המפוזרת מכפר אזר
New member
מרגע פרוץ המלחמה,
מתנגן לי שיר שרבים יאמרו שהוא קיטש כתבו אותו לרגל הפנינג המחול הענק שיש בכרמיאל כל שנה. ואני [בעוונותי, אני מודה שאני לא גאה בכך] רקדתי שנים רבות ריקודי עם, ומתכוונת לחזור לשם עת אחלים [ואני אמשיך להתעלם מתחושת הכבשה בעדר באורח עקבי, כי רק כך אפשר גם לשיר בקול רם וגם לזוז בלי שמישה[ו] יגיד לי: יש לך קול נורא, את מזייפת , תפסיקי לזוז היפו, וכן הלאה. בכל אופן, הבה נחזור לשיר. כיוןו שהוא מתנגן לי מרגע פרוץ המלחמה, ולא בכדי, הוא מוקדש לכרמיאל, החלטתי לחפש ולראות מי שר [הייתי בטוחה שהדצים] מי כתב, ומי הלחין, ומצאתי אותו. אני מרוצה משלושה דברים: נחום היימן הלחין [והוא מלחין שירי עם ע נ ק] עידית חכמוביץ' הפכה אותו לשיר עם ולא לקיטש [בעיני] ולא צמד האיכסה שרים אותו, אלא חני לבנה [שאני זוכרת מתקופת פריחה קצרה] וחנן דיין ששר לא רע בכלל [אין לי מושג מי הוא. בקיצור, קיטש או לא, השיר הזה מגיע לכל מי ששורד בכרמיאל, אחד המקומות היפים בארץ: קסם כלנית לעד /עידית חכמוביץ' נחום היימן תמיד הלב לאהבות הוא שב אל המקום שבו נולדו חושיו אל המקום שבו מושטת יד ומגישה לו קסם כלנית לעד שהיא בחג, וברגעי החול, ביד חמה, וברגלי מחול. עלי אוהב, שביראה קטף, תמיד הלב הזה לכלנית הוא שב כי בין עלים, אשר נופלים בסתיו, וחרולי הקיץ החולף אתה יודע: כרמיאל תמיד היא בית עם כלנית שמורה בתוך הלב. לב אל הנופים הוא שב אל הסלעים שהתעקשו לשווא, אל הזיתים, שכבר הכסיפו כאן לסנוניות, שהנה מגיעה דרכן. תמיד יוצא אל מדרונות הבר לקורנית, למנטה, לצבר אל חיק ההר, אל אמירי-זהב תמיד הלב הזה אל הגליל הוא שב . כי בין עלים........ אבל מחר, במקצבי אספלט, תריסי העיר שוב ייפקחו לאט. תמיד הלב בחדרים ירעד ושוב ייגע בו קסם כלנית לעד. כי בין עלים....... אני כותבת פה מתסכול, כבר היה אדיוט אחד שטען שאני מתוסכלת, הנה, הוא צודק, איך אני יכולה לעזור להם? איך???????????????????????? אתמול בבוקר ארזנו לילדים חבילות [פרוייקט מקסים של נוער מודיעין והג'ויינט], וזה לא מספיק לי. מפוזרת - נכון, נולדה במדבר ואוהבת מדבר, אבל נורא רוצה לגור שם, בגליל, כבר המון שנים ............
מתנגן לי שיר שרבים יאמרו שהוא קיטש כתבו אותו לרגל הפנינג המחול הענק שיש בכרמיאל כל שנה. ואני [בעוונותי, אני מודה שאני לא גאה בכך] רקדתי שנים רבות ריקודי עם, ומתכוונת לחזור לשם עת אחלים [ואני אמשיך להתעלם מתחושת הכבשה בעדר באורח עקבי, כי רק כך אפשר גם לשיר בקול רם וגם לזוז בלי שמישה[ו] יגיד לי: יש לך קול נורא, את מזייפת , תפסיקי לזוז היפו, וכן הלאה. בכל אופן, הבה נחזור לשיר. כיוןו שהוא מתנגן לי מרגע פרוץ המלחמה, ולא בכדי, הוא מוקדש לכרמיאל, החלטתי לחפש ולראות מי שר [הייתי בטוחה שהדצים] מי כתב, ומי הלחין, ומצאתי אותו. אני מרוצה משלושה דברים: נחום היימן הלחין [והוא מלחין שירי עם ע נ ק] עידית חכמוביץ' הפכה אותו לשיר עם ולא לקיטש [בעיני] ולא צמד האיכסה שרים אותו, אלא חני לבנה [שאני זוכרת מתקופת פריחה קצרה] וחנן דיין ששר לא רע בכלל [אין לי מושג מי הוא. בקיצור, קיטש או לא, השיר הזה מגיע לכל מי ששורד בכרמיאל, אחד המקומות היפים בארץ: קסם כלנית לעד /עידית חכמוביץ' נחום היימן תמיד הלב לאהבות הוא שב אל המקום שבו נולדו חושיו אל המקום שבו מושטת יד ומגישה לו קסם כלנית לעד שהיא בחג, וברגעי החול, ביד חמה, וברגלי מחול. עלי אוהב, שביראה קטף, תמיד הלב הזה לכלנית הוא שב כי בין עלים, אשר נופלים בסתיו, וחרולי הקיץ החולף אתה יודע: כרמיאל תמיד היא בית עם כלנית שמורה בתוך הלב. לב אל הנופים הוא שב אל הסלעים שהתעקשו לשווא, אל הזיתים, שכבר הכסיפו כאן לסנוניות, שהנה מגיעה דרכן. תמיד יוצא אל מדרונות הבר לקורנית, למנטה, לצבר אל חיק ההר, אל אמירי-זהב תמיד הלב הזה אל הגליל הוא שב . כי בין עלים........ אבל מחר, במקצבי אספלט, תריסי העיר שוב ייפקחו לאט. תמיד הלב בחדרים ירעד ושוב ייגע בו קסם כלנית לעד. כי בין עלים....... אני כותבת פה מתסכול, כבר היה אדיוט אחד שטען שאני מתוסכלת, הנה, הוא צודק, איך אני יכולה לעזור להם? איך???????????????????????? אתמול בבוקר ארזנו לילדים חבילות [פרוייקט מקסים של נוער מודיעין והג'ויינט], וזה לא מספיק לי. מפוזרת - נכון, נולדה במדבר ואוהבת מדבר, אבל נורא רוצה לגור שם, בגליל, כבר המון שנים ............