מרגיש נצלן

מרגיש נצלן ../images/Emo60.gif

שלום חבריי היקרים! רובכם לא מכירים אותי, אני יותר צופה בפורום, ולא ממש משתמש... אני מכיר את רובכם, קראתי את כל מה שיש לכם להגיד, אולי פעם בשנה אני משאיר איזו הודעה פה בפורום. אין מה לעשות גם אני בן אדם וגם אני חייב לכתוב. אני לא כותב בלוג, אבל בכל מקרה אני רוצה לשתף אותכם במחשבות שבראשי, ואני אשמח לדעת את דעתכם. השעה עכשיו 12:36 עוד מעט אני צריך ללכת לעבודה.. כן כן עבודה ביום שישי, זו לא עבודה במלצרות או באיזה באר, אני בשירות לקוחות, ככה שזה לא כזה ערב מלא חיים ליום שישי. פעם יום שישי, היה נקודת אור בשבילי בשבוע, אם זה אחרי שבוע של בית ספר קשה, או אחריי שבועיים של טחינה בצבא.. היום שישי הוא סתם עוד יום, פעם בשישי היה ממש כיף, היה חיים בעיר היה לאן לצאת ועם מי להפגש. היום אני מוותר על התענוג, אני מעדיף ערב רגוע בעבודה להשכיר סרט וללכת לישון, ברור שהייתי מעדיף פרטנר שיהיה איתי, אבל יש דברים שצריך להשלים איתם. הבדידות :) השורה התחתונה שלי, הקהילה הזאת הפכה להיות יבשה, חסרת טעם ויותר מידי עומדת מאחורי הסטראוטיפים של עצמה!? פעם היה בית קפה, שורה של ברים איכותיים מלאים קהל חי ופעיל. היום מה שנישאר זה פיקאפ בר אחד בנחלה, בר יומרני ביבנה, ועוד איזה שלוש מסיבות שעונות רק על צורך אחד, סקס בחדרי חושך או בסמטה נוראית. שלא נדבר על כל העניין של אטרף, אתר חביב, אבל אהבה קשה למצוא שם, הרי מי שיש לו ריבוע צהוב במקום תמונה בכלל לא נספר, כי לא נבזבז זמן על מישהו שיש סיכוי שניראה רע, חס וחלילה, ואם הגיל שלך עבר את השלושים אז אתה כבר מסכן. תל אביב מתיימרת להיות עיר של חיי לילה מטורפים, עיר ליברלית וחופשית, אבל איפה זה קורה? בחנויות סקס? באתר אינטרנט? פעם בשנה אנחנו עושים מצעד כדי שיראו שאחנו כאן, זה אולי הדבר היחיד שיש לנו. מה שאני מנסה להגיד זה, שהפכנו לקהילה לא אוהבת ושמחה כמו שפעם היינו. פעם לא רציתי להיות הומו בגלל שחשבתי שזה להיות שונה, היום אני לא רוצה להיות הומו בגלל שאני רוצה להיות שונה. על פי שעתי רובכם לא יסכימו איתו, ואפילו ירשמו הערה (ראש בראש אני מקווה) של "אדיוט מתנשא" , אבל הלוואי שהייתי מרגיש אחרת ויכול לרשום משהו אחר.
 
עם רגשות לא נוכל להתווכח

ודווקא עם מחשבות כן..למה אני מתכוון? אני מתכוון שעם החוויה שלך, לא אוכל לומר שאתה טועה, כי זו החוויה שלך ואלו הרגשות שלך, ולצערי לעתים המציאות שלנו היא בבואה של התחשות והרגשות שלנו.... אתה מרגיש נצלן, ואני קראתי את הודעתך, ולא הרגשתי שאתה מנצל אותי או את זמני או כל דבר אחר, אתה לוקח את מה שאתה צריך כקורא סמוי (בפורום אחר יכולתי לכתוב לך קורא פאסיבי...) וממשיך הלאה... אתה מתאר מציאות שהייתה בעבר וכעת איננה יותר, בדיוק אתמול שאלתי את אחד מחברי הפורום,מדוע בעיר הכי גיי פירדנלית אנו מתלבטים בין שני פאבים שקרובים מאוד אחד לשני? מדוע למשל אין בית קפה? או פאב נוסף? תשובתו לא הניחה את דעתי והוא אמר "כי יש מעט קהל יעד". אני בהחלט לא חושב שזה נכון, ולעניין לנהל איתך ויכוח על הרגלי הבליינות, ולו מהסיבה הפשוטה שזה כל אחד וטעמו האישי, על כל אחד שיספר לי שיש כאלו שאוהבים את חיי הסצינה ההומואים אני אמצא כאלו שגידו את ההיפך, ואתה יודע מה, יש בזה משהו, כי אני לא חושב במושגי "כל" המילה "כל" מתחילה לרדת מהלקסיקון שלי... "כל ההומאים הם...." "כל החרדים הם..." "כל ... הם" זה נכון מבחינה פסיכולוגית-חברתית שאנו נופילם בטעויות סטטיסטיות ומכאן יוצרים לעצמינו עולם סטריאוטיפים עשיר...מגוון וכאן שוב השאלה במה אנו בוחרים להביט? אני מכיר כבר בחודשים האחרונים כמה אנשים שכל חטאם הוא בהיותם הומוסקסואלים, כמה מהם ראיתי כאוחציות או "נשיות " מוחצנת מעטים מאוד!!! האם אני יכול להסיק מאותו מיעוט על הכלל? ברור שלא, אז למה אנחנו כל הזמן נופלים על הקטנות האלו? כי אנחנו יצורים אנושיים.... אתה מוזמן להסתכל בפורום, אין שבוע שלא חולף עם הויכוח האינסופי הזה שבין הכותב לבין הפורום אודות מקומות הבילוי, אודות האטרף ועוד.. וכאן אציין כמה דברים שכבר נאמרו: האחד , לא כל מקום בילוי מתאים לכולם!!! וזה בסדר לאהוב מקום מסויים ולשנוא מקום אחר. לגבי אתרי דייטניג, יש בזה רעיון מובן למה מי שאין לו תמונה הוא מתכון לצרות צרורות, או שהביטחון העצמי שלו מאוד נמוך וירוד והוא פוחד להיחשף או במקרה היותר גרוע, האדם רוצה להיות דני דין ורוצה לראות מבלי להיראות, ומי כמחפש דייטיניג נותן לי את הבטחון שאותו אדם אינו סוטה? ויותר מזה, נניח שיש לי תמונה והכל בסדר, יפנו אליי אנשים אני אעשה את הסינון לפי מי שהם ולא לפי איך שהם נראים(זה גם שיקול אבל לא עיקרי), כי נמצא קשר (לא בדקתי במונחים סטטיסטים ) בין פניות של סקס מהיר למי שאין לו תמונה, לא ברור למה, אולי בגלל שכל האחרים דוחים אותם מסיבות אחרות? מלבד האטרף יש עוד אתרי היכרויות... אתה קצת מבלבל אותי, מצד אחד אתה טוען שאין איפה לבלות ומצד שני אתה נשאר בבית ולא יוצא למקומות שכן אתה יכול לבלות בהם.. אולי זו העדפה שלך להישאר בבית? אגב החיים לא נגמרים בגיל 30,ואתה לא אידיוט אבל אם אתה רוצה שיקרה משהו עשה אותו, אל תחכה שיקרה מעצמו.
 
../images/Emo88.gifאידיוט מתנשא!!!!

אתה ממש לא
בניגוד להודעות דומות - אתה דווקא מתנסח כלל לא בהתנשאות. אתה משליך את התחושות האישיות שלך ומוצא להם את הסיבות בתוך העולם הפרטי שלך - וזה לגיטימי לחלוטין. להיות לבד מכיל את היתרונות והחסרונות, כמו כמעט כל דבר בחיים. בגלל שנוצר המצב שאתה לבד אתה משליך את זה על הקביעה שהקהילה לא אוהבת ושמחה כמו שפעם היינו. ייתכן. ייתכן שאם היית במצב אחר בחייך כרגע עם בן זוג ועוד כמה חברים טובים שיוצאים לשתות קפה במקס ברנר במקום בקפקא ז"ל , אז היית חושב אחרת... קהילה זה קבוצה של אנשים עם מכנה משותף. המכנה המשותף של הקהילה הוא אם אתה הומו או בי או טרנס או רחמנא לצלן לסבית(
) . המכנה המשותף של הקהילה הוא לא סקס מסיבות וכל מה שציינת. פשוט, חלק נכבד מהקהילה הזאת אוהב את הסקס מסיבות וכו'.. אני למשל לא אוהב מסיבות יוצר מדי - ובשנה האחרונה הייתי אולי פעמיים באוויטה. אני מעדיף מרצון להיות בבית עם חברים על כוס קפה, או לצאת למסעדה או כוס קפה שלא בהכרח הגדירו את המקום שאליו אני יוצא שהוא שייך להומואים. זה לא מעניין יותר מדי... זה שעברת את ה30 אומר שאתה לא שווה כלום? איזה שטות! אתה אולי לא שווה כלום בפני אנשים בני 20 אבל אנשים בגילך , הומואים , פנויים, שמחפשים קשר רציני - קיימים. אתה רק צריך לעבוד קשה כדי להתקל בהם... ועל ידי סרט בבית ביום שישי לבד, ובלי תמונה באטרף - לא תמצא. מה לעשות - אלו החוקים הבלתי כתובים שקבעה המציאות. תשחק לפי החוקים קצת בשביל להשיג את מה שאתה רוצה
יהיה בסדר
 

white star

New member
../images/Emo54.gif אתה לא אדיוט מתנשא

אתה פשוט מגביל נורא את עצמך באופציות. כמה כבר יצא לך להכיר במקומות שלנו, אם זה 5 או עשרה מקומות בת"א? אני אישית לא מגביל את עצמי, אני חי בחיפה שבה אם יש מסיבה אחת בשישי ואחת בחמישי זה עוד מצב טוב, ואני לא סובל את המסיבות האלה. כשאני רוצה להיות מוקף הומואים, אני הולך לתאטראוחצ' (פעם בכמה חודשים שיש לי סבלנות לעשות את הדרך) כשאני רוצה להנות מהמוזיקה ואפילו להכיר אנשים (אני לא מתחיל איתם, למזלי הם איתי) אני עושה את זה במועדונים סטרייטיים. וכבר יצא לי פעמיים לרקוד עם מישו צמוד, וכל התגובה היתה או סוג כזה או אחר של חיוך או התעלמות. כן, במועדון של סטרייטים רחוק מת"א. אז בוא תגיד לי, בעיר שחרטה פתיחות על הדגל שלה, למה אתה לא יוצא מהמאורות שלנו למאורות שלא נוגעות בגאווה?
 

LoloLand

New member
הניק שלך מצחיק אותי ../images/Emo6.gif

כי אני כל כך מזדהה
וכן, גם אני מסכים עם כל מלה... התחושה שאם לא תצא למקומות האלה, תירקב לך לבד. בבית. מול כוכב נולד. מול מרים טוקאן. בעע
 
טוב מה קורה לפסימיות שלך?

והפעם אני לא צוחק... תראה אני אעשה קצת בבלאגן, וייתכן שאני עדיין שה תמים (או יפאני), אבל אני לא התנסיתי לא במערכת זוגית ולא בסטוצים והאמת לא הייתי אף פעם באטרף.... אבל ויש כאן אבל חשוב, אני עדיין חושב שאין למהר להכללות, היה לי בעבר ויכוח עם GRIMBOY בנושא, אין לי כח לפשפש ברשת, אבל אם יהיה לי כח אראה לך אותו, אני חשבתי בערך כמוך, אבל הוא ענה לי משפט שהשאיר אותי מאותגר לוגית לכמה ימים. הוא רשם שהוא לא מבין איך זה ש"90 % מההומואים אומרים ש90% מההומואים באטרף הם חולי נפש סוטי מין וכו'...." האמת הוא צודק. אם 90% טוענים למשהו, אז ייתכן שהם צודקים. אבל רגע , 90% טוענים על 90% מאותו שלם- מאותה אוכלוסיית ההומואים. כלומר שמחישוב פשוט מתוך מדגם מייצג של הומואים 90 חולי נפש ו10 נורמלים. עכשיו מיהם ה90% שטוענים לעובדה הזו? העשר הנורמלים? כי אז נשאר הומו נרומלי אחד במדגם. (כי 9 לא נורמלים) או מקרב ה90 ? ואז יש לנו 9 נורמלים ו81 לא נורמלים. וכך במציאות בה השלם לא ידוע, הטענה שלי הוכחה כבעייתית לוגית!!! יש כללי זהירות באתרי דיטייניג אם אמצא אותם, אולי אתן לך קישור אליהם, ואגב אני לא רואה הבדל (אולי תאיר את עיניי) בין האוכלוסיה ההומואית לאוכלוסיה הסטרייטית, לא מבחינת שכיחות של פסיכופתולוגיות (למעט שכיחות גבוהה לדיכאון ) לא מבחינת המתירנות או השמרנות המינית, ולא מקרב הסוטים והלא נורמליים.... אתה יודע מה, אני אלך איתך צעד נוסף, הכל רקוב אז מה זה אומר? שאם תשב בבית הדברים ישתנו? אתה יודע אבא שלי אוהב לספר את הסיפור ששמע בילדותו ברומנית: בכפר מסויים ברומניה, בה האנשים דיי פשוטים יש רועה צאן. יום אחד הרועה צאן מתעורר בבוקר ומחליט שהכפר הזה עושה לו ורע והוא כועס על הכפר, על ראשי הכפר, על חברי הכפר, על רחובות הכפר, האם מצב רוחו השתפר? האם הצאן שאבד לו חזר אליו? לא הוא כעס על הכפר, אך הכפר כמנהגו של כפר המשיך..בסדריו , ראשי הכפר המשיכו בעיסוקיהם ורק הרועה הצאן המשיך לכעוס על הכפר ומכאן יש ברומנית פתגם ידוע : הרועה כעס על הכפר אז הוא כועס! זה משנה משהו לכפר? שאיזה רועה צאן פשוט ועלוב כועס עליהם? לא, ממש לא. אז להגיד המציאות רקובה זה לא קצת לכעוס על הכפר? דיי נזכרתי בסיפור של הרועה הכועס על הכפר, כי מה שאמרת הזכיר לי סיטואציה שקרתה לי השנה במוסד לימודיי, אם הכל יכל להיות הפוך, אז באמת הכל הלך הפוך.... אני בחרתי בגישה של הרועה שכעס על הכפר, ואתה יודע מה? מי שיצא מופסד מזה- זה לא הכפר, כי הכפר=מכללה שלי המשיכה כעולם מנהגו נוהג, אני נשארתי מאחור מהרבה סיבות, אישיות, לימודיות, חברתיות ופספסתי הרבה דברים בדרך כי הייתי עסוק בלכעוס על הכפר ולא ראיתי מה הכפר יכול להציע לי גם אם מי מאלו מראשיו עושים דברים שלא מוצאי חן בעיניי או בעיני תושביו האחרים הזמניים של הכפר.... תראה, אני לא רוצה שתבין ממני, שאני תומך שתשתנה, תהיה מה שאתה לא, שתתפשר על משהו, אני רק מנסה לומר לך שפסימיות וכעס על הכפר הוא דיי מגביל אותנו בלהנות ממה שהכפר ביכולותיו הפשוטות שלו (בכל זאת לא מדובר בעיר או בעיר מטרופולין) יכול להציע לנו ולצערי או שמחתי הוא יכול להציע לא מעט...
 
פששש

יפה אמרת. זו אמירה טובה כככל, אבל אני לא חושב שזה מאוד קשור ספציפית למקרה המדובר כי אתה גם מקצין את הדברים לשחור ולבן, הרי במקרה כזה הוא יכול לכעוס וזה כן ישפיע על הקשר שלו לאוכלוסיה המדוברת משום שהוא לא יהיה בה, זה אמנם לא יזיז למי שכן נמצא שם אבל זה כן ישנה לו את ההרגשה והוא כן יכול למצוא 'כפר' אחר, זה שהוא לא בכפר הזה לא אומר שהוא צריך לשבת בבית. הוא לא במקום סגור, יש עוד אופציות. וחוצמזה, בלי קשר, יכול להיות שאתה בדיוק לומד למבחן בסטטיסטיקה?
 
יכול להיות

אבל להגיד "הקהילה רקובה" זה קצת לכעוס על הכפר, ובכוונה הפניתי את ההודעה לכותב זה ולא לפותח השרשור מאחר וכותב זה מתנסח כבר כמה וכמה הודעותכנגד עובדות מסויימות ומתעלם מעובדות אחרות שסותרות את האני מאמין שלו .... בהודעה למטה למשל הוא כתב שהוא "נפגע " מאטרף, בהודעה אחרת רשם שכל הקהילה היא כך וכך... ועם זה יש לי בעיה אולי אני רואה את הדברים שחור לבן, או שאולי אני מראה אותם כשחור לבן? הכל יכול להיות... -אגב הבחינות בסטטיסטיקה תיאורית ולוגיקה היו בשנה שעברה....
 
מזדהה עם ההרגשה

גיל 30+, הבדידות חונקת, רוצים משהו יותר מהיכרויות "אטרפיות", העבודה כבר הופכת להיות עניין שבשגרה. חשבתי שגיל 30 יסמל בשבילי התחלה מסוימת של משהו חדש, אבל בסך הכל זה המשך של מה שהיה לי עד עכשיו - שגרה מבודדת.
מאחל שנמצא את השקט והשלווה.
 
תודה תודה

אז בהחלט נהנתי מכל התגובות (וגם המסרים האישים) לשם הבהרה.. כל מה שכתבתי באמת יצא מהלב, אבל לא רק מהלב שלי.. זה פשוט משהו שאני מרגיש שהרבה סוחבים איתם. אני לא בן 30, אלא רק בן 22 וחודש, תמונה גלויה באטרף יש לי.. מוזמנים להתרשם. סתם פשוט תחושה של מועקה שנימצאת לי על לב. אני יודע שמה שאני רואה בטלוויזיה זה רק שם וזה מבויים, וכל פעם שאני רואה לדוגמא עוד פרק של אחים ואחיות עם סצנות של קווין או לרגע מציץ בג'ק בדוסון קריק, אז בא לי את הטוהר הזה.. את ההכרות העדינה והרגועה, משהו אמיתי חדש ונקי. אני חוזר ואומר אני יודע שזה טלוויזיה אבל בסך הכל אני רוצה להרגיש בחיים את מה שאני מרגיש שאני צופה בטלוויזיה, כל פעם אחרי פרק כזה או אחר, אני מתמלא תקווה, "זהו עכשיו אני אמצא מישהו" אז בשיא הלהט אני מתחבר לאטרף או מתלבש טוב ויוצא לנחלה, וכל הרגש של התקווה הופך פתאום מהול באכזבה! רק מבקש להישאר אופטימי לגביי האושר. השאלה שאני מפנה אליי היא, אם הקהילה השתנתה או שזה אני... ותשובה לזה אין לי.
 
אם אשאף לירח כשאין לי משאבים לכך

לרובינו אין משאבים לטוס לירח לכן אם אקטין ציפיות ואצפה רק לטוס לחו"ל אני לא אהיה מסופק יותר מטיסה לחו"ל? אם אמשיך לצפות לטוס לירח וכל פעם אגיע לנמה"ת " בן גוריון " ויגידו שוב ושוב שאין טיסות לירח קרוב לוודאי שאתאכזב ואאמין שאין אפשרות אחרת לטוס.... אבל אם אגיע לנמה"ת בציפייה לטיסה להורדוס ופתאום התפנתה טיסה לארה"ב באותו מחיר, לא כדאי? בקיצור יש לי משפט שאמרה לי ידידה לא מזמן : "תמיד תכוון את החץ הכי גבוה שאפשר אבל כששני הרגלים שלך על הקרקע" המשפט הזה מסכם בגדול את כל השרשור הזה....
 
וואו אתה רע!!! במיוחד אם אתה קורא לעצמך קיפי|

עוד רגע תגיד לי שגם סנטה זו סתם המצאה... אבל חזק, אין דיבור.. יש הרבה בדבריך!
 

W a r r i 0 r

New member
../images/Emo119.gif אהמ...

אולי נפתח את פינת מחפשי הטוהר? גם אני מחפש משו כזה אחי..
 

ItsikH

Member
אתה מתבגר ומה שריגש אותך פעם כבר פחות רלוונטי. אפשר סתם להתכנס בפינה שלך ואולי למצוא מישהו שיצטרף אליך (או שלא), ואפשר להתקדם למשהו מעניין יותר. החיים לא מפסיקים לרגש אלא אם כן לך נמאס להתרגש - אבל זה דורש גיוון ושינוי. זה היה גיבוב של קלישאות, ועכשיו לתכלס - ב-10 השנים האחרונות פניתי לכיוונים אחרים לגמרי, כבר מזמן נטשתי את בילויי העיר הגדולה שמעולם לא ממש עשו לי את זה לטובת דברים מעניינים יותר, עיסוקים שממלאים אותי הרבה יותר. ודאי שבן זוג חסר לי כרגע - אבל די ברור לי ש"חיי הלילה התוססים של העיר" לא הם אלו שיביאו אותו.
 
למעלה