מרגיש מיואש

[ספר ריק]

מרגיש מיואש

אני חולה כבר מכל ההתלבטויות. לשתף או לא. את מי מתי כמה ולמה. אני פשוט רוצה לצעוק שאני הומו. שכ-ו-ל-ם ידעו. שכולם יבינו. כל כך הרבה הסברים שאני חייב. אני רוצה לצאת החוצה עם כיפה צבעונית לראשי. בלי להתבייש. בלי לחשוש. בלי לחשוב פעמיים. אני רוצה להיות אני. אני שהאל ברא. נמאס מהחושך. מהאטימות. לא מבינים שהשימוש במילה "הומו" כמילת גנאי רוצח אנשים, במלוא המשמעות? למה לא זכיתי להיוולד בעוד איזה 30 שנים, כשההומופוביה כבר לא תהיה קיימת? למה אני צריך להיות מאלו שמרימים את הכפפה, שמתסכנים, שסובלים. אני רוצה לצעוק, שכל מי שאי פעם הכיר אותי ידע שאני הומו, שכולם יכירו אותי. נמאס להסתיר. נמאס. כבר לא אכפת לי אם אמא תבכה. אם אבא יגרש. אני פשוט רוצה לצעוק. אני משתגע כאן. רוצה שכולם ישמעו. שאפשר להיות הומו דתי מחוץ לארון והכל בסדר. אני כל הזמן משכנע את עצמי אבל לא מצליח לעשות את הצעד הזה של היציאה. למה זה חייב להיות כל כך מסובך????? החיים יהיו פשוטים כל כך אחרי זה. הכל יהיה ורוד יותר. הדכאון המחורבן יידעך. הרב שרלו קרא לנו לצאת מהארון, איזה חיזוק נוסף אני צריך? אבל במציאות זה קשה יותר. עובדה שאני לא יוצא. יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום. אני מרגיש שאני לא חי. פשוט ככה. אני לא אני.

 

[rid31]

../images/Emo10.gif

חשבתי לכתוב לך משהו מעודד כזה, עם לקח ומוסר השכל, אבל בעצם גם אני קצת מדוכא מכל המצב שלי לאחרונה...

 

[ספר ריק]

../images/Emo113.gif

 

[מצפה לגאולה1]

שימו לב אחיי ורעיי...

איך היצר הרע משטה בנו ומתי הוא מצא לנכון לעשות זאת דווקא בראש חודש אדר, שעליו נאמר: מי שנכנס אדר מרבין שמחה, ולא חלק הכתוב בין אם אתה סטרייט ובין אם אתה הומו/דומיני, בין אם אתה שלם בגופך ובממונך או חסר בגופך ובממונך. היצר הרע טבוע בגופו של כל אדם באשר הוא ולא משנ אם הוא סטרייט או הומו/דומיני ועל זה נאמר לעולם ירגיז האדם יצר הטוב על היצר הרע, שמצא לו זמן לייאש ולדכא. וכי אנחנו לא קרויים אדם, שעלינו להתגבר על היצר הרע ולצאת מגדרנו ולהרבות בשמחה עם כניסת חודש אדר. מכאן אנו למדים שעלינו להיות תמיד בשמחה ובחודש זה להרבות בה. להיות הומו/דומיני זה לא יצר רע, זה לא אסור ועלינו לקבל את עצמנו כמו שנבראנו, כמו שאנו. נכון שלא שלכולם יש האומץ לצאת מהארון, אבל אם אתה חושב שהיציאה תיטיב איתך, עשה זאת בהדרגה בחוכמה ובתבונה ותרגיש נחת ולא תתייאש ולא תהיה מדוכא. הדור שלנו התברך ברבנים שיכולים להנחותך הדרך לייעץ לך ולתת כתף להישע עליה בעת הצורך (הרב רון, הרב שרלו, הרב לוביץ ועוד רבין וטובים שמודעים למצבם של ההו"ד) ספר יקר תקום, תתנער ותשמח שאתה זה אתה ולא מישהו אחר. שמח בני בחלקך... מקווה שהצלחתי ולו במעט לחזק ולעודד

 

[טיףטף2]

יצאת מהארון ו...?

יצאת מהארון ומה חדש? תלך ברחוב עם דגל הגאווה? גם כשתצא מהארו ותפגוש אנשים שתרצה שידעו עליך,לא כולם ובעיקר גברים,יקבלו את זה. חלק יגיבו בסלידה.חלק ירימו גבה.חלק יציקו לך על זה. ולעומת זאת,חלק יתמכו ויאהבו.... למעשה,מה יקרה ביום אחרי שתהיה מחוץ לארון? אילו היה לך בן זוג ובא לך לחשוף אותו,זה עוד מובן..כך לדעתי,כל עוד אני רווק.מה הסיבה שיצא בצהרות?

 

[ספר ריק]

דווקא בשביל למצוא בן זוג

זו אחת הסיבות. אם אצהיר על עצמי , הומואים נוספים שהם בארון או מחוצה לו, ידעו שאפשר לפנות אלי בנושא. חוץ מזה שהומוסקסואלים מחוץ לארון בעלי דימוי עצמי גבוה יותר מאלו שבארון, בעלי בריאות נפשית גבוהה יותר ועוד. וסתם נמאס לחיות בשקר. אני מרגיש בעייתיות ליצור קשרים עם בנים שלא יודעים עלי את האמת, כי אני מרגיש לא אמיתי ולא אני לצידם. ועוד מיליון ואחת סיבות. אין שום אבל שום סיבה הגיונית להישאר בארון. שום סיבה. שום סיבה.

 

[טיףטף2]

מכיר את הקטע שאומרים "כש.."

כשאגדל אעשה כך וכך. כשיהיה לי אעשה כך כך. אני בטוח שאם אתה רוצה באמת חבר אתה יכול למצוא גם כששאתה בארון. ואם אתה רוצה דימוי עצמי גבוה אתה יכול גם כשאתה בארון כי אולי כשתיצא מהארון יתלחששו מאחורי הגב שלך או יגישו אליך אנשים שונים "מה אתה הומו?" אני לא אומר זאת מבורות,אלא ממה שאני חש..

 

[ספר ריק]

לא אמרתי שאי אפשר למצוא בן זוג בארון

וכל סיבה שאני אציג בפניך, תוכל לפסול, כי גם בך הטמיעו עמוק עמוק שזה רע לצאת מהארון. עוד חלק מההומופוביה שגורמת לצעירים מדי שנה לשים קץ לחייהם. ממש לא אכפת לי אם יתלחששו מאחורי הגב שלי. זה לא יפגע בדימוי העצמי שלי. אני מציג בפניך עובדות, והן שהומואים שיוצאים מהארון חיים לרוב חיים טובים יותר.

 

[ספר ריק]

|א-ט

 

[ספר ריק]

|א-ט

 

[leopold5]

חיזוק ממני

ספר ריק היקר, אני קורא את דבריך ומבין בדיוק על מה אתה מדבר. איכשהו חשבתי כשקראתי את ההודעה שלך מלפני שבוע (על זה ש"די להתבכיין") שאולי גם אצלך עדיין מסתתר כאב שבא לידי ביטוי דווקא במין כותרת כזו שמכחישה את הכאב. זה כל כך לא קל. ההתלבטות גדולה. אני זוכר שהדבר המרכזי שבגללו לא יצאתי מהארון זה הפחד שברגע שאגיד את זה, זה יהיה "אל חזור", שיותר לא אוכל לחזור להיות "מתלבט" או סטרייט. אבל באיזשהו מקום הבנתי שאני לא מתלבט, שכבר עשיתי הכול כדי שזה ישתנה, שזה כבר כנראה פה כדי להישאר. והחלטתי לספר. זה היה שחרור גדול. יום אחד, כשתרגיש שזה מתאים, תעשה את זה גם. מעניין איך תרגיש אחרי.

 

[ספר ריק]

תודה על דברי החיזוק!

 

[BabyBoy1]

Just do it

 

[ספר ריק]

../images/Emo45.gif

 

[justmee2]

../images/Emo201.gif

ממש כואב לי לקרוא על מצבך, והלוואי באמת ועוד 30 שנה ההומופוביה לא תהיה קיימת (למרות שלא הייתי בונה על זה) אני כן חושב שאם אתה באמת מרגיש ככה, אתה צריך להתחיל לספר לחברים הקרובים וגם למשפחה שלך. אני יכול להגיד לך מניסיון שסיפרתי לשתי הידידות הכי טובות שלי, וזה כ"כ משחרר והרבה יותר קל להיות אני כשאני איתן... גם למשפחה אני מתכנן לספר בקרוב, ואז כבר לא יהיה ממש אכפת לי שכל העולם ידע. תחזיק מעמד, אנחנו פה בשבילך תמיד

 

[ספר ריק]

אין לי יותר מדיי חברים שאני מגדיר

כקרובים מאד ואלה שכן קרובים אליי אני פוסל מהסיבות: 1. אחד מהם מאד ילדותי בהתנהגותו ואני יודע שהוא יגיב בריחוק 2. השני דתי בצורה קיצונית וגם הוא יגיב בריחוק לדעתי , הוא יגיד שאפשר לשנות האחרים כבר פחות קרובים אליי בקיצור אין לי באמת למי לספר וזה מרגיש נורא

 

[yanmusic]

היי....

היי "ספר ריק"... מה שלומך? אגב, למה ספר ריק? למה ריק? אני בטוח שהחיים שלך כמו של כולם בפורום יכולים למלא ספר שלם. בכל מקרה, אני יכול להגיד לך שהתחושה שלך היא לא רק שלך, ובכל אופן... אם אתה מרגיש שמשהו עוצר אותך ושאתה מרגיש לא משוחרר ושבא לך לצעוק, אז תפוס אומץ ותצעק! מלבד ההורים שלי, תפסתי אומץ וסיפרתי לכל החברים הקרובים שלי (מלבד החברים הדתיים שלי מבני עקיבא,חברי הילדותשלי שהם בעצם חברי התיכון שלי שאני פוגש אחת לכמה חודשים). אני מוכרח להגיד לך שמאוד פחדתי מדעות שליליות וירידות מעליבות עליי אבל להפתעתי קיבלו אותי כולם! אני לא אתן לך תחושה של אשליה כי יול להיות שאצלך זה יהיה אחרת ולא כולם יקבלו את זה, אבל אצלי בעבודה וגם בלימודים החברים שלי (שרובם חילוניים) קיבלו את זה יפה מאוד, היו פתוחים איתי וקיבלו אותי בחום ובאהבה ושום דבר לא השתנה, גם בעבודה הכל היה נפלא ולא יכולתי לבקש יציאה חלקה וקלה כמו זו. פחדתי מכמה בנות שיהיו להן דעות קדומות אבל לא, כולם קיבלו אותי יפה מאוד, צוות גדול של עובדים, אני חושב שמה ששינה אצלהם דברים בראש ובדעות זה שקודם כל אני בנאדם והם אוהבים אותי כבנאדם, טוב להם איתי ואנחנו חברים טובים כך שהם קיבלו את זה יפה. כעת, התחלתי עבודה חדשה ושונה לגמרי מהעבודה הקודמת שלי, ועכשיו אני מרגיש קצת שוב "בארון" כי אני לא מדבר על זה עדיין, לפעמים מגיע לקוח חתיך ובא לי להגיד משהו אבל אני נזכר שאני בשטח חדש וששוב צריך להתחיל מהתחלה ואני מקווה להתקבל יפה גם במקום החדש, בכל אופן הכל תלוי בעיקר במי שאתה לפני מה אתה, אם אוהבים אותך החברים שלך בגלל האופי שלך אני בטוח שהם יאהבו אותך גם אחרי, אגב... זה בטח שונה אם הצוות שלך וכל מי שסובב אותך הם דתיים בלבד, שם זה הרבה יותר קשה להיפתח אליהם. חוץ מזה אני חושב, שברגע שאתה משלים עם עצמך ומקבל את מי שאתה וברגע שאתה בונה לעצמך מסלול חיים חדש, בידיעה שזה מי שאתה וצריך להשלים עם זה ולהתחיל לאסוף את השברים של הבכי ולהתחיל להתמודד עם המצב החדש-ישן הזה,יהיה לך הרבה יותר קל. תהיה שלם עם עצמך קודם כל, כי אין מה לעשות.. אנחנו עדיין חיים בעולם שבו זה לא הכי מקובל והכי "אנושי" להיות הומו. אבל... משהו שחשוב לי להוסיף זה ש... אם לא יקבלו אותך החברים שלך וכל הקהילה הסובבת אותך (מלבד ההורים והמשפחה שזו סביבה אחרת) אז כנראה שהחברים האלה לא שווים, כי החברים שלך צריכים להיות לצידך בכל מצב! בהצלחה!

 

[ספר ריק]

היי yanmusic

הייתי מת לתפוס אומץ, אבל אני לא מצליח ההגיון אומר שאין סיבה לא לצאת מהארון, אבל בפועל אני לא מצליח לעשות את הצעד הזה תודה על החיזוק, מקווה שבקרוב יהיה לי האומץ

 

[BabyBoy1]

הבעיה היא שאתה רואה את זה בתור שחור או לבן

או שאף אחד לא יודע אם שכולם יודעים. אבל למה שלא תתחיל בלספר רק לבן אדם אחד קודם? תנסה לבחור את הבנאדם שהכי קשה לך להסתיר את זה ממנו (כי אתה רוצה לספר לו כבר או למישהו שאתה חושב שיקבל את זה טוב. אמא אולי? אפילו רק לספר למישהו אחד יגרום לך להרגיש יותר טוב. ואז בעתיד יהיה לך יותר קל לספר לאחרים גם.

 

[השם אינו פנוי]

אתה עושה את זה קשה יותר ממה שזה

ולמה? כי אם היית נולד עוד 30 שנה וזה היה לגיטימי לצאת (כאילו היום זה לא) האם היית יוצא???? אני שואלת כי אתה מצהיר ש"בא לך" לסרס את עצמך מפני האיסור, אז תאמין לימתוק, לא יהיה הבדל עוד 30 שנה... אולי זה יהיה לגיטימי אבל זה לא יהיה מותר.... .... ...! בכ"א תשחרר... אל תהיה כבד עם עצמך

תשב עם עצמך ותחליט מה אתה רוצה ותפעל! ותזכור היום יש הרבה יותר אמצעים לאקוף את האיסור של משכב זכר

לא כל הומו חוטא