מרגישה קצת אבודה
עד לא מזמן מסלול החיים שלי התקדם כמו שרציתי: עכשיו לימודים באוניברסיטה, בילויים והיכרויות חדשות ובקרוב אמצא חבר, נהייה ביחד שנתיים ואז נתחתן, נביא מלא ילדים ונגור בקוטג׳ עם גינה וכלב.
הכל השתנה מאז שהתאהבתי בבחורה.
ידעתי שקיימת בי היכולת להימשך לבחורה. תמיד אמרתי לעצמי שאני מתאהבת בבני-אדם, לא חשוב לאיזה גוף נולדה הנפש שלהם, אך גם ידעתי שאני מכבדת את העובדה שנולדתי אישה ושאני צריכה להתנהג כמו אישה ולעשות את מה שמצופה ממני.
עד ש... הכרתי אותה.
הכרתי אותה דרך החברה הכי טובה שלי ( הן עשו פרויקט של החלפת שפות ביחד, היא לימדה אותה עברית והאחרת עזרה לה בצרפתית)היא לסבית מוצהרת.
נאבקתי הרבה ברגשות שלי כלפיה, היא לא יצאה לי מהראש.
הכל התפוצץ כשיום אחד היא שלחה לי הודעה שהיא מעדיפה שלא להיפגש איתנו יותר כי אני מוצאת חן בעינייה ומאחר והיא יודעת שזה לא אפשרי היא מעדיפה שלהימנע מלפגוע בעצמה.
לא יכולתי יותר להסתיר את הרגשות שלי כלפייה אחרי שהתוודאתי לכך שהיא מרגישה כמוני.
מאז אנחנו זוג.
הייתי רק עם גברים בעבר ומעולם לא הרגשתי מאוהבת. להיות איתה , זה יותר חזק ממה ששיערתי שקיים בי.
בעבר, לא חשבתי שאוכל לוותר על חלום המשפחה ה״ מושלמת״ הכוללת חיים עם גבר וילדים משותפים. היום, אני רוצה להיות איתה לנצח עם ילדים , כלב גינה והכל !
כשאני איתה אני מאושרת. אבל כשאני בלעדייה המציאות נופלת עלי ואני אומללה.
החברה הכי טובה שלי מאז קרוב לעשר שנים מקללת אותי ולא מעוניינת לדבר איתי, אני מרגישה נטושה על ידי רוב החברים שהחשבתי קרובים ואני מבולבלת ולא יודעת איך יראה העתיד שלי.
הנטישה של החברה הכי טובה הכי כואבת לי, אבל אני חווה גם משבר אמונה. אני לא דתייה אבל אני מאמינה באלוהים דרך הרוחניות והמחשבה שאני חוטאת ופועלת נגד הטבע מכה בי לעיתים.
אין לי שאלה ספציפית. אני מניחה שפשוט ורציתי לשתף ולקבל תמיכה כי נכון לעכשיו, חוץ ממנה, אין לי עם מי לדבר...
תודה רבה.
עד לא מזמן מסלול החיים שלי התקדם כמו שרציתי: עכשיו לימודים באוניברסיטה, בילויים והיכרויות חדשות ובקרוב אמצא חבר, נהייה ביחד שנתיים ואז נתחתן, נביא מלא ילדים ונגור בקוטג׳ עם גינה וכלב.
הכל השתנה מאז שהתאהבתי בבחורה.
ידעתי שקיימת בי היכולת להימשך לבחורה. תמיד אמרתי לעצמי שאני מתאהבת בבני-אדם, לא חשוב לאיזה גוף נולדה הנפש שלהם, אך גם ידעתי שאני מכבדת את העובדה שנולדתי אישה ושאני צריכה להתנהג כמו אישה ולעשות את מה שמצופה ממני.
עד ש... הכרתי אותה.
הכרתי אותה דרך החברה הכי טובה שלי ( הן עשו פרויקט של החלפת שפות ביחד, היא לימדה אותה עברית והאחרת עזרה לה בצרפתית)היא לסבית מוצהרת.
נאבקתי הרבה ברגשות שלי כלפיה, היא לא יצאה לי מהראש.
הכל התפוצץ כשיום אחד היא שלחה לי הודעה שהיא מעדיפה שלא להיפגש איתנו יותר כי אני מוצאת חן בעינייה ומאחר והיא יודעת שזה לא אפשרי היא מעדיפה שלהימנע מלפגוע בעצמה.
לא יכולתי יותר להסתיר את הרגשות שלי כלפייה אחרי שהתוודאתי לכך שהיא מרגישה כמוני.
מאז אנחנו זוג.
הייתי רק עם גברים בעבר ומעולם לא הרגשתי מאוהבת. להיות איתה , זה יותר חזק ממה ששיערתי שקיים בי.
בעבר, לא חשבתי שאוכל לוותר על חלום המשפחה ה״ מושלמת״ הכוללת חיים עם גבר וילדים משותפים. היום, אני רוצה להיות איתה לנצח עם ילדים , כלב גינה והכל !
כשאני איתה אני מאושרת. אבל כשאני בלעדייה המציאות נופלת עלי ואני אומללה.
החברה הכי טובה שלי מאז קרוב לעשר שנים מקללת אותי ולא מעוניינת לדבר איתי, אני מרגישה נטושה על ידי רוב החברים שהחשבתי קרובים ואני מבולבלת ולא יודעת איך יראה העתיד שלי.
הנטישה של החברה הכי טובה הכי כואבת לי, אבל אני חווה גם משבר אמונה. אני לא דתייה אבל אני מאמינה באלוהים דרך הרוחניות והמחשבה שאני חוטאת ופועלת נגד הטבע מכה בי לעיתים.
אין לי שאלה ספציפית. אני מניחה שפשוט ורציתי לשתף ולקבל תמיכה כי נכון לעכשיו, חוץ ממנה, אין לי עם מי לדבר...
תודה רבה.
