בהמשך, פואמה לכבוד טימי, הבאס)...
מגעך החלק תחת לידי. מספיקה רק הנגיעה הקלילה ביותר מקצות אצבעותיי המחוספסות, ואת כבר קוראת אליי- קולך מהפנט, מציף, ממלא אותי במערבולת צבעים מסחררת. אני שולטת בקולך, אם ארצה- תלחשי, תמשכי אנחה מתוקה, תצרחי, תצעקי- צרודה ומותשת. כל יום מחדש, נאלצת להכריח את עצמי רק להתקרב אלייך, נרתעת ממך בכל פעם, אך ברגע שאת בזרועותיי- איני יכולה להרפות. שיכורה ממך כאילו אפפת אותי אדי אלכוהול. את דורשת הרבה, לא מתפשרת אף לא בפרט הקטן ביותר. מעולם לא עשית דבר, לא התנגדת, גם אם במגעי לא חפצת, גם אם ידיי לא התחשבו. שום תזוזה, גופך קפוא, מרוחק, רק קולך המתוק שורט את תודעתי כאות מחאה על כל טעות. תוהה מתי תניחי לי לכבוש אותך.. תיעני למאמציי.. מרגריטה.. הגיטרה שלי... (בהמשך, פואמה לכבוד טימי, הבאס)...