מרגישה רע...

GuitaRock

New member
מרגישה רע...

עוד שלושה חודשיןם אני אהיה בת 16. הריטלין הזה הורס אותי.. נמאס לי לקחת אותו נמאס שההורים לוחצים לקחת פשוט נמאס..! אני מרגישה כ"כ רע מהבעיות קשב וריכוז האלה אני רק מסתבכת כל הזמן! כבר יש לי שם של מופרעת ובעצם בבי"ס זה כבר השם השני שלי... קוראים לי "מופרעת" בהפסקות.. אני פשוט לא מסוגלת לשתוקבכיתה וחייבת להגיד את מה שאני חושבת ועם ריטלין אני כמו רובוט ואני שונאת את זה זה מעצבן ורק מכניס אותי לדיכאונות כל הזמן... לא מסוגלת לסבול את זה יותר!
 

prince eran

New member
סטודנט בן 29 עוד מעט...

אובחנתי רק בקיץ כלקוי למידה ואני בהתלבטות לגבי שימוש בתרופה. אני אוהב את עצמי כמו שאני ומספיק אנשים סביבי אוהבים אותי וחלקם אף מעריצים אותי. אני מבין אותך ויכול להזדהות עימך. תשירי כאילו אף אחד לא שומע ותזוזי כאילו אף אחד לא רואה. האם בדקת השפעת סוגים אחרים של התרופה?
 

דליה.ד

New member
שלום לגיטרה האדומה ולנסיך ערן../images/Emo140.gif

אני שמחה ששורותינו מתמלאים באנשים צעירים ויש כאן מקום לכל הדעות. לגיטריסטית שלנו, צר לי לשמוע על הרגשתך עם התרופה, יכול להיות שהיא אינה מתאימה לך. גם בתי (17) הגיבה מספר שבועות בעצב שחלף עבר עם הזמן. אבל אם אצלך התחושה הדכאונית נמשכת אז אולי המינון אינו מתאים ואולי צריך משהו אחר. עם זאת, עצוב לי לשמוע שאת מגדירה את עצמך כ"מופרעת" ושגם הסביבה עושה זאת. אני מניחה שזה פועל יוצא של ההתנהגות שאת מפגינה וחבל! אני סבורה שבגילך את יכולה יותר לשלוט בהתנהגות ולא לתת לאימפולסיביות לשלוט בך. יש כל מיני טכניקות וזה אולי הזמן לפנות לאימון קוגנטיבי (שינוי דרכי חשיבה) לפני שיהיה מאוחר מידי (בגרויות וצבא). אם תרצי מידע - אתן לך. בנוגע לסטודנט המאושר, אני שמחה שאתה יכול להסתדר בלי התרופה, שאתה אוהב את עצמך ושאנשים מעריכים אותך. כנראה למדת לעשות זאת וזה דורש בגרות וכושר התמודדות (שלנערה רכה בת 16 בשיאו של גיל ההתבגרות - אולי אין, בנוסף לדימוי עצמי שלילי ששם לה רגל בגדול!). כל אחד הוא אינדיבידואל, בשלבים השונים של החיים לפעמים אנחנו מצליחים להתמודד בלי עזרה ולעתים לא. וזה לא בושה או כתם להזדקק לתרופה. בכל מקרה בהצלחה לשניכם ונשמח אם תמשיכו להכנס לפורום ולהשתתף בדיונים השונים.
 

clinteastwood

New member
GuitaRock - תעזרי לי עם הבן שלי!

נראה לי שאת עוברת בדיוק מה שהבן שלי עובר. אז תעזרי לי.... איך אפשר להקל עליו???
 

דליה.ד

New member
שלום לקלינט איסטווד../images/Emo140.gif

אני מתפלאת קצת על בקשת העזרה מנערונת בת 16, שחווה - או לא - את מה שלדעתך בנך חש.... לעזרה צריך לפנות למומחים:למאבחנים, לרופאים, לפסיכולוגים, למורים וגם אלינו, שאר ההורים שמתמודדים עם הקשיים של ילדיהם. זה מאוד לא פשוט להיות בן עשרה, שנמא בעיצומו של משבר זהות ומרד הנעורים, בדרך לגיבוש אישיות ולחוות קשיים לימודיים, רגשיים, חברתיים וכו'. אבל אני סבורה שזו המשימה שלנו ההורים (וגם של המחנכים), להיות שם בשבילם, לסייע, לתמוך ולהאמין בהם. אנחנו כאן, מוכנים להקשיב למצוקות שלך ושל בנך ולהציע מעט מנסיוננו הרב.
 

GuitaRock

New member
../images/Emo4.gifצר לי דליה....

אבל מומחים, לא יכולים להגיד כלום! רק מי שעובר את זה יכול להעיד על זה! כל המומחים והפסיכולוגים והפסיכיאטרים האלה עושים רק רע!! למה מי הם בכלל?!? וזה שאני בת 16 לא אומר שיש לך זכות לזלזל בי! קלינט שלחתי לך מסר... עם הדיעה שלי. אני אשמח לדבר עם הבן שלך... ICQ# 123304349
 

clinteastwood

New member
דווקא רציתי לשמוע אותך ולא "מומחה"

הבן שלי בן 15. אני חושבת שכל המומחים ואבחונים מעצבנים אותו ואנחנו לא מצליחים להבין מה עובר עליו. הוא לא יודע להגיד מה יעזור לו, והכי חשוב שהוא ידע שאוהבים אותו ורוצים לעזור. אם הוא ירגיש טוב עם עצמו ועם הסביבה, הייתי מרגישה שהצלחנו לעזור לו באמת. ואולי את תוכלי לעזור לי בכוון הזה.....
 

GuitaRock

New member
אם הבן שלך...

לדעתך, עובר בערך את מה שאני עוברת, אני יכולה להציע לך את העזרה שלי בלדבר איתו, כי אני יודעת מה הקשיים... ורק מי שעובר את זה יכול להבין, אולי את כן יכולה להבין, אבל הוא לא יכול להסביר, כי זה קשה, כי אולי הוא כבר מיואש ובלי כוחות לדבר. הוא בערך בגילי, ואם הוא במצב שלי, אני חושבת שאיתי הוא כן יוכל לדבר. אם הוא ירצה. ואם את רוצה, שלחי לי מסר, אני אתן לך את מס' הטלפון שלי.
 

clinteastwood

New member
כמב שאלות...... אם את מסכימה

אם לא אכפת לך רציתי לשאול כמה שאלות. האם את לוקחת ריטלין? האם זה עוזר לך? כמה זמן את לוקחת? וגם... אם את מאיזור תל-אביב... איפה הבחנו אותך? כשיש מבחנים והבן שלי בלחץ... איך לעזור לו? ללחוץ? לעזוב? לדבר עם המורים וכו.. או לעזוב אותו בשקט?
 

GuitaRock

New member
אין בעיה...

אני לוקחת ריטלין במשך שנה. לי זה עוזר רק לשעה וחצי-שעתיים, אבל זה אמור להשפיע לכמה שעות. זה עוזר, זה כאילו "מכוון לך את האנטנה", כך שתוכל להתרכז בלי לשים לב למה שקורה מסביב, כאילו להתנתק. אני מאיזור רחובות, איבחנו אותי במועצה האיזורית שלנו. תראי... ריטלין עוזר להתרכז בלמידה למבחנים, וגם עוזר להרכז במבחן. אם הוא לא לוקח ריטלין והוא לחוץ, אז לדעתי עדיף שלא תילחצי עליו, ותבקשי מהמורים שיורידו ממנו עומס. קשה לחיות עם הפרעות קשב וריכוז, לי לפחות, ועוד כשלוחצים עליך? - סבל. תניחי לו, תדברי איתו על ההפרעות קשב וריכוז ותנסי להבין ולגלות מה הוא חושב על זה. אם זה מפריע לו... אם הוא מוכן לנסות ריטלין במידה ויציעו לו.
 
מופרעת זה טוב

לא מגיב להכל אבל זה דיבר אלי. למה? למה? כי אני משוגע! זה לפחות הכינוי שלי בשכבה. מופרע אפילו לא נחשב מילה רעה. כמובן יש גם שיגאון וגאון משוגע. יש לי דיכאון ואפילו לא עשיתי אבחון עדין. אומר בכיתה מה שאני חושב מכיתה א'. ההערות שלי נחשבו מוסיפות ולאף אחד לא נראה מוזר, כמה שאני מדבר. עדין לא תופס איך 11 שנים אף מורה לא חשב על זה שאני ADD אני כל כך מתאים. אולי אצל דתיים יש פחות מודעות. אחרי הכל זה אני אשם. זה המידות שלי בבעיה. וכמו שאמא שלי טורחת להזכיר לי, היא נכשלה בחינוך שלי. קשה לי לפרט. גם חושב שאתם מבינים מבעד למילים. זה הכל.
 

דליה.ד

New member
אז זהו, אני לא מזלזלת בבני 16

אני רק סבורה שזו לא הדרך לפתור את הבעיה. כי בסופו של דבר, גיטריסטית, את העדת על עצמך שאת מתנהגת כ"מופרעת"...וממה שכתבת לא נראה לי שאת מרוצה ממצב הדברים כמו שהוא עכשיו. אני עדיין משוכנעת שמי שצריך לתת את התשובה, את דרכי העבודה הם המומחים לכל עניין ודבר. קל מאוד, גאון שלי, ליפול לדיכאון, במיוחד בגיל הנעורים וזה חמור מאוד! במיוחד כאשר אתה נער חכם, שמזהה את קשייו אבל הדימוי העצמי שלו ואיך שהוא נראה בעיני אחרים....בקרשים! זה עוד יותר חמור שהסביבה כבר הפכה אדישה אליך ול"חוכמות" שלך.... הם מצפים שתתנהג בצורה מסויימת ואתה לא מאכזב... אין לי ספק שהבן של קלינט איסטווד זועק לעזרה, בדיוק כפי שהגאון והגיטריסטית מנסים בכל הכח להודיע לסביבה שהם זקוקים לעזרה. והם זכאים לסיוע! אני מאוד מאמינה במשפט אחד שאומר: אין ילד רע...יש ילד שרע לו! וזה אומר הכל, בעצם!
 

GuitaRock

New member
לא אמרתי שלא...

עדיף ואפילו כדאי להיות מופרע מאשר חנון שלא מבין מהחיים שלו... גם אני בדיכאון, בשנה האחרונה. העניין הוא שכשכולם קוראים לי מופרעת זה עושה רושם לא ממש טוב על המורים שלי והם מתנכלים אליי וניטפלים... זה מעצבן ומציק ואני מסתבכת על דברים שלא עשיתי... איי.סי.קיו 123304349 אתה מוזמן לשלוח הודעה.
 

דליה.ד

New member
חרדת בחינות

בכל בית ספר היום יש התייחסות לחרדת בחינות. הייתי מציעה לפנות ליועצת בית הספר. בבית הספר של בתי טיפלו בבעיה זו ע"י כך שאיפשרו לה להבחן לבד עם המורה, נתנו לה מבחני בית, תוספת זמן, אפשרות לאכול בזמן הבחינה, שיחות ולימוד טכניקות של נשימות, הרפיה והורדת לחץ. במשך הזמן ודי מהר העניין הסתדר והיום הילדה מצליחה היטב לעבור את הבחינות ללא לחץ ולהגיע לציונים מעולים. האם הילד קיבל התאמת דרכי הבחנות?
 
למעלה