מרגיש קצת מטופש

[מילקי way]

מרגיש קצת מטופש

אני גרוש עם ילדים כבר כמה שנים טובות. מאז היו לי כמה מערכות יחסים "רציניות". לפני החברה הנוכחית שלי היתה לי מישהי שנורא נורא אהבתי אבל היה לנו מאד קשה להיות ביחד. הילדים שלה מאד בעייתיים, היא נתקלת בהמון בעיות איתם והגרוש שלה לא משתף פעולה, וגם אני לא הסתדרתי איתם. זה גרם להרבה מריבות ביננו כי מצד אחד היא רצתה עזרה ומצד שני - אסור היה לי להגיד משהו נגדה כי אני לא מבין ואני לא האבא של הילדים בלה בלה בלה. ואחרי שנפרדנו כמה פעמים וחזרנו - החלטתי שאני חייב להפסיק את הקשר הזה כי אם אנחנו כל היום רבים - אז מה זה שווה. בהתחלה הפרידה היתה די קלה. הרגשתי הקלה. התחלתי לצאת, חזרתי למפגשים עם חברים. בחודשים האחרונים הכרתי מישהי שמאד מוצאת חן בעיני. מצד אחד - יש לנו שיחות מאד מעניינות, סקס מעולה, וטוב לנו ביחד. מצד שני - אני מרגיש שההתלהבות וההתאהבות שהיתה בהתחלה קצת יורדת ואני מתגעגע לאהבה הגדולה שהיתה לי עם האקסית. (היא כל הזמן שולחת לי SMS ומיילים כמה היא מתגעגעת וקשה לה אבל אני כמעט ולא עונה לה) אז למה הכותרת הזו שאני מרגיש קצת מטופש? כי אני לא מצליח להסביר לעצמי איך זה שאני יכול להכין רשימה נורא ארוכה של דברים רעים על האקסית ובכל זאת לפעמים לרצות אותה יותר יותר מאשר את החברה שלי ואני לא מבין מה זה אומר ומה אני צריך לעשות עם זה. כל היום אני רק חושב - לספר לחברה שלי? לחזור לאקסית שלי? להפרד מהחברה שלי כי זה אומר שאני לא מספיק אוהב אותה?

 

[niva99]

מה ישתנה ?

אם תחזור אליה הילדים שלה / הגרוש /הצרות לא יהפכו להיות יותר נסבלים עבורך . למה אתה עדיין שם במחשבותיך ? אולי כי היא לא מפסיקה להזכיר לך על קיומה ? אולי בגלל טבע האדם לחשוק במה שלא נמצא ? ולגבי ההתרגשות שמתפוגגת מהחברה - זה לא מה שיקרה גם עם האקסית ובמהירות גבוהה עוד יותר בגלל ילדיה המאד בעייתיים?

 

[מילקי way]

אז מה את אומרת לי בעצם?

שתמיד אני רוצה את מה שאין לי? זה לא נכון. כי כשהייתי עם החברה הקודמת שלי לא חשבתי ולא רציתי את קודמותיה

 

[nowonder]

כמה זמן הפסקה

בין האקסית (זו עם הילדים הבעייתיים) לבין החברה הנוכחית שלך (זו עם השיחות המעניינות והסקס המעולה)?

 

[קינמווון]

גדולה את../images/Emo13.gif

 

[מילקי way]

חודשיים וחצי בערך

אבל לא הבנתי למה זה רלבנטי

 

[קינמווון]

התשובה שלך בגוף השאלה...

 

[nowonder]

צריך זמן כדי להתגבר

על אהבה גדולה שהייתה. העובדה שמאז נמשכת למישהי אחרת (להלן ריבאונד), לא אומרת שהתגברת. והעובדה שלא התגברת, לא אומר שאתה צריך לחזור אל האקסית. זה רק אומר שאתה צריך זמן, לבד, להכיר את עצמך, ולהבין בעצמך, ולהגבר בעצמך, ולהתאבל בעצמך, על אהבה שהיתה ואיננה.

 

[מילקי way]

אז מה שאת אומרת

זה לוותר על שתיהן? ולמה אני צריך להכיר את עצמי, להבין את עצמי? את זה אני עושה לא רע.

 

[nowonder]

מה שאני אומרת

שתרצה או לא תרצה. אתה תשבור לאחת מהן את הלב, ובדרך תאמלל את שתיהן. אתה בטוח מכיר את עצמך מעולה. עד כדי כך, שאתה לא יודע עם מי אתה רוצה להיות.

 

[מילקי way]

למה ככה?

את האקסית אני כבר מזמן לא יכול לאמלל. היא אומללה ונראה לי שעדיין היא לא התגברה הלאה. רק היא אחראית על האומללות והאושר שלה. בהחלט מפתה לחשוב לחזור אליה אבל אני מבין גם ששום דבר בעצם לא ישתנה המריבות ישארו אותן המריבות. אבל למה לכתוב שאני אאמלל את שתיהן? עם החברה הנוכחית נוח לי מאד כרגע. אני מרגיש מטופש ולפעמים מבולבל אבל אם אני לא אספר לה - למה שהיא תהיה אומללה? ומה הקשר בין זה שאני חושב שאני מכיר את עצמי מעולה לעובדה שאני מתקשה בנקודה מסויימת לקבל החלטות? אני מבין שיש הבדל בין הגעגוע שיש בו משהו ילדותי אולי, ומטופש כבר אמרתי על עצמי, לבין העובדה שנפרדתי ממנה מסיבות שלא משתנות (בכל זאת, עברו כמה שעות מאז שפתחתי את ההודעה ובאמצע היתה לי שיחה מאירת עיניים) ולכן חזרה לא באה בחשבון. אני גם מבין עכשיו שהגעגוע הזה יכול בהחלט להצביע על זה שאני לא מספיק אוהב את החברה שלי אבל זה גם יכול להיות שפשוט הדחקתי חלק מהקושי בפרידה ממנה ואולי לא הייתי שלם עם זה עד הסוף והשארתי איזה ספק לגבי הסיכוי שאיזשהו שינוי שלי או שלה היה גורם לנו להצליח לריב פחות. ויכול להיות שזה סתם טבעי שלפעמים מתגעגעים. אבל העוקצנות שלך גורמת לי אי נוחות. אני לא מבין מה גרם לך לשלוף אותה פתאם

 

[nowonder]

קודם כל, אני סבורה

שבכל פעם שמישהו מודיע לי שהוא מכיר את עצמו, לא יכול להיות שהוא לא מצפה לאיזו עקיצה בעיניין. זה מתבקש. שנית, אתה שואל פה אם זה שאתה מתגעגע קצת לאקסית שלך אומר שאתה לא אוהב את החברה שלך. התשובה שאני נותנת לך, שזה שאתה מתגעגע לאקסית שלך, אומר שאתה לא היית מוכן להכנס לקשר הבא עם החברה הנוכחית שלך (מה שאומר שגם אם אתה מכיר את עצמך, אתה לא לגמרי מכיר את עצמך). ולמה תאמלל את שתיהן? את האקסית אתה כבר מאמלל. (וזה בלי שום קשר לאומללות האובייקטיבית שבה היא נמצאת). פשוט בגלל שמקדם הכאב מהפרידה הוא המהירות שבו האקס מוצא מישהי אחרת. ואת זו שאתה איתה עכשיו. נו, תגיד לי אתה, האם זה פיר להיות עם מישהי בלי לאהוב אותה, מתוך תקווה לאהבה גדולה שאולי פעם תגיע, וגעגוע לאהבה שהיתה. גם אם לא תספר לה עכשיו על המצב הספציפי, התובנה תגיע אחר כך לבד. אני חושבת שמרוב שאתה רוצה אהבה גדולה, אתה שוכח לחכות רגע לנשום בין אהבות גדולות. והתוצאה היא קוצר נשימה שמונע ממך לרוץ עם האהבה הבאה למרחקים ארוכים.

 

[מילקי way]

דברים שרואים עכשיו

לא היו באותה נקודת זמן. חודשיים וחצי זה לא מעט זמן. בזמן הזה הכאב הלך ונרגע, ורק כשהרגשתי מוכן לקשר נוסף הכרתי את חברתי. באותה התקופה חשבתי שאני כבר אחרי הקשר, ולא הרגשתי געגוע. וזה לא שאני לא אוהב את החברה שלי! אם לא הייתי אוהב אותה הייתי מסיים את הקשר הזה מזמן. לא מגיע לה שאני ארמה אותה וזה לא משהו שאני עושה. אבל הגעגוע הגיע ככה פתאום. אני אפילו לא יודע למה. בלי קשר, את המשפט האחרון שלך אהבתי מאד.

 

[seeyou]

בדרך כלל מעריכים יותר מה שאבד לנו

זה יהיה טיפשי לדעתי,לספר לחברה את הרגשות שלך לדעתי נשים וגברים מתחלקים ל 2 קבוצות 1-שרוצה לאהוב גם בחמיר שלא יהיה להם קל,נוח ונעים 2-שרוצים להרגיש שהצד השני יאהבו אותם . תבחר איזה צד מתאים לך יותר יוסי

 

[מריוס זכריה]

אני דווקא חושב שהשאלה שלך מאוד לא פשוטה

לדעתי, כפי שאתה מתאר את המצב, אין תשובה בגוף השאלה. מה שזה בעצם מרגיש לי זה שאתה לא מספיק מבין את עצמך ואת המצב על מנת לקבל החלטה נבונה באמת. יש אנשים שמדברים על "התפתחות אישית", ויש כאלה שצוחקים על זה - כאילו: מה זה אומר לעזאזל? אני חושב שבמקרה שלך התשובה היא במפורש בהתפתחות אישית. בזה שאתה תלמד להבין את עצמך יותר טוב, להכיר עוד צדדים בך שכרגע נראים לך או מובנים לגמרי ובעצם הם לא כאלה או כאלה שנראים לך בלתי ניתנים להבנה - והם כן. בקיצור: אתה צריך יותר מידע לא על הנשים הללו, אלא על עצמך. זה נשמע לי כאילו שאתה במה שנהוג לכנות "אזור הנוחות" שלך - וזה לא מספיק כבר לאתגרים החדשים. האם אתה מבין מספיק למה התגרשת? אים לי ספק שאתה חושב שכן - אבל אפשר תמיד להבין יותר. האם אתה מבין למה באמת לא הצלחת להסתדר עם האקסית שכל כך אהבת - מה בך הייתה הבעיה (לא מה אצלה)? יש עוד הרבה שאלות ונראה לי שבשלב זה אין לך תשובות עדיין. אפשר להגיע לתשובות הללו. איך עושים התפתחות אישית? או יותר נכון - איך מאיצים אותה קצת? יש המון דרכים, וצריך ללכת עם האינטואיציה שלך. זה יכול להיות טיפול, מכל סג שהוא, זה יכול להיות יוגה, מדיטציה, זה יכול להיות להתנדב במקום שבו אנשים חיים ממש קשה וצריכים עזרה, זה יכול להיות ללמוד משהו חדש. אבל זה צריך להיות חווייתי ומאתגר.

 

[niva99]

למה להאיץ התפתחות אישית

זה לא אמור להיות תהליך שלוקח את הזמן שלו? במאמר מוסגר נראה לי שזה שפע האפשרויות שמבלבל - כמו ילד בחנות ממתקים שבא לו גם וגם. למה לבחור רק בממתק אחד כשיש כל כך הרבה ...

 

[מריוס זכריה]

לפעמים רוצים להאיץ כי אין ברירה

נכון שדברים לוקחים את הזמן שלהם, אבל יש גם זמנים (לפעמים ארוכים) שבהם אנחנו נדרמים. ואז מגיע הזמן להתעורר ולפעול. אני לא מתחבר, אגב, למטפורה של הממתקים. אני לא חושב שזו הבעיה של השואל. אני חושב שהוא באמת מחפש אהבה.

 

[מריוס זכריה]

נדרמים=נרדמים

 

[מילקי way]

בזה אתה צודק לגמרי

אני רוצה אהבה. בצורה ילדותית למדי אנ ילא מסתפק בקשר שיש בו שיחות נחמדות וסקס. אני רוצה אהבה, התרגשות כמו ילד בן 16 אני מאמין שאסור לוותר על זה כי שותפה לדירה זה לא מספיק

 

[מילקי way]

קודם כל חשוב לי להסביר

שלא מדובר באקסית=גרושתי אלא במישהי אחרת, שהייתי איתה אחרי הגירושים. תאמין לי, לגרושתי אני ממש לא מתגעגע. ואם אני חולם עליה בלילה זה אומר שאני מתעורר שטוף זיעה. תמיד אפשר להבין יותר, אבל אין לזה סוף. ואני גם חושב שאנשים קצת מגזימים עם הנושא הזה של התפתחות אישית. יש אנשים שמה שמעסיק אותם זה התפתחות אישית אז הם לוקחים כל דבר וכל סיפור של מישהו לפרשנות שמבוססת על זה. יש אנשים שמה שמעסיק אותם זה החיבור בין הרגש למוח אז הכל מתפרש משם. במקרה שלי אני לא רואה את הקשר בין הדברים. שום טיפול לא יפתור לי את הגעדועים. אבל הבנתי שהאמירה הכללית זה לא לשתף את החברה שלי. ואני לא יודע. לפעמים אני מרגיש כאילו אני קצת מרמה אותה. אבל חלק גם אמרו לי ללכת עם מה שאני מרגיש. אז נראה מה אני ארגיש מחר.